ביקורת וחשיבה חיובית האם וכיצד הן הולכות ביחד ? האם הן לא סותרות אחת את השניה ? דע, כי לחלוטין אין שום סתירה בין ביקורת לבין חשיבה חיובית. כי באמת ישנם שני סוגים של ביקורת, ישנה ביקורת בונה שבאה מחשיבה חיובית וישנה ביקורת הרסנית שבאה מחשיבה שלילית. ואיך תדע האם הביקורת היא הרסנית או בונה ?

אז בטרם ניתן את התשובה נאמר, כי כאשר אנחנו מדברים על העברת ביקורת, לא מדובר רק על מצב שבו אדם אחד מעביר ביקורת על אדם אחר. מדובר על המון מצבים נוספים. לדוגמא, כל אדם מעביר ביקורת בראש ובראשונה על עצמו. כל אדם שופט ודן את עצמו. כל אדם מבקר ומעביר ביקורת על מה שקורה לו. כל אדם מעביר ביקורת כל הזמן על מה שמתרחש סביבו. גם כאשר הילד שלך עושה משהו ואתה מחנך אותו, גם זו נחשבת להעברת ביקורת. כאשר עובד שלך עושה משהו שגוי ואתה מעיר לו, גם זו העברת ביקורת וכן הלאה. וכאשר אנחנו מדברים על הנושא של העברת ביקורת, הכוונה כמובן היא לגישה הכללית של האדם כלפי החיים, כלפי עצמו וכלפי כמובן אנשים אחרים.

ההבדל בין ביקורת בונה לבין ביקורת שלילית הוא מאוד פשוט ! ביקורת בונה באה מאהבה ורחמים וביקורת הרסנית באה מגאווה, מכעס, מעצבות וכולי. לדוגמא, אם היית רואה מישהו שמיואש מהחיים שמרוב ייאוש עושה פעולה אובדנית, מה בדיוק היית מרגיש כלפיו ? היית כמובן מרגיש כלפיו רחמים, חמלה, אהבה. ומה היית עושה ? האם היית כועס עליו ? האם היית גורם לו להיות עצבני ? או שלחילופין היית מנסה לשפוך עליו אהבה כדי להרגיע אותו וכדי להסביר לו שהוא לא חייב לגרום לעצמו נזק ?!

ביקורת חייבת להיות בונה וביקורת בונה צריכה לבוא מתוך מקום של אהבה בלבד. ז"א אל תעביר על מישהו ביקורת אא"כ אתה אוהב אותו ורוצה בטובתו בדיוק כמו שאתה רוצה בטובת עצמך. אל תעביר על שום אדם ביקורת, אא"כ הביקורת נאמרת בצורה שבה אתה היית רוצה שיעבירו עליך ביקורת אילו היית במצבו של חברך.

נסה לרגע אחד לדמיין את עצמך במצב של חברך, נסה להבין מה עובר עליו, כמה הוא מבולבל, כמה הוא בבעיה ובלחץ נפשי כ"כ גדול, עד כדי כך שהוא עושה טעויות כאלו ואחרות (כי טעות נוצרת כמובן רק בגלל בלבול וחוסר תשומת לב), נסה להכניס את עצמך לנעליים שלו. עכשיו נסה לחשוב איך אתה היית רוצה שיעבירו עליך ביקורת אליו היית הוא ?! ועכשיו רק אם אתה יודע איך לעשות זאת, רק אז תעביר ביקורת.

אם נתבונן בעניין נראה, כי בד"כ רוב ככל הביקורת שיש בעולם אינה מתקבלת על הצד ששומע אותה. ברוב ככל המקרים שמישהו מעביר ביקורת על מישהו אחר, בד"כ הביקורת אינה נשמעת. ולמה ? זה כמובן בגלל שהביקורת אינה חיובית. כי משהו טוב כולם רוצים ולא משנה מה המצב של זה ששומע את הביקורת, אם יראו לו משהו שהוא באמת טוב עבורו, הרי שברור שהוא יזרוק את מעשיו ויקשיב לביקורת הטובה. ככה שאם הביקורת לא נשמעה, זה כנראה מאחר שהיא לא נאמרה בצורה מספיק חיובית.

