כזכור לנס השמן אנו מרבים לאכול   מטעמים מסורתיים  מטוגנים בשמן , כל עדה ומנהגיה , כל עדה ומאכליה.

גם השנה במהלך ימי חנוכה 2011 נטעם בעיקר "פונצ'קאס"-סופגניות מקמח, ביצים ושמרים מטוגנות בשמן ומבוזקות סוכר. חלקנו יאכל לביבות תפוחי אדמה מגוררים, גם הן ממנהגי עדות אשכנז המכנות אותן "לאטקס". בפולין נהגו לקרוא ללביבות "פאמפוכ'ס", המקור הוא בגרמנית "פאן-פוכן".

בדמשק מטגנים לכבוד חנוכה "עטאייף"-מציות קמח מטוגנות בשמן וטבולות בסוכר דק וטעמן כצפיחית בדבש.

מאכל דומה לזה מכינים בחנוכה בבוכרה הנקרא "דושפירה"-בצק ממולא בשר כבש שמן.

בערי תורכיה נהגו ראשי העדה להסתובב בלילות  חנוכה בין הבתים כאשר הם נושאים קערה מלאה לביבות הקרויות "בומואילס". בכל בית היו מקבלים אותם בעין יפה ונותנים להם מעות חנוכה לעניי העיר.תמורת זה היו מקבלים שלוש לביבות מתנת חנוכה מהקהילה.

במרוקו היו מביאים התלמידים לבית ספרם מנות קמח ושמן, ביצים וסוכר והרבי היה מכין איתם לביבות הנקראות "זאלבייה" לכל הילדים וגם מקבלים צידה לדרך להורים הביתה.

באלג'יר נהגו להכין תבשיל הנקרא "כוסכם" עם בשר ויין ומיני מתיקה ומביאים לבית המדרש והתלמידים היו אוכלים לאחר לימוד התורה.

בעדות אחרות נוהגים היו להרבות באכילת זרעונים וכל מיני קטניות ,זכר לחנה ושבעת בניה שנאסרו והובאו לפני אנטיוכוס והתקיימו רק ממאכלי זרעונים.מנהג זה היה נפוץ בפרס, משהד ובתימן.

בתימן  במסגרת פעילויות לחנוכה היה גם כל ילד מקבל פרוטה ותמורתה קנה גזר, שקיק סוכר וקמצוץ של "דודא חמרא", צבע אדום.בעזרת סוכר, צבע ומים הכין כל ילד בתוך בקבוקון נוזל שצבעו כיין הנקרא " שראב חק אלחנוכה", כלומר, משקה של חנוכה.