ילד מרדן? בית המשפט עשוי לפסוק הקטנת מזונות או הפחתתם
נכתב על ידי: עו"ד איתן קוהלי
תאריך: 25/09/11

בעקבות פסק הדין בתמ"ש 59890-08 פלוני נ' אלמונית.

ביום 14/02/2011 פרסמנו מאמר המסביר את המושגים "ניכור הורי" ו"בןמרדן" ועמדנו על המשמעויות שעלולות לנבוע בנסיבות בהן ילד הוא בבחינת בןמרדן, היינו, אינו חפץ בשמירה על קשר עם אביו המחויב כלפיו בתשלום דמיהמזונות, אינו מקיים את הסדרי הראיה עמו ואף נוהג כלפיו בדרך עולבת ופוגעת.בין היתר ציינו, כי במקרים קיצוניים, יכול בית המשפט להטיל על בן מרדןסנקציה בדמות הפחתה או ביטול של דמי המזונות להם זכאי הקטין מאביו.

הדגשנו, כי מדובר במקרים קיצוניים, משום שבתי המשפט נוהגים זהירות,כדברי כב' השופט שמגר בע"א 1880/94 קטן נ' קטן :"עד שמגיעים למסקנה כי אירצון לפגוש בהורה שאין בידיו משמורת, מצדיק הפחתת המזונות הדרושים לקיומו, (גביית מזונות לילדים)ראוי לנהוג בזהירות ובריסון".במקום אחר (ע"א 1741/93 אזולאי נ' אזולאי)קובע כב' השופט שמגר: "שלילת מזונות היא צעד קיצוני וחריף אשר יש להימנעממנו אלא אם כן קיימות נסיבות יוצאות דופן".

במקרים קיצוניים ונדירים

ביום 04/09/2011 יצא תחת ידיו של כב' השופט נפתלי שילה, בבית המשפטלענייני משפחה במחוז תל אביב, פסק הדין בעניין תמ"ש 59890-08 פלוני נ'אלמונית, בו סוקר כב' השופט שילה את ההלכות בעניין סוגיית "בן מרדן" ומחדדאת העקרונות והשיקולים שיש לבחון, טרם נקיטתן של סנקציות של ביטול או הפחתתמזונותיו של בן מרדן לפי הסכם הגירושין

ראשית סבור כב' השופט שילה, כי ביטול מזונות ייעשה במקרים קיצונייםונדירים וכי על בית המשפט לשקול תמיד חלופה מתונה יותר, כגון הקטנת גובהדמי המזונות.בנוסף, קובע כב' השופט שילה, כי על בית המשפט לברר, האםסירובו של הילד לקיים קשר עם האב החב כלפיו במזונותיו, נובע מרצונו האמיתישל הילד או שמא קיימת אשמה התורמת למציאות זו מצד האב או מצד האם.עוד ישלבחון, לדעת כב' השופט שילה, האם ננקטו כל הפעולות והמאמצים הנדרשים לחידושהקשר שבין הילד לאביו, האם ביטול המזונות עלול לגרום לסיכול כל אפשרותלחידוש הקשר בעתיד בין הילד לאב ומה תהיה השפעת ביטול המזונות על אפשרותקיומו הסביר של הילד, אשר בהתנהגותו נכנס לגדר "בן מרדן".

מקום שבית המשפט שוקל ביטול מזונות, עליו לבחון גם את גיל הילד.עד גיל15 קיימת לאב חובת תשלום צרכיו ההכרחיים של הילד לאור תקנות הרבנותהראשית, ובנוסף, מידת בגרותו של ילד שלא הגיע לגיל 15 והבנתו את משמעותמעשיו איננה מושלמת.

התייחסו לאב כזר מוחלט

בנסיבותיו של פסק הדין, קבע כב' השופט שילה, כי הילדים, הם סרבני קשרכבר שלוש שנים וכי יש להם תרומה נכבדה למציאות זו, שעה שהם מתעלמים מן האבומתייחסים אליו כאל זר מוחלט.האב השתדל לפעול למען חידוש הקשר ואף מימןייעוץ אצל גורם מקצועי בתקווה שיסייע לפתרון המצב.האם בחרה "לשבת עלהגדר" ולא פעלה לעידוד הילדים לחדש את הקשר עם אביהם.מסקנותיו של הגורםהמקצועי המטפל היו, כי אין כל אפשרות טיפול לצורך חידוש הקשר ופגיעה בדמיהמזונות לא תרע את המצב כיום ואת הסיכוי לשיפור המצב בעתיד.גילם שלהילדים נמוך מגיל 15 ועל כן לא ניתן לבטל את דמי המזונות בהם חב אביהםכלפיהם וכן לאם פוטנציאל הכנסות שיש בו כדי לדאוג לצרכיהם הבסיסיים שלהקטינים ואף למעלה מכך. לאור הנסיבות לעיל, קבע פסק הדין הפחתה בשיעור של50% מדמי המזונות ששולמו עד כה. חשוב לציין, כי לנסיבות אלה, הצטרפה נסיבהנוספת והיא ההחמרה שחלה במצבו הבריאותי של האב שהנה בעלת השפעה ניכרת עליכולת ההשתכרות שלו.

עורך דין לדיני משפחה קוהלי סבור, כי פסק הדין מהווה שלב נוסף במודעות בנוגע לקיום תופעת "בןמרדן"ובנכונותו של בית המשפט לשקול סנקציה עונשית, על ילדים מרדניםבתקווה שהיא תביא לשינוי בהתנהגות.יחד עם זאת, הוא מאמין, שפתרון סכסוכיםבתוך המשפחה באמצעות גישור, ושמירה על ערוץ תקשורת פתוח בין ההורים לביןעצמם ובהתאמה בין ההורים לילדים, שבעל כורחם הופכים לחלק אינטגרלי בהליךהפירוד שבין ההורים, עשוי לסייע לבני המשפחה לצלוח את הקשיים הכרוכיםבפירוק התא המשפחתי ולמנוע הידרדרות ביחסים שבין ילדים לאביהם.


 
אודות המחבר

איתן קוהלי משרד עורכי דין,
עו"ד לדיני משפחה, מגשר מוסמך ובורר

לפרטים נוספים -
http://kohali.co.il/

המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article21477.aspx