תחשוב לרגע אחד על הנושא הבא. כיצד זה יתכן שרוב ככל הביקורת שהאדם מעביר על עצמו, כיצד זה יתכן שהיא לא נשמעת ולא מתקבלת אפילו לא אצל האדם עצמו ? כיצד זה יתכן שאפילו כאשר האדם מעביר ביקורת על עצמו, אפילו לעצמו הוא לא שומע ?! כיצד זה יתכן שהאדם עצמו אינו עושה את מה שהוא חושב שהוא צריך לעשות ? התשובה כמובן היא פשוטה ביותר, כי גם כדי שהביקורת שלך כלפי עצמך תתקבל, גם את זה צריך לעשות בצורה של ביקורת בונה.

כאשר האדם חושב שהוא עשה טעות והדבר הזה גורם לו לכעוס על עצמו והביקורת מגיעה מהמקום של הכעס וההלקאה העצמית, אז כמובן שביקורת כזאת לא תתקבל גם אפילו לא אצלך וכ"ש שלא אצל חברך. ניתן את הדוגמא הפשוטה. אדם מתחיל לעשות דיאטה. תוך כדי הדיאטה הוא פתאום קולט שהוא נמצא באמצע אכילה לא בריאה. ואז מה קורה ? ואז כמובן הוא מעביר ביקורת על עצמו, מה פתאום וכיצד זה יתכן שהוא לוזר ולא מצליח לעמוד בדיאטה וכולי. ומה אז בד"כ קורה ? בד"כ האדם גורם לעצמו לכעוס על עצמו, מפיל את עצמו בעצבות ואחרי כמה מקרים כאלו הדיאטה נשברת. זה מה שקורה בד"כ.

וההסבר לתופעה הזאת הוא ממש פשוט. כאשר האדם כועס על עצמו, הוא מחליש את הכוח הנפשי שלו להתמודד ולהיות טוב יותר. בכל פעם שהאדם כועס על עצמו ולא אוהב את עצמו מספיק, למרות הטעות הדרמטית שנדמה לו שהוא עשה, בכל פעם כזאת האדם במו ידיו יוצר לעצמו את הכישלון הבא. יתכן אולי כי באותו הרגע הוא הלקה את עצמו מספיק חזק והוא אכן הפסיק לאכול באותו הרגע את אותו המאכל הלא בריא, אבל בגדול האדם גרם לעצמו לנזק פנימי, מאחר שהוא כעס על עצמו, כי במקום לחזק את עצמו, הוא כעס על עצמו והחליש את עצמו. והסוף כמובן ברור כפי שניתן לראות בפועל בחיי היום יום, שרוב האנשים שמתחילים משהו.. בד"כ לא עומדים בו... דהיינו שהביקורת שלהם על עצמם לא החזיקה מעמד.

כי באמת העצבות היא בית הכלא של המחשבה. ותכף שאדם מחליט שהוא רוצה להשתפר במשהו כלשהו, מיד הוא צריך להיות שמח ולאהוב את עצמו על כך שהוא הבין מה טוב לו ועל כך שמעכשיו הוא עושה התחלה חדשה וכולי. וכאשר האדם עושה התחלה חדשה מתוך שמחה, על ידי זה הוא מגדיל את הסיכוי שלו להצליח במה שהוא רוצה.

והדרך הטובה ביותר ללמוד כיצד להעביר ביקורת, היא על ידי זה שהאדם מאמן ומתאמן קודם כל על עצמו וגורם לכך שבראש ובראשונה הוא יקשיב לעצמו. ורק אחרי שהאדם למד כיצד לגרום לעצמו להשתפר כרצונו, רק אז האדם יכול לנסות להעביר ביקורת בונה על אדם אחר. כי כל זמן שאתה לא שומע לעצמך, למה שמישהו אחר ישמע לך ?!

ביקורת ותוכחה שהאדם מוכיח את חברו, חייבת להיעשות בצורה חיובית בלבד. ולמה ? כי כאשר הביקורת היא בונה, הדבר דומה לאדם שלוקח בושם ומנער אותו באוויר שאז זה גורם לריח הטוב של הבושם להתפשט לצדדים. אבל כאשר הביקורת נאמרת בצורה לא חיובית, הדבר הזה דומה למי שלוקח נבלה מסריחה ומנער אותה באוויר שאז זה רק גורם לריח הרע להתפשט עוד יותר.

