למרות ששיעור האבטלה במדינת ישראל הוא דווקא אחד מהיותר נמוכים בעולם המערבי, עולם ההייטק היה ונשאר מקום שלא מאוד קל למצוא בו משרה קבועה. כיום, כאשר, מאות סטודנטים למדעי המחשב מסיימים תואר ראשון ושני כל שנה ויוצאי יחידות כגון 8200 גם הם לא חסרים, התחרות על כל משרה פנויה היא יחסית גדולה. אמנם קיימות כמה משרות בהן יש דווקא מחסור (למשל, מהנדסי תוכנה), אבל מדובר על היוצאים מן הכלל שאינם מעידים בהכרח על הכלל.

האם לכל משרה צריך תואר?

החדשות הטובות הן שלא לכל משרה בהייטק צריך בהכרח תואר. למשל, מקדם אתרים העוסק בתחום קידום האתרים (SEO), יכול לעבוד בחברה כמו Convertonet גם בלי תואר רלוונטי. עם זאת, מועמד שרוצה להגדיל את הסיכויים להתקבל למשרה שכזו, צריך להציג ידע וניסיון מעשיים, ובדרך כלל גם שליטה באנגלית כשפת אם, לפחות ברמת הכתיבה.

קורות חיים

למרות שהדבר נכון כמעט לכל סוג משרה שרוצים להתקבל אליה, ראוי להזכיר כי קורות החיים צריכים להיות קצרים ותמציתיים ולהכיל אך ורק מידע מקצועי השייך לתחום הרלוונטי ולדרישות המשרה הספציפיות (בדף משרות קונברטונט יש מספר דוגמאות). אם דף קורות החיים עולה על אורך של שני עמודים, כנראה שצריך מעט לקצר אותו.

ריאיון אישי ומבחנים

מועמדים רבים מראים ידע מקצועי נרחב, אבל מגלים שדווקא בשלב הריאיון האישי (ולא המקצועי), קשה להם יותר לבטא את עצמם. המראיינים האישיים בודקים לא פעם את המוטיבציה והרצון של המועמד להתמיד במקום העבודה במשך שנים ארוכות. בדרך כלל עדיף לענות תשובות כנות ולא לנסות להיכנס לראש של המראיין.

המבחנים הנלווים לראיונות העבודה גם הם מהווים לא פעם מכשול ודורשים יכולת ניתוח אנליטית ביחד עם כושר המצאה ורמה גבוהה של יצירתיות. אפשר להתכונן למבחנים אלו במכונים מיוחדים, אך בסופו של דבר, קשה לדעת מה יהיה במבחן עצמו.

קבלה לעבודה זה לא הכול

מרבית חברות ההייטק עדיין מצפות מהעובדים שלהן לעבוד שעות ארוכות ולהשקיע לא מעט שעות נוספות בעבודה גם מהבית, כך זאת בתנאי לחץ ודד ליינים לוחצים. אם מוסיפים לזאת קצב תחלופה גבוהה יחסית, הרי שהמאבק לשמור על המשרה ולעמוד בכל המשימות בהצלחה, הוא מאבק יום יומי ולא פשוט שהעובד צריך להיות מוכן אליו מראש מבחינה מנטלית. הבונוסים, הרכב הצמוד, חדר הכושר וארוחות הצהריים המפוארות ("הפינוקים של עולם ההייטק), הם אמנם קורצים מאוד, אך גם להם יש מחיר.