מוזאיקה - והתפתחותה במהלך ההיסטוריה
כבר במאה השישית לפני הספירה החלו ליצור יצירות מוזאיקה. מוזאיקה הינה צירוף יחדיו של חתיכות חומר קטנות, כמו: אבן, זכוכית, עץ המכסות שטח מסוים ויוצרות יחדיו צורה אומנותית. בעברית מחליפה המילה פסיפס את המילה מוזאיקה.
השימוש בפסיפסים הינו מגוון מאד. לעתים הפסיפס הוא ללא דוגמה (אבסטרקט), ולעתים משולבים בו דגמים ודמויות. בעת העתיקה שימשו אבני הפסיפס כחיפוי רצפה למבני ציבור, מבני דת, בתי מרחץ,בתי מגורים ועוד. גם בישראל, המשופעת כידוע באתרים ארכיאולוגיים, נתגלו מאות רצפות פסיפס מתקופות עתיקות, בבתי מרחץ רומיים וביזאנטיים, בגתות להפקת יין, בבתים פרטיים, מבני ציבור בתי כנסת, מסגדים וכנסיות, ועוד.
מאוחר יותר, בימי הביניים, "עלה" הפסיפס גם לתקרות ולקירות, והוא התפתח מצורות גיאומטריות פשוטות יחסית, ליצירות אומנות מורכבות ומרהיבות. בתקופה זו החלו אומני פסיפס ליצור מאבני פסיפס, וכן מפסיפס קרמיקה צבעונית שיוצרו במיוחד עבור יצירות הפסיפס.
בתקופת הרנסנאס זכו אומני הפסיפס לתקופת זוהר נוספת שתחילתה בהקמת סדנת הפסיפס האפיפיורית בתחילתה של המאה ה- 18. סדנה זו הוקמה לשם העתקת יצירות אמנות חשובות בטכניקת המוזאיקה אך עד מהירה החלו לייצר בסדנא גם מוזאיקות חדשות. נפוליאון הקים ב- 1804 סדנת מוזאיקה קיסרית משלו.
במחצית השנייה של המאה ה- 19 מתעש הדוקטור אנטוניו סאלוויאטי מוונציה את ייצור המוזאיקה. בית המלאכה שלו היה אחראי לכמה מהמוזאיקות החשובות של התקופה ב- 1889 הוקם בברלין מפעל המוזאיקה "פול & ואגנר", מפעל שנחל הצלחה עולמית ואף נפתח עבורו סניף שני בארצות הברית.
יצירת פסיפס - אומנות המסבה הנאה רבה ליוצריה ויוצרת גשר וקשר עם העבר
היופי שביצירת פסיפס כתחביב הינו ש"כל אחד יכול"! מספיק רצון ליצירה, כזרת יצירתיות, וקורטוב סבלנות- והיצירה הבאה היא שלכם! אין צורך בידע מוקדם, בלימוד קצר מאד של העקרונות הפשוטים ניתן במהירות רבה יחסית להתחיל ליצור יצירות מרהיבות ושובות לב.
אנשים מכל גיל, גברים ונשים, העוסקים באומנות ותיקה זו מדווחים שהעיסוק באומנות זו כתחביב מקנה להם שקט, שלווה ורוגע בעת היצירה.
העיסוק כיום כתחביב ביצירת יצירות פסיפס מהווה מעין גשר בין ההווה והעבר, ויוצר קשר ו"תקשורת" עם העבר שלנו כעם בכלל, וכאנשים החיים בעולם התרבותי באופן כללי בפרט.
תחביב היצירה בפסיפס הינה אומנות "ירוקה" התורמת רבות לסביבה
ליצירה בפסיפס ישנו מאפיין נוסף: היצירה בפסיפס נחשבת אומנות "ירוקה", מכיוון שבמקרים רבים היא עוסקת במחזור של חפצים רגע לפני השלכתם למזבלה. חפצים ישנים ובלים כגון: שולחנות ישנים ובלתי שמישים, עציצים ישנים, מראות, כדים, וכד'- מקבלים לפתע חיות מחודשת עם שילוב של אבני פסיפס מרהיבות, פסיפס קרמיקה צבעונית, פסיפס זכוכית, המקנים להם בן רגע חיים חדשים ומפתיעים. כך גם "הכדור הכחול" שלנו זוכה מאותה יצירה שיצרנו.