ביקורת שלילית גורמת לשומע להיות עוד יותר גרוע מאשר לפני שהעברת עליו ביקורת. כמה פעמים קורה לאדם שהוא אומר למישהו כגון לילדים / משפחה שלו משהו ולא רק שהם לא שומעים לו, אלא אדרבה הם עושים לו דווקא ההפך נגד רצונו ? כמה פעמים קורה לאדם שהוא מעיר למישהו על משהו, ולא רק שהוא לא מודה לו, אלא אדרבה הוא עוד כועס עליו ? אם כאשר אתה מעביר על מישהו ביקורת (גם על עצמך), זה גורם לו לאהוב אותך, זה הסימן לכך שהביקורת היתה בונה מאהבה, אבל אם הביקורת שלך גרמה למישהו לכעוס עליך ועוד לעשות לך את ההפך, זה סימן שהביקורת היתה מתוך כעס.

והסיבה שהדברים עובדים בצורה הזאת, היא כי כל אדם בתוך תוכו רוצה להיות מאושר. ואושר הוא אחדות בין האדם לבין המציאות כידוע. כאשר מעבירים על מישהו ביקורת בונה (גם על עצמך), הביקורת הזאת אמורה לגרום לאדם להתקרב למציאות ולהרגיש טוב יותר. לדוגמא, אדם צמא שלא רואה שיש לידו מים ואתה קולט את המצב הזה. מה קורה אז ? אתה כמובן מרחם עליו, על כך שיש לידו במציאות שלו מים, רק שהוא לא רואה אותם. למה הוא לא רואה אותם ? לא מתוך רוע, אלא מתוך חוסר ישוב הדעת. אז כמובן שאתה לא כועס עליו על כך שהוא לא שותה, אלא אוהב אותו ומרחם עליו על כך שהוא צמא ולא שותה. ומה אתה עושה אז ? אתה ניגש אליו בעדינות ומביא לו את המים לשתות, אתה מעיר את תשומת ליבו למציאות האמיתית שיש בה מים שהוא יכול לשתות. ומה קורה אז ? הוא שותה את המים, אוהב אותך, ומודה לך !

כאשר אדם עושה טעות, הוא נמצא בבעיה. כי אם הוא לא נמצא בשום בעיה, אז זו גם לא טעות מה שהוא עושה. טעות היא פעולה שהאדם עושה כאשר יש לו אלטרנטיבה טובה יותר. נניח שילד גורם נזק למישהו אחר. אותו הילד נמצא בבעיה. למה ? כי הוא במצוקה רגשית ואין לו מושג מה לעשות ואיך להשיג תשומת לב, אז הוא הולך וגורם נזק. ז"א שהוא בכלל בבעיה רגשית.

כאשר אדם מנסה לשמור על תזונה נכונה ובכל זאת הוא אוכל את האוכל הלא בריא, ממה זה נובע ? זה נובע מתוך מצוקה רגשית. האדם לא מספיק אוהב את עצמו, אז בגלל שהוא מחפש אהבה, אז הוא הולך ומחפש לעשות פעולות כגון אכילה שיצרו אלו אהבה מלאכותית, דהיינו לא אהבה מבפנים אלא בגלל האוכל. ז"א שהאדם הזה שאולי הוא אתה, הוא בכלל נמצא בבעיה ובמצוקה רגשית. ועל אדם כזה ועל ילד כזה שגורם נזק לעצמו ולאחרים לא צריך לכעוס ! צריך רק לרחם ולאהוב ! מאחר שהוא לא יודע מה לעשות עם עצמו, מאחר שהוא איבד כיוון, בגלל זה הוא עושה טעויות.

כי באמת מבחינת המציאות האמיתית, כל אדם יכול למצוא את עצמו בכל זמן. כי באמת כל המציאות כולה וכל מה שנקרא אצל האדם "מציאות", הכל קורה אצל האדם רק בתוך הראש שלו ורק במחשבות שלו. ובאמת יש לכל אדם את הבחירה האם להיות שמח ולהיות רגוע ולעשות רק טוב, או האם להילחץ, ללכת לאיבוד ואז לעשות טעויות. ז"א שבעצם כל טעות שהאדם עושה נובעת רק מחמת כך שהוא אינו יודע מהי האלטרנטיבה הטובה יותר עבורו, ומחמת כך הוא *מפסיד* את האלטרנטיבה הטובה יותר עבורו, כי הוא נשאר צמא למרות שיש לידו כוס מים מתוקים לשתיה. דהיינו הוא אינו רואה את המציאות כפי שהיא באמת (= לא מאושר), כי במציאות יש כוס מים, אבל הוא לא רואה אותה ולכן הוא צמא.

