התרומה של ספורט טיפולי למתאמן
נכתב על ידי: אסי ארנסון
תאריך: 29/12/11

למי מתאים הספורט הטיפולי? מהי תרומתו למתאמן? כיצד מתנהל הטיפול? אלו חלק מהשאלות שמעסיקות את המתעניינים בספורט טיפולי, ובמאמר זה ניתן למצוא את התשובות.

ההיגיון שמאחורי הספורט הטיפולי הוא לשלב את האדם בחברה, לשפר את איכות חייו ותנועות הבסיס. כאשר המתאמן לומד תנועות ויכולות מוטוריות, הוא גם מעמיק את מכלול הרגשות והחוויות האישיות, משפר את השליטה העצמית, המראה החיצוני, הדימוי העצמי והביטחון העצמי. בעקבות הפעילות הגופנית יש למתאמן יותר עצמאות ופחות תלות חיצונית באחרים. ניתן לקדם את חייו האישיים בעזרת אימון בספורט טיפולי, במיוחד כשמדובר בחלק נוסף מפעילות כלל מערכתית.

אימון בספורט טיפולי - לאילו אנשים זה מתאים?

לכל מי שסובל מקשיים שונים (בין אם מדובר בילד או מבוגר), כמו הפרעת קשב וריכוז, היפראקטיביות, מגושמות תנועתית, עודף משקל או תת משקל, אגרסיביות, דימוי עצמי או ביטחון עצמי נמוך, מיומנויות מוטוריות נמוכות וכו'. יתרה מזאת, האימון מתאים גם לילדים בעלי עיכובים התפתחותיים בקוגניציה, יכולות גופניות, כישורים חברתיים וכד'.

כיצד מתנהל הטיפול?

המטרה של פעילות כלל מערכתית היא לקדם את המטופל בחייו האישיים, וכחלק מכך יש גם את הספורט הטיפולי. כל מתאמן עובד גם לפי יכולותיו וגם בהתאם לקשיים שהוא צריך להתמודד איתם. לדוגמה, ילד בגיל ביה"ס היסודי הגיע אלי לאחר שחדל להגיע לשיעור חינוך גופני. המקרה היה קשור ישירות לטראומה משפחתית אשר הערימה עליו קשיים שגרמו לנסיגה ביכולותיו, בדימוי ובביטחון העצמי. בנוסף, הטראומה גרמה לירידה בהישגים הלימודיים, בכישורים החברתיים, והחמירה את הפחדים שלו מגבהים וחשיכה. בסופו של דבר, הוא הפסיק לגשת לשיעור החינוך הגופני מהחשש שחבריו ללימודים ייראו את יכולותיו, והמורה ימדוד את יכולותיו בעזרת ציונים.

הציונים של ילד בעל יכולות גופניות נמוכות יהיו בהתאם לכך, ויש סיכוי שלא ייבחר למשחקים בהפסקות. אלו משחקים חשובים במיוחד לקשרים חברתיים בקרב ילדים צעירים, והימנעות מכך עשויה להשפיע לרעה על המצב החברתי, לגרום לביטחון עצמי נמוך, ולעצור מבעדו לשתף את ידיעותיו ויכולותיו גם בשיעורים עיוניים.

הטיפול בבעיה

על מנת להצליח בספורט טיפולי, הבסיס הוא התמדה וגם הדרגתיות. במקרה עם הילד, ההתחלה הייתה בטיפוס על גבעה בטבע, לטובת הקטנת פחדיו מגבהים והתגברות עליהם. עשינו פעילויות פשוטות על הגבעה, כמו תפיסת וזריקת הכדור. כדי לגרום ליצר ההישגיות והתחרותיות לפרוץ החוצה, מדי פעם גם התחרינו בטיפוס עד לפסגה. הוא היה אחראי לניווט לפסגות שונות ולבחירת המסלול הטוב ביותר לפסגה, ולכן הוא נהנה מהשליטה וקבלת האחריות על הצלחותיו. עם הזמן, הפעילויות החזירו לילד את הביטחון שהוא צריך כדי לטפס שוב על המתקנים בפארקים. לטובת ההתמודדות מול הפחד מהחשיכה, בין שעות בין הערביים ובמשך החשיכה ביצענו פעילויות מוכרות, אשר עזרו להפחית את החרדות מהחושך.

אוטיסטים, פגועי ראש, אנשים עם פיגור שכלי, שיתוק מוחין וכד' יכולים גם להשתתף בחוגי ספורט שונים. ההצלחות יכולות להימדד גם ע"י פרמטרים שונים, כמו משקל גוף, ציון בשיעור החינוך הגופני, כמות הזמן שהקדיש המטופל לפעילות גופנית וחברתית במהלך השבוע, מספר הפעמים שהקפיץ את הכדור ועוד.

במקרה של מבוגרים ממחלקות פסיכיאטריות, הספורט הטיפולי הוא עוד חלק מטיפול מערכתי שהם זקוקים לו (עם טיפול תרופתי, פסיכולוגי, ריפוי באומנות, עיסוק וכד'). מחלות ובעיות נפשיות עשויות להוביל להידרדרות ביכולות גופניות ואורתופדיות, והשיקום מתקבל מהטיפול המערכתי. הספורט הטיפולי יכול לסייע בחיבור עם אנשים אחרים, עם הגוף, התנועות, ויכולות מוטוריות בסיסיות. כמו כן, המטופלים יכולים לדכא אגרסיביות ולהפנות אותה לפעילות גופנית. הפעילות הגופנית הופכת לדבר נורמלי ושגרתי עבורם.

הספורט הטיפולי מותאם לאדם המבקש טיפול, והוא מסוגל לעזור לו להתגבר על קושי מסוים, להעלות את הביטחון והדימוי העצמי, ולגרום לקידום בחייו האישיים.


 
אודות המחבר

אסי ארנסון, מדריך במכון כושר המתמחה באימוני ספורט יחודיים.

המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article24465.aspx