המגמה השולטת בתחום עיצוב אתרים מתחלפת: במקום אתרים המכילים עודף אלמנטים ועודף מידע, המגמה כיום במסגרת תהליך עיצוב אתרים היא להציג את המינימום ההכרחי בלבד.
באופן טבעי, בעל אתר ירצה להציע ללקוח שלו את המרב: להציג לו את מקסימום המוצרים, לרשום תוכן רב ככל הניתן, לספק מראש מענה לכל שאלה שעלולה לצוץ...
זו הייתה המגמה בעשור הקודם, בהם נחשפנו לפורטלים עמוסים עד עייפה, אתרים שניסו לפתות אותנו בצבעים בוהקים, חלונות קופצים, ריבוי באלמנטים נעים ועוד.

באופן היסטורי, עד שהתחלפה לה הגישה, אתרים רבים מספור נבנו מתוך נקודת המוצא של "גם אני רוצה כזה". ראיתי באנר מעניין באתר אחר - ארצה לשלב באנרים גם אצלי. נתקלתי בכותרת פלאש - למה שלי לא תהיה אחת? חלון קופץ תפס את תשומת ליבי – עליי לבדוק איך גם אצלי אוכל להביא לתוצאה דומה.
השראה היא דבר מבורך, אך מתוך הרצון לעלות על הגל, לעיתים איננו משקיעים זמן בקבלת החלטת כדאיות לגבי כל פריט – האם הבאנר או החלון הקופץ יתרמו לעסק שלי?

העוסק במלאכת עיצוב אתרים חייב להתייחס לנושאים אלו. במסגרת מאמר זה, בחרנו להביא מספר נקודות בהן יש צורך לשקול ברצינות את כדאיות השימוש בהם, לאור המגמה החדשה.

שימוש בצבעים עדינים

כיום, מומלץ לעשות שימוש בצבעי פסטל עדינים בעת תהליך עיצוב אתרים. ידוע שישנם צבעים שמושכים תשומת לב – צבעים חזקים, דומיננטיים – אך אם כל האתר עוצב עם צבעים כאלו, הדבר בחזקת "תפסת מרובה לא תפסת". הגולש לא ידע לאן תשומת ליבו אמורה להיות מכוונת, אם כל האתר משתמש בצבעים חזקים. התגלה שגם שינוי עדין בעוצמה של הצבע יכול ללכוד תשומת לב, לכן אם טקסט האתר כולו הוא לבן, אין צורך שטקסט בולט יהיה אדום ומודגש – מספיק שיהיה אפור כדי שיקבל את תשומת הלב הדרושה.
בהזדמנות זו יש לציין כי אתרים רבים ברשת מספקים לכל מעצב אתרים "פלטות צבעים" (ערכות צבעים). מדובר בסט של גוונים ספציפיים ש"עובדים" טוב אחד עם השני, לכן מומלץ להיעזר בערכת צבעים כזו כדי לבחור צבעים שיושבים טוב ולא צורמים לעין.

אי הפרזה באלמנטים נעים

אלמנטים נעים, מטבעם, מושכים תשומת לב באופן מיידי, לכן יש לשקול היטב שימוש בהם. גם במקרה זה, הבסיס לתפיסה החדשה יצא מכך שבעבר היינו נתקלים באתרים בהם תמונת הרקע מונפשת, יש פלאש בכותרת, חדשות בצד, הטקסט מנצנץ או משנה גודל וקיימים עשרות באנרים שנלחמים על תשומת הלב שלנו. בקיצור – אתר כזה מעייף את הגולש, וסביר להניח שיהיה פחות רלוונטי ופחות נוח להתמצאות.
דוגמא בולטת לאלמנט נע היא כותרת פלאש. במרבית האתרים שעברו לאחרונה תהליך עיצוב אתרים, תימצא כותרת פלאש המכילה אפקטים נעים ותמונות תדמית. יצירת כותרת כזו אינה פעולה שרירותית – שכן הכותרת נדרשת לשם תפיסת תשומת לב, אך ישנו מאזן עדין בין יצירת עניין לבין גזילת פוקוס מאלמנטים אחרים. אחרי הכול – אנו מעוניינים להוביל את הגולש לפעולת היעד, ולא שיתמקד בכותרת...
דוגמא נפוצה נוספת היא כלי חדשות. מן הסתם, מדובר בפריט חשוב בעמוד, שכן הוא מצביע על פעילות באתר ומעודד חזרה לאתר – אך יש לזכור שכלי חדשות נע, מטבעו, מושך תשומת לב. לרוב הדבר מומלץ, אך לא כשמשיכת תשומת הלב באה על חשבון המוצר או השירות שמוכרים – לדוגמא. במילים פשוטות, כבעל עסק – אני מעדיף שהגולש יתמקד ב"קנה עכשיו" ולא ב"מה חדש אצלנו".