ביקורת בונה היא כזו שגורמת לאדם לראות את האלטרנטיבה הטובה שיש לו, היא גורמת לו להבין שהוא לא חייב לסבול, כי יש לו אלטרנטיבה אחרת טובה יותר. ולכן הביקורת הזאת שבאה מאהבה וגורמת לאדם להבין למה גם הוא יכול לעשות לעצמו טוב יותר, הביקורת הזאת גם נשמעת ומתקבלת וגם גורמת לשומע אותה לאהוב את זה שהעביר עליו את הביקורת, מאחר שהוא קירב אותו למציאות האמיתית לאושר ולטוב.

כי לפעמים האדם כ"כ מיואש וכ"כ מבולבל וכ"כ לא יודע מה לעשות, עד כדי כך שזה גורם לו לעשות טעויות. וכאשר בא אליו מישהו ומחזק אותו ואוהב אותו יותר ממה שהוא אוהב את עצמו וגורם לו להאמין בעצמו ולחזק את עצמו ולהיות חיובי ולעשות טוב, על ידי זה הביקורת נשמעת, כי היא בונה ובאה מאהבה.

יחד עם זאת, אם האדם מעיר לחברו / לילדו / לבן זוגו – בגלל האגו והגאווה שלו, דהיינו בגלל שלא עשו את רצונו, ובגלל שלא שמעו לו, ובגלל שפגעו בכבודו הדמיוני, אז כמובן ש הרודף אחרי הכבוד, הכבוד בורח ממנו , כי אז בגלל שהוא רודף אחרי הכבוד, זה גורם לכך שהוא מעביר ביקורת שלילית ולא חיובית, ואז הביקורת נאמרת מתוך כעס ומתוך השפלה של הזולת, ולא רק שהיא לא מקרבת את השומע אל הטוב, אלא אדרבה היא מרחיקה את השומע מהאושר שלו, כי במקום שהיא תגרום לו לאהוב את עצמו, היא גורמת לו לכעוס על עצמו. ולא מספיק שהוא כבר מבולבל מעצמו, שרק בגלל זה הוא עושה את הטעות, עכשיו בא מישהו ומשפיל אותו ופוגע לו באגו. ואז כמובן זה חוזר כבומרנג למוכיח ולזה שהעביר את הביקורת, כי עכשיו אדרבה אוהבים אותו פחות, מכבדים אותו פחות, ועושים נגד רצונו.

אם כאשר לא מקשיבים לביקורת שלך זה גורם לך לכעוס, זה סימן לכך שהביקורת שלך אינה בונה. כי היא נאמרת בגלל שבפוגעים בכבודך, כי אחרת מדוע אתה כועס ? אדרבה תרחם יותר ! אותו אדם צמא שלא רואה את המים, אם אחרי שתסביר לו היכן המים, עדיין הוא לא יראה אותם, בגלל שהצמא גורם לו לכך שהוא לא יהיה מסוגל לראות את המים, האם תכעס עליו ? או תרחם עליו יותר ?! כאשר הביקורת נעשית מתוך רחמים, אז אם האדם לא שומע לך, זה בגלל שהוא כ"כ מבולבל, עד כדי כך שאין לו את היכולת להבין אותך. אבל אז אתה מרחם עליו יותר אך כמובן שלא כועס עליו יותר. אם כאשר לא שומעים לך אתה כועס, זה אומר שאתה מעביר ביקורת שלילית וגורם לשומע רק לנזק.

וזה כמובן רלוונטי גם כלפי עצמך, הביקורת שלך כלפי עצמך צריכה לבוא רק מתוך אהבה עצמית ורחמנות בלבד. ז"א לעולם אל תכעס על עצמך ולא משנה מה קרה, אל תכעס על עצמך. אתה לא אשם בכך שעשית טעות, הטעות נבעה מחמת מצוקה רגשית בלבד. אדרבה עליך לאהוב את עצמך על כך שהבנת שאתה טועה, כן, תאהב את עצמך בגלל שהבנת שאתה טועה ! ואדרבה, על ידי זה שתאהב את עצמך על זה שהיה לך את האומץ להודות בטעות, על ידי זה תמצא בעצמך את הכוחות ואת היכולת להתגבר על כל מכשול ולחיות טוב יותר.

