רשלנות רפואית בניתוחים – סקירה קצרה
נכתב על ידי: אלעד שניר
תאריך: 29/10/11

פעמים רבות, לצערנו, אנו נתקלים במושג "רשלנות רפואית" בהקשר של אנשים שניזוקו, או חלילה אף קיפחו את חייהם, בגלל רשלנות של הרופאים שטיפלו בהם. אחד המקרים הנפוצים ביותר של רשלנות רפואית, הינו רשלנות רפואית בניתוחים. במאמר זה נסביר אילו סוגי רשלנויות ייתכנו בניתוחים, באילו סוגי ניתוחים נפוצים מקרים של רשלנות רפואית ומה עושים אם חלילה נתקלים ברשלנות כזו.

אילו סוגי רשלנויות ייתכנו בניתוחים?

באינטואיציה ראשונית כאשר אנו אומרים "רשלנות רפואית בניתוחים", אנו חושבים על נזק שנגרם למנותח במהלך ניתוח בגין טיפול לקוי של הרופא המנתח, כגון פגיעה עצבית. אולם ישנם סוגי רשלנות נוספים בהקשר של ניתוחים:

1. התרשלות בשל היעדר טיפול בזמן

- לעיתים דווקא היעדר עריכת ניתוח מהווה התרשלות. במקרים מסוימים, השתהות בעריכת ניתוח מביאה לידי נזקים בלתי הפיכים לבריאותו של המטופל, ועקב כך מהווה רשלנות רפואית.

2. התרשלות בשל היעדר הסכמה מדעת

- אי גילוי מידע מדויק או מלא על הניתוח אותו עומד לעבור המטופל. על-מנת שמטופל ייחשב כמי שנתן הסכמה מלאה מדעתו לניתוח, על כל הנתונים החשובים הרלוונטיים לניתוח זה להיות מוצגים בפניו על-ידי הרופא המטפל. כך למשל, ב- ת"א (ירושלים) 3194/01 זליג צפורה נ’ קופת חולים לאומית, זכתה גב' זליג, אשר נאלצה לעבור כריתת כליה, בתביעתה נגד קופ"ח לאומית, בגין כך שהרופאים שטיפלו בה לא יידעו אותה על מצבה הקשה, כאשר התברר שאילו היו עושים כן והיא היתה הולכת לבדיקות מתאימות, היה ניתן להציל את הכליה שלה.

3. פגיעה באוטונומיה

- מדובר ברשלנות של אי קבלת הסכמה מדעת של המטופל לביצוע הניתוח המבוצע בו. פגיעה באוטונומיה של מטופל, הוכרה כראש נזק בדיני נזיקין בפעם הראשונה ב- ע"א 2781/93 דעקה נ' בית חולים כרמל. במקרה זה חתמה הגב' דעקה על טופס הסכמה לעריכת ביופסיה בכתף שלה, כאשר הייתה על שולחן הניתוחים לצורך ניתוח בבעיה רפואית אחרת, ולאחר שקיבלה תרופות מטשטשות. השופט תיאודור אור קבע, כי יש בכך משום פגיעה באוטונומיה של גב' דעקה, ומגיע לה פיצוי בגין כך.

לקבלת ייעוץ מקצועי כנסו לפורום רשלנות רפואית >>

באילו סוגי ניתוחים שכיחים מקרים של רשלנות רפואית?

בתחומים הבאים התגלו בעיקר מקרי רשלנות רפואית בניתוחים: קרדיולוגיה, נוירוכירורגיה, אורטופדיה, לידה וניתוחים פלסטיים. נראה שההסבר לכך הוא, שניתוחים אלה מצריכים רמת דיוק גבוהה מאוד, הן באבחון הבעיה הרפואית והן במהלך הניתוח עצמו, וכל טעות קטנה עלולה לגרום לנזק בריאותי למטופל.

מה צריך להוכיח מבחינה משפטית כדי להוכיח רשלנות רפואית בניתוחים?

עוולת הרשלנות, לפי סע' 35 לפקודת הנזיקין, בנויה על שלושה יסודות: 1. קיומה של חובת זהירות מצד המזיק ביחס לניזוק. 2. הפרתה ע"י התרשלות. 3. גרם נזק כתוצאה מהפרת חובת הזהירות. על מנת לבחון האם אכן קיימת חובת זהירות מצד המזיק כלפי הניזוק, מחיל סע' 36 לפקודת הנזיקין את מבחן הצפיות של האדם הסביר בדבר התוצאה המזיקה של מעשיו של המזיק. במקרה של התרשלות בניתוחים, בוחנים את מבחן הצפיות לפי "הרופא הסביר", דהיינו: האם רופא סביר שהיה פועל כמו הרופא שהזיק, יכול היה לצפות שייגרם אותו נזק שנגרם בפועל כתוצאה ממעשיו.

ההגדרה הרלוונטית להתרשלות בענייננו

 לפי סע' 35 היא, שהרופא לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שרופא סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות.

על-מנת להוכיח את כל היסודות שמנינו לעיל, יש להציג בפני ביהמ"ש חוות דעת רפואיות של מומחים.

כמו כן, האמור לעיל נוגע רק לתביעות בגין רשלנות במהלך ניתוח, בהשתהות בעריכת ניתוח או בהתרשלות בהיעדר הסכמה מדעת. על-מנת להוכיח פגיעה באוטונומיה של המנותח, די להוכיח כי הרופאים ערכו את הניתוח בלי לקבל את הסכמתו מדעת של המטופל, אף אם מניחים שהוא היה מסכים לעבור את הניתוח בכל מקרה.

לקריאה נוספת: רשלנות רפואית פסקי דין >>

סיכום

במאמר זה סקרנו בקצרה את הנושא של רשלנות רפואית בניתוחים. כאמור, מדובר ברשלנות נפוצה. נותר רק לקוות שמאמר זה יישאר בגדר תיאוריה ולא נצטרך לו בפועל.


 
אודות המחבר
המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article22421.aspx