תנ"ך - קהלת פרק ד
א וְשַׁבְתִּי אֲנִי, וָאֶרְאֶה אֶת - כָּל - הָעֲשֻׁקִים, אֲשֶׁר נַעֲשִׂים, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים, וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם, וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ, וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם.
ב וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת - הַמֵּתִים, שֶׁכְּבָר מֵתוּ - מִן - הַחַיִּים, אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה.
ג וְטוֹב, מִשְּׁנֵיהֶם - אֵת אֲשֶׁר - עֲדֶן, לֹא הָיָה: אֲשֶׁר לֹא - רָאָה אֶת - הַמַּעֲשֶׂה הָרָע, אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.
שלמה מתייחס לאדם ש"ראה את המעשה הרע, אשר נעשה תחת השמש". אם אדם חי בחשיבה שלילית ורואה את הדברים השליליים שבעולם והוא חי בתחושה של רע ושלילי, אז אדם כזה כשהוא מת, מצבו טוב יותר מאשר כשהוא חי ועוד יותר טוב היה לו עוד לפני שהוא נולד. לעומת זאת אדם ששמח בחלקו ונהנה מעמלו, אדם כזה ברור שנקודת השיא שלו היא כאשר הוא חי ושמח בחייו.
ד וְרָאִיתִי אֲנִי אֶת - כָּל - עָמָל, וְאֵת כָּל - כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה - כִּי הִיא קִנְאַת - אִישׁ, מֵרֵעֵהוּ; גַּם - זֶה הֶבֶל, וּרְעוּת רוּחַ.
ה הַכְּסִיל חֹבֵק אֶת - יָדָיו, וְאֹכֵל אֶת - בְּשָׂרוֹ.
החכם כל הזמן חושב חיובי ולכן הוא נמצא בעשיה חיובית ולא יושב בחיבוק ידיים. הכסיל לעומתו שורה עליו עצבות והוא יושב בחיבוק ידיים מתוך עצלות ועצבות. הכסיל במקום לעסוק בעשיה, הוא עוסק בלאכול את הלב של עצמו. במקום להתעסק במה כן לעשות הוא מתעסק באיך לאכול את בשרו.
ו טוֹב, מְלֹא כַף נָחַת - מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל, וּרְעוּת רוּחַ.
יותר טוב שיהיה לך קצת ותהיה בנחת מאשר שיהיה לך המון אבל תהיה במצב של עמל ורעות רוח. טוב יותר שתעבוד קצת ותהנה קצת ממה שעבדת ואז אתה נמצא במצב של נחת, מאשר שאומנם לא תהיה לך רק כף אחת של נחת אלא מלא חפניים אבל של עמל שהוא בעצם רעות רוח. כי העמל לכשעצמו אם אינך נהנה ממנו אז הוא רק דמיון ורעות רוח וכפי שכבר התבאר במאמר
למה דומה המרדף של אנשים אחרי תאוות העולם ?. לכן עליך כאדם ללמוד להנות מעצם העשיה והעמל ואז תוכל להנות ממלוא חופניים של נחת.
ז וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה הֶבֶל, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.
ח יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין - לוֹ, וְאֵין קֵץ לְכָל - עֲמָלוֹ - גַּם - עיניו (עֵינוֹ) , לֹא - תִשְׂבַּע עֹשֶׁר; וּלְמִי אֲנִי עָמֵל, וּמְחַסֵּר אֶת - נַפְשִׁי מִטּוֹבָה - גַּם - זֶה הֶבֶל וְעִנְיַן רָע, הוּא.
שלמה מספר על האבסורד האנושי, שיש אנשים שאין להם משפחה והם עריריים ובכל זאת הם עמלים ועובדים כל יום כל היום לחינם. כי אם יש לאדם משפחה אז לפחות מישהו מרוויח ויוצא נשכר מכך שהוא מחסר את נפשו מטובה דהיינו נהנה פחות ועובד יותר. אך ישנם אנשים כ"כ חסרי הגיון שאין להם שום תועלת לחלוטין בכל העמל שלהם ובכל זאת אין להם זמן לעצמם להנות ממה שיש להם. וכמובן שגם זה הבל ועניין רע. אא"כ כמובן אתה נהנה מעצם העמל ומעצם העשייה.