ביקורת שלילית שורשה בלראות את הרע שבטוב, ז"א לקחת משהו חיובי ולהעביר עליו ביקורת כי הוא שלילי. לעומת זאת ביקורת חיובית ובונה שורשה הוא מלראות את הטוב שברע, ז"א לקחת משהו רע, למצוא מה טוב בו ולהפוך אותו לטוב יותר בזכות הטוב שבו. ביקורת חיובית הולכת יד ביד עם אושר, רוגע וחשיבה חיובית. אבל ביקורת שלילית הולכת עם גישה שלילית, התעסקות בבעיות במקום בפתרונות, מה שגורר עצבות וחולשה.

קבלה עצמית אין פירושה שאפשר להמשיך לעשות רע, כי רע הוא רע בראש ובראשונה לזה שעושה אותו. קבלה עצמית פירושה הוא שאתה מסתכל רק על הטוב ומתעלם מהרע לחלוטין. שזאת בעצם קבלה עצמית אמיתית, לשאוף רק אל הטוב ולא להסתכל לשום צד, לא קדימה מה יהיה מחר ולא אחורה מה היה אתמול. תסתכל רק על הרגע הטוב והפעולה הבודדת הבאה בלבד. זוהי קבלה עצמית אמיתית, שלא מעניין אותך שום דבר חוץ מאשר להתקרב לטוב כפי יכולתך.

הסיבה שאדם לא מחזק את עצמו, היא רק בגלל הכיוון של ההסתכלות שלו. במקום לראות איך להתחזק ומה הוא "כן" יכול לעשות טוב, הוא מסתכל על מה שלא טוב בו ומסביר לעצמו למה הוא לא יכול. קבלה עצמית אומרת להתעלם מהרע לגמרי ולהסתכל רק על הנקודות החיוביות, עד שהן יהפכו לנקודה חיובית אחת גדולה.

סיכום : כאשר מעבירים ביקורת על מישהו, זה קריטי לשים לב לכך שהביקורת נאמרת בצורה חיובית בלבד, דהיינו לא בגלל שמישהו עשה נגד רצונך, אלא בגלל שאתה אוהב את השומע ואתה רוצה שהוא יראה כמה טוב הוא יכול להשיג לעצמו. גם כאשר אתה מעביר ביקורת על עצמך, חובה לעשות זאת אך ורק מתוך אהבה עצמית אך לא מתוך כעס על עצמך או הלקאה עצמית. ביקורת בונה גורמת לאדם להרגיש אהוב, להרגיש טוב, עד כדי כך שהוא משתפר. ביקורת שלילית גורמת לאדם להרגיש מושפל, כעס עצמי וכולי וגורמת לו לעשות עוד טעויות ולא לאהוב אותך. כי השפלת אותו. לכן צריך ורצוי להעביר ביקורת, אבל צריך לעשות זאת בצורה חיובית בלבד שהיא באה מאהבה. בהצלחה.

דיבור טוב כולם רוצים ולכן הוא נשמע

כִּי לא כָּל דִּבּוּר נִקְרָא דִּבּוּר, כִּי דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל אֵינוֹ נִקְרָא דִּבּוּר,... וְעִקַּר מַה שֶּׁנִּתְקַבֵּל הַדִּבּוּר, הוּא מֵחֲמַת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, כִּי טוֹב הַכּל חֲפֵצִים. וְעַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ טוֹב בְּהַדִּבּוּר, אֲזַי הַדִּבּוּר נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל, אֲבָל כְּשֶׁאֵין טוֹב בְּהַדִּבּוּר אֵינוֹ נִתְקַבֵּל. וְאֵיךְ עוֹשִׂין הַטּוֹב בְּהַדִּבּוּר ? הוּא עַל יְדֵי שֶׁלּוֹקְחִין הַדִּבּוּר מֵהַדַּעַת, אֲזַי יֵשׁ בּוֹ טוֹב אֲבָל כְּשֶׁהַדִּבּוּר בְּלא דַּעַת, אֲזַי אֵין בּוֹ טוֹב

אל תדון את חברך עד שתהיה הוא !

אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ... הֲוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת

צריך למצוא נקודות חיוביות בכל אחד, גם בעצמך !

