באזור התעשייה בקרית ביאליק היו שלושה מפעלים קטנים לעיבוד שבבי. הבעלים היו חברים טובים ואכלו צהריים יחד כל יום ודברו על הבעיות בניהול מפעל קטן , להשגיח על הפועלים וגם לקפוץ ללקוחות. כל אחד החזיק מקרקעין באזור תעשייה חדש.

לאורך השנים דברו ביניהם לאחד כוחות, למכור את המפעלים הקטנים, לפטר את העובדים ולהקים חברה חדשה בעצמם וכל אחד יוכל להתרכז בענף אחר בו הוא מתמחה – ייצור, שיווק וניהול הכספים. יום אחד החליטו לנקוט בצעד החשוב וערכו הסכם ממון ביניהם, פטרו את העובדים והחליטו על פתיחת חברה.

בחירת רואה חשבון לחברה החדשה

כל אחד מהשותפים העסיק רואה חשבון ולכן היה צורך לבחור באחד מהם לייצגם במעמד פתיחת חברה. השלושה ראיינו את שלושת  רואי החשבון להתרשמות כללית ובסוף הסכימו פה אחד על המועמד הראוי. הם בחרו בו כי הוא הסכים ללוות אותם החל מהרגע בו החליטו  על פתיחת חברה.  

סוכם שהרואה חשבון יטפל בנושאים חיוניים להצלחת החברה:

1. הוא ייצגם בכל הדיונים עם רשויות המס והביטוח לאומי. בכך ישחררם להתרכז  בעבודת ייצור.

2. סוכם  שיעניק להם ייעוץ ותכנון מסי החברה. בכך יוכלו לנצל את הרווחים לרכישת ציוד חדיש ומתקדם.

3. הוא יכין ויחתום על כל הדוחות הכספיים שיידרשו מהחברה החדשה.

4. יטפל בחשבות השכר, יגיש תלושים בצורה ממוחשבת ויענה על כל שאלה שתתעורר.

5. הכי חשוב, הוא יעזור וייעץ לשותפים החדשים ולעורכי דין בכל הקשור לבניית מערכת ממוחשבת לניהול המפעל . בכך  יבטיח שמהיום הראשון כל המערכות יתפקדו ללא תקלות.

שקט נפשי – לכל השותפים בחברה החדשה

לאחר שבחרו ברואה חשבון שלושת השותפים יכלו להתיישב ולבחור שם חדש לחברתם החדשה ולחלק ביניהם את התפקידים. הראשון החליט להתרכז בניהול תהליכי הייצור במפעל, השני בחר לטפל בגיוס לקוחות חדשים ולטיפוח הלקוחות הקיימים והשלישי לקח על עצמו את הניהול הכספי והאדמיניסטרציה של החברה החדשה. הוא ינהל את הצד הכספי, את התשלום לספקים וללקוחות והחלק הקשה ביותר – משא ומתן עם הבנקים לקבלת אשראי.