עימוד קצר והימנעות מגלילה

יש להימנע ככל הניתן מיצירת תכנים ארוכים, שיש לגלול את העמוד כדי לצפות בהם בשלמותם. מאמרים רבים נכתבו בנושא והמסקנה הוכחה פעמים רבות – טווח תשומת הלב של גולש האינטרנט המודרני הינה קצרה ביותר: מספר שניות בלבד. לגישה זו קשה למצוא נמשל מתחומים אחרים: כבעל חנות פיזית, הייתי מעדיף שכל סחורתי תוצג ללקוח ושיוכל להתרשם מכמות המוצרים והמבחר. עם זאת, כבעל חנות וירטואלית, רצוי שאציג "חלון ראווה" בלבד, ובו מוקדי המשיכה העיקריים. אסור להניח שאם הלקוח מחפש מוצר ספציפי כלשהו, הוא יטרח לגלול או לחפש אותו באתר.
כלל אצבע טוב לגישה זו היא לשמור את התוכן החשוב מעל קו האמצע ולא לסמוך על כך שהגולש יטרח לקרוא כל פיסת טקסט בעמוד. מתוך כך, על אחת כמה וכמה יש להימנע מגלילה – הסיכוי שהגולש המזדמן יטרח לגלול לתחתית העמוד קטן מהסיכוי שיקרא את התוכן המוצג לו עד הסוף...
חשוב לציין כי יש להתייחס לעצה זו בצורה נקודתית, שכן אינה תקפה תמיד: ישנם עמודים שהגולש דווקא ירצה לקרוא עד סופם. מאמרים, עמודי שאלות ותשובות, תקנונים ותנאי שימוש, פורומים והסברים מקצועיים הם רק מספר דוגמאות למקרים בהם הגולש דווקא תר אחר התוכן ואין להמעיט בכמותו משיקולי עיצוב אתרים.

עומק קישורים רדוד

עומק קישורים הוא, באופן כללי, כמות הקליקים שעל הגולש לבצע לכל היותר כדי להגיע למעוז חפצו. כלל אצבע טוב במקרה זה יהיה לשמור על עומק קישורים של עד 3 קליקים, מאותה הסיבה שפורטה בסעיף הקודם. אין להניח שגולש יטרח לעבור היררכיה ארוכה של עמודים כדי להגיע למחוז חפצו. באופן מעשי, נניח שאנו מחפשים רכב מסוג מיצובישי לנסר משנת 2011. בחנו את ההבדל שבין לעבור את הנתיב: "רכבים >> 2010-2011 >> תוצרת יפן >> מיצובישי >> סדרת לנסר" לבין הנתיב: "מיצובישי דגמי 2010-2011 >> סדרת לנסר". ברור שבדוגמא השנייה יתקבלו יותר פניות, שכן יותר אנשים יצלחו את התהליך. אין הדבר אומר שהתהליך נפסק, אך סביר להניח שבדוגמא השנייה מצאתי את הדגם שחיפשתי הרבה לפני שהגעתי אליו בדוגמא הראשונה.
בעת תהליך עיצוב אתר וגם בתהליך של שדרוג אתר, מעצב חייב להניח את דעתו שמבנה האתר חייב להיות לא רק נעים לעין אלא גם פרקטי.

חלוקה הגיונית וסדר לוגי

חשבו על הרגלי הגלישה שלכם – במידה וחיפשתם מתכון לעוגת גבינה בגוגל והגעתם לאתר מתאים אך לעמוד המכיל מתכון לעוגת שוקולד – האם תשקיעו זמן בחיפוש במסגרת אותו אתר, או תחזרו לגוגל ותתקדמו לתוצאה הבאה בתור?
נניח שהייתם רואים בעמוד המתכון קישור לעמוד רלוונטי – קישור באחד התפריטים, בין קישורים למתכונים קשורים וכדומה – האם עדיין הייתם חוזרים לגוגל?
במסגרת תהליך עיצוב אתרים, יש לתת את הדעת על הרגלי הגלישה וה"נורמות" המקובלות ברשת. לכן, מעצב אתרים טוב ניחן גם בגישה עסקית והבנה של עולם האינטרנט, כדי להביא למצב בו האתר ימשוך לא רק את העין, אלא גם יגרה את עניין המבקר בו וישפיע עליו לפעול באופן שהוגדר לו.