דַּע כִּי צָרִיךְ לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר [מי ומה שנדמה לך כרגע לגמרי], צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וְלִמְצא בּוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמְּעַט אֵינוֹ רָשָׁע, וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמּוֹצֵא בּוֹ מְעַט טוֹב, וְדָן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, עַל יְדֵי זֶה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת, וְיוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ בִּתְשׁוּבָה [להשיבו לדרך הטוב]

מי שעצוב, אינו יכול למצוא פתרונות ואינו יודע מה לעשות

דַּע, שֶׁעַל יְדֵי מָרָה שְׁחוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לְהַנְהִיג אֶת הַמּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְעַל כֵּן קָשֶׁה לוֹ לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. רַק עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה יוּכַל לְהַנְהִיג הַמּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְיוּכַל לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. כִּי שִׂמְחָה הוּא עוֹלָם הַחֵרוּת... שֶׁעַל יְדֵי שִׂמְחָה נַעֲשִׂין בֶּן חוֹרִין וְיוֹצְאִין מִן הַגָּלוּת

אחרי ביקורת בונה, באה שמחה. וזו הדרך לדעת האם הביקורת היתה בונה

אַחַר לֵב נִשְׁבָּר בָּא שִׂמְחָה, וְזֶה סִימָן אִם הָיָה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר כְּשֶׁבָּא אַחַר כָּךְ לְשִׂמְחָה

בכי צריך להיות רק משמחה

עִקַּר מַעֲלַת הַבְּכִיָה הוּא כְּשֶׁהִיא מֵחֲמַת שִׂמְחָה וְחֶדְוָה. וַאֲפִלּוּ' הַחֲרָטָה טוֹב מְאד שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת שִׂמְחָה... וּמִתְעוֹרֵר לוֹ בְּכִיָּה מֵחֲמַת רב הַשִּׂמְחָה, וְזֶה עִקַּר מַעֲלַת הַבְּכִיָּה, שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת שִׂמְחָה.

ביקורת בונה וחשבון נפש זה מצוין, וזה ההפך לחלוטין מעצבות

לֵב נִשְׁבָּר וְעַצְבוּת אֵינוֹ עִנְיָן אֶחָד כְּלָל. כִּי לֵב נִשְׁבָּר הוּא בַּלֵּב, אֲבָל עַצְבוּת הוּא בָּא מִן הַטְּחוֹל. וְעַצְבוּת שֶׁהוּא מֵהַטְּחוֹל, הִיא סִטְרָא אַחֲרָא [צד אחר = הצד הרע] וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא אוֹתָהּ. אֲבָל לֵב נִשְׁבָּר, הִיא חָבִיב לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי לֵב נִשְׁבָּר יָקָר מְאד מְאד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ

ביקורת בונה מעוררת ריח טוב בשומע, וביקורת שלילית מעוררת ריח רע

לָאו כָּל אָדָם רָאוּי לְהוֹכִיחַ... כִּי כְּשֶׁהַמּוֹכִיחַ אֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, אֲזַי לא דַּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בְּתוֹכַחְתּוֹ, אַף גַּם הוּא מַבְאִישׁ רֵיחַ שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת הַשּׁוֹמְעִים תּוֹכַחְתּוֹ. כִּי עַל יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ הוּא מְעוֹרֵר הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁהוּא מוֹכִיחָם, כְּמוֹ כְּשֶׁמֻּנָּח אֵיזֶה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ שֶׁאֵינוֹ טוֹב, כָּל זְמַן שֶׁאֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֵין מַרְגִּישִׁין הָרֵיחַ רַע, אֲבָל כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְהָזִיז אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֲזַי מְעוֹרְרִין הָרֵיחַ רַע.

כְּמוֹ כֵן עַל יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁל מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, עַל יְדֵי זֶה מְזִיזִין וּמְעוֹרְרִין הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁמּוֹכִיחָם, וְעַל כֵּן הוּא מַבְאִישׁ רֵיחָם... [אבל תוכחה טובה דומה ל] מִסְמוּס, שֶׁמְּמַסְמְסִין בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָרֵיחַ נוֹדֵף

קרא עוד על אהבה עצמית , יעוץ , לחץ , כן יכול לעשות , רוגע , ביקורת בונה , יכולת , כעס , חינוך , טיפול באנשים , ישוב הדעת , טעויות , חשבון נפש , עובדים , חשיבה שלילית , רגשות תחושות , משפחה , דיאטה תזונה נכונה , אימון אישי , טוב , ילדים , חשיבה חיובית , עצבות , עבר , ביקורת שלילית , אושר , קבלה עצמית , ייאוש , אהבה , מציאות , כישלון , רע , ביקורת , כבוד , אגו גאווה , לקרוא אנשים , נקודות חיוביות , שמחה , אמונה עצמית , נזק ועוד ...

מאת להצליח בכח המחשבה www.EIP.co.il