ט טוֹבִים הַשְּׁנַיִם, מִן - הָאֶחָד: אֲשֶׁר יֵשׁ - לָהֶם שָׂכָר טוֹב, בַּעֲמָלָם.
י כִּי אִם - יִפֹּלוּ, הָאֶחָד יָקִים אֶת - חֲבֵרוֹ; וְאִילוֹ, הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל, וְאֵין שֵׁנִי, לַהֲקִימוֹ.
יא גַּם אִם - יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם, וְחַם לָהֶם; וּלְאֶחָד, אֵיךְ יֵחָם.
יב וְאִם - יִתְקְפוֹ, הָאֶחָד - הַשְּׁנַיִם, יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ; וְהַחוּט, הַמְשֻׁלָּשׁ, לֹא בִמְהֵרָה, יִנָּתֵק.
אם ניקח את הרעיון באנלוגיה לבן אדם יחיד, ניתן לומר כי האידיאל הוא
שתהיה "גם וגם" ולא רק "או או" ושתהיה
במצב של איזון בין התכונות שלך כדי שתוכל לתמוך בעצמך ולקדם את עצמך בכל מצב. כי אם אתה נמצא בקיצוניות של תכונה ולא נמצא באיזון שלה, אז זה כמובן לא תקין. אך אם אתה יכול לשלוט בתכונה של עצמך ולהיות באיזון דהיינו להיות מסוגל להשתמש ב 2 הקצבות של התכונה במקביל לפי הצורך (לדוגמא מצד אחד להשאר רגוע ולא לכעוס ומצד שני תוך כדי להראות כלפי חוץ שאתה כועס מאוד) אז בעצם כל תכונה נותנת איזון לתכונה השניה. ואם אתה מסוגל לעשות הכל במקביל ותוך כדי ולא רק פעם ככה ופעם ככה, אז זה כבר מצב של החוט המשולש, כי אז אתה לוקח את 2 הקצוות של התכונה והופך אותה ויוצר ממנה את תכונה שלישית חדשה, שהיא נוצרת מהאיזון של ה 2.
יג טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן, וְחָכָם - מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל, אֲשֶׁר לֹא - יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד.
ילד מייצג את כל מי שיודע לעשות
התחלה חדשה כי אז הוא כמו ילד שמתחיל מחדש בלי משקעים של העבר. ולעומת זאת המלך הזקן מייצג את כל מי שפועל מתוך הרגלים שגויים בלי מודעות, כי בגלל חוסר המודעות שלו הוא מאבד את מנגנון הבקרה העצמית.
יד כִּי - מִבֵּית הָסוּרִים, יָצָא לִמְלֹךְ: כִּי גַּם בְּמַלְכוּתוֹ, נוֹלַד רָשׁ.
טו רָאִיתִי, אֶת - כָּל - הַחַיִּים, הַמְהַלְּכִים, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ - עִם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי, אֲשֶׁר יַעֲמֹד תַּחְתָּיו.
טז אֵין - קֵץ לְכָל - הָעָם, לְכֹל אֲשֶׁר - הָיָה לִפְנֵיהֶם - גַּם הָאַחֲרוֹנִים, לֹא יִשְׂמְחוּ - בוֹ: כִּי - גַם - זֶה הֶבֶל, וְרַעְיוֹן רוּחַ.
יז שְׁמֹר רגליך (רַגְלְךָ) , כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל - בֵּית הָאֱלֹהִים, וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ, מִתֵּת הַכְּסִילִים זָבַח: כִּי - אֵינָם יוֹדְעִים, לַעֲשׂוֹת רָע.
קרא עוד על רע , דבר והיפוכו , חשיבה שלילית , התחלות חדשות , חשיבה חיובית , אימון אישי קואצינג , גם וגם ועוד ...