משמורת משותפת הנו הסדר משפטי הקובע אחריות הורית משותפת של שניהורים החיים בנפרד ונושאים ביחד בעול גידול ילדיהם, תוך חלוקת זמני הורותשוויונית ונשיאה בהוצאות הילדים באופן שווה.
הסדר זה אין משמעותו בהכרח חלוקת זמני הורות שווה במדויק. המינימוםהנדרש על מנת להיכנס לגדר משמורת משותפת הינו לינת הילדים אצל כל אחדמההורים לפחות חמשה לילות במחזור של שבועיים (קרי, לפחות 35% מזמניההורות).
עו"ד איתן קוהלי, המתמחה בדיני משפחה, מאמין כי בקיומם של תנאים מקדימים(כגון מסוגלות הורית, רצון הילד ומידת שיתוף הפעולה בין ההורים), החלטה עלמשמורת משותפת בין שני ההורים הינה הפתרון האופטימלי להמשך גידול הילדיםבמשותף גם לאחר הפירוד. משמורת משותפת מעודדת שיתוף פעולה בין ההורים, טובהלילדים, יש בה משום גמישות ויכולת התאמה לנסיבות המשתנות ומאפשרת קשר רציףוקבוע של הילדים עם כל אחד מהוריהם.
חזקת הגיל הרך: פגיעה בטובת הילד
סוגיית המשמורת המשותפת עלתה לאחרונה לכותרות עם פרסום הצעת החוק לביטול"חזקת הגיל הרך", הנהוגה בבתי המשפט ובבי"ד רבניים, הקובעת כי ילד יישארבחזקת אמו עד גיל 6. חזקה זו פוגעת עמוקות בטובת הילד, יוצרת מצב של חוסרשוויון מגדרי בין ההורים ושוללת עקרונית את העדפת המשמורת המשותפת.
עו"ד לעניני משפחה קוהלימאמין כי השיקול הבלעדי שצריך להנחות את מערכות המשפט בבואם לדון בסוגייתמשמורת הילדים הינו עקרון טובת הילד. עקרון על זה טומן בחובו את זכותו שלהילד לקשר משמעותי, אישי, ישיר, סדיר ורציף עם כל אחד מהוריו. לפיכך, מןהראוי לבטל את חזקת הגיל הרך ולאמץ את הקריטריונים שנקבעו בדו"ח ועדת שניט,המספקים לביהמ"ש כלים משפטיים לבדיקת ההסדר הרצוי לשותפות ההורית. בימ"ששאינו כבול להסדר מסוים יוכל לקבוע טוב יותר מהי טובת הילד במימוש האחריותההורית. ברי, כי נקודת הפתיחה צריכה להיות שותפות שווה באחריות ההורים כאשרשאלת מסוגלותם ההורית תיבחן ממעמד שווה.
המשמורת ככלי סחיטה
שאלת המשמורת המשותפת מעלה בהכרח את ענין מזונות הקטינים. יש המעלים אתהחשש כי אבות יבקשו משמורת משותפת ממניעים של כדאיות כלכלית ואף יעודדניסיונות סחיטה כלכליים בין בני זוג על גבם של הילדים. לפיכך, מדגיש עו"דקוהלי, על בתי המשפט לעמוד על המשמר ולוודא כי הסדר המשמורת המשותפת הוא כןואמיתי ומעל הכל, לטובת הילד.
בשאלת המזונות במשמורת משותפת נקבע בפסיקה כי, חובת האב בתשלום מזונותהקטינים קמה רק במקרים בהם הקטינים נמצאים במשמורת האם, ברם, במקרים בהםנושא האב באופן ישיר בהוצאות ילדיו הקטינים, יוצא הוא ידי חובת מזונותיוכלפיהם. ביהמ"ש קבע הלכה לפיה יש לבדוק כל מקרה לגופו ובחן כללים חדשיםלפסיקת המזונות.
בבואו לבחון את ענין מזונות הקטין במשמורת משותפת, שומה על ביהמ"ש לעמודעל משמר האינטרסים של הקטין וזכותו לכבוד ולסיפוק צרכיו הבסיסיים. לדעתעו"ד קוהלי, חיוב האב במזונות עפ"י הנוסחאות הישנות עלולה להביא לתוצאהבלתי שוויונית, שמחד, מעשירה את האם ומנגד, מדללת את הכנסתו הפנויה של האב.לפיכך מן הראוי לפתח מודל חדש לכימות המזונות, שיהווה כלי עזר בהליך משפטיויצמצם את הפערים בפסיקות בין שופטים. על מודל זה לשאוף לשמר את רמת החייםלה הורגל הילד עובר לפרידת הוריו.
הסדר המשמורת המשותפת מעורר שאלה נוספת לה יזדקק ביהמ"ש: מי נהנהמזכויות משפחה חד הורית? מדובר בזכויות לקצבת ילדים, מענק לימודים, קדימותוהנחה בקבלת הילדים למעון, הלוואה מוגדלת לצרכיי דיור, קדימות בהכשרהמקצועית, הנחה בארנונה, והטבה בצורת נקודות זיכוי מהכנסה חייבת במס הכנסה. עורך דין לגירושין קוהלי סבור כי על ביהמ"ש לתת החלטות המורות כי שני ההורים המשמורנים יזכו באופן שווה מכל ההטבות הנ"ל.
שאלה אחרת הצריכה עיון היא: האם גם במקרה של הסדרי ראייה נרחבים ראוי להפחית את דמי המזונות בהסכם גירושין ?
על כך במאמר הבא.