הורים שעוברים גירושים צריכים, בין השאר, להסדיר את עניין המשמורת על הילדים. בישראל מעניקים משמורת על הילדים לאימא באופן אוטומטי, מלבד מקרים חריגים בהם היא נמצאת כלא כשירה לטפל בהם. על כן, במקרה בו האימא מקבלת משמורת האבא צריך לשלם מזונות ילדים.

מזונות ילדים הם תשלום שמבצע ההורה שלא קיבל משמורת (כאמור, בישראל זה כמעט תמיד זה האבא) והתשלום אמור לכסות את הצרכים ההכרחיים של הילדים שנמצאים אצל ההורה שזכה במשמורת. בין הצרכים שעל ההורה הלא משמורן לכסות: דיור, חינוך, בריאות, מזון וכדומה. התשלום מתבצע לפי סכום וזמן שנקבעים בהסכם גירושים ועל ההורה הלא משמורן לבצע את התשלום בעבור כל ילד עד אשר לילד מלאו 18 שנה. אם ההורה לא עומד בתשלום הוא נחשב כמי שמבצע עבירה פלילית, ובמקרה זה מופעלים נגדו סנקציות שונות.

מזונות ילדים מהווים נקודה רגישה וכואבת בקרב אבות רבים ויש תחושה שקיים חובר שוויון בתשלום המזונות. בישראל, כששני ההורים יהודים הדין על מזונות ילדים נקבע לפי ההלכה היהודית, שמחייבת את האב לדאוג לכל הצרכים של.

בחוק יש סכום מזונות מינימלי שהאב חייב לשלם, ואין צורך להוכיח שהעלויות על הצרכים של הילדים מגיעות לסכום זה. גובה המזונות משתנה ממקרה למקרה, ולגבי הגובה קיימת חובת הוכחה.

יש מקרים בהם לאימא יש הכנסות גבוהות יותר מאלה של האב, ולמרות זאת היא זכאית לקבל חלק נכבד מהמשכורת שלו כדי לכלכל את הילדים. אפשר לראות שזהו מצב לא הוגן. מדוע האב צריך להפריש מזונות ילדים מהמשכורת שלו, שנמוכה מזו של האימא? אין ספק שאם האימא המשמורנית מרוויחה יותר מהאב הלא משמורן ראוי לנקוט בחוקים אחרים.

גם אם ההורים עוברים הליך גירושים בכלל בגידה או מעשה אחר שעשה הבעל שהביא להריסת הנישואים, אין זה אומר שיש "להעניש" אותו על ידי לקיחת הכסף שלו, בעוד שהאישה מרוויחה יותר ממנו.

נראה שיש מקום להמציא חוקים חדשים בכל הנוגע להליך גירושים בקרב הורים, ביניהם חוק שיתן לאבא סיכוי שווה לקבלת משמורת, וכמובן, לקבוע סכום מזונות שיהיה הוגן כלפי שני הצדדים.