אירועים עסקיים- חובת נוכחות עובדי חברה
נכתב על ידי: noam
תאריך: 27/11/11

ידוע שבלי אורחים אין מסיבה, ובלי מוזמנים אין אירוע. נוכחותך כעובד חברה נחוצה מאוד באירוע מסוג אירועים עסקיים. באם הינך לא מגיע לאירוע עסקי של החברה אתה יוצא נפסד מכמה בחינות.

ראשית, בערבי חברה יש הזדמנות ליצור קשרים עם עובדי החברה, קשרים שלא היו נוצרים לולא אירועים עסקיים אלו. ובכך שאתה לא מגיע, אתה מונע מעצמך ליצור קשר חברי עם העובדים, ובתוך מעגל העובדים תרגיש לא קשור.

שנית, לכל עובד בחברה יש תפקיד, וכמו שחסרונך המקצועי עלול להיות מורגש בעד היעדרות מן העבודה, כך חסרונך כאדם בעל צלם אנוש עלול להיחשב כחסר.

שלישית, אירועים עסקיים נועדו להוציא אותך משגרת העבודה הרגילה והמקובעת ולהיפתח לאפיקים חדשים, בכך גם ניתנת ההזדמנות של הנהלת החברה להכיר אותך כאדם ולא כתפקיד ואולי אף לקדם אותך לתפקידים נחשבים יותר . בעת חסרונך אתה מונע מהם אפשרות כזו.

אירועים פרטיים- אין חובת נוכחות

לעומת זאת, באירוע מסוג אירועים פרטיים אין זה משמעותי שתהיה נוכחות מלאה. כמובן מיותר לציין שיש צורך בנוכחות המשפחה הקרובה, לעתים אף לא יחל טקס בלעדיהם, אולם, קרוב משפחה / חבר / שכן שיחסיר אירועים פרטיים לא יורגש ברוב המקרים, שכן אירועים פרטיים מכילים מספר רב של מוזמנים במקרים רבים, ואחד פחות אחד יותר, אין זה משמעותי.

אדם אשר עורך אירועים פרטיים לוקח מראש בחשבון ש10% מכמות המוזמנים לא יגיע לאירוע. כמות אירועים פרטיים אליהם אדם מוזמן גדולה בהרבה מכמות ארועים עסקיים אליהם הוא מוזמן, ולכן ישנו סיכוי לא קטן שהנוכחות של אירועים פרטיים לא תהיה 100%.

כמו כן, לעתים בעלי אירוע מתלבטים אודות הזמנתם של מספר אנשים מסוימים לאירוע שלהם, בגלל קשר שנותק או סיבה אחרת ובכל זאת הם מזמינים אותם בשל אי נעימות, אותם מוזמנים לא תמיד יגיעו לאירוע כזה אף שהוזמנו.

ישנם אנשים מסוימים אשר נוטים להציב נוסחא כזאת: אם זוג מסוים הגיע לאירוע שלי, בוודאי אגיע אף אני לאירוע שלהם. וכן להפך, אם הם לא הגיעו, גם אני לא אעשה השתדלות עבורם.

ראינו שבאלמנט הנוכחות אירועים פרטיים וכן אירועים עסקיים שונים מאוד. אולם קיים קו דומה בין אירועים עסקיים לאירועים פרטיים והוא עובדת שבירת השגרה היום יומית.


 
אודות המחבר
המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article23368.aspx