תופעת הבניה הבלתי חוקית וחריגות הבניה הקיימות במגזר החקלאי, פושה בקרב רבים מבעלי הנחלות אשר העדיפו לקחת את הסיכון הכרוך בבניה הבלתי חוקית, מתוך שיקולים כלכליים גרידא.

לאחרונה, החלה תופעה זו נאכפת ביתר שאת, הן מצד ועדות התכנון והבניה והן מצד מינהל מקרקעי ישראל באמצעות תגבור גורמי הפיקוח הנשלחים לבדוק את היקף הבניה במושבים. גם בתי המשפט רואים בתופעה זו של בניה בלתי חוקית בנחלות חקלאיות רעה חולה, ולאור מימדה הרחבים של תופעה זו, קיימת התגייסות למיגורה מהשורש, בין היתר באמצעות אכיפה יעילה של חוקי התכנון והבניה והטלת עונשים וקנסות כבדים אשר ירתיעו המשך ביצוע עבירות מסוג זה.

במסגרת גזר דין שניתן ביום 6.2.12, ע"י בית משפט השלום בבית שמש (בעמ 4937/11), אשר עסק בחריגות בניה שבוצעו בשטח הנחלה, הודיעו הצדדים לבית המשפט במועד שנקבע לשמיעת הטיעונים לעונש, כי הגיעו להסדר טיעון באשר לעונש שיוטל על הנאשמים ובקשו לאשר את הסדר הטיעון.

במסגרת ההסדר, הוטל על הנאשם תשלום קנס בסך 230,000 ₪, 6 חודשי מאסר על תנאי וחתימה על התחייבות על סך 800,000 ₪ שלא לעבור עבירות בהן הורשע בשנתיים הקרובות. כמו כן, הוסכם על מתן צווי הריסה לבניה הבלתי חוקית ואי שימוש דחויים למשך 12 חודשים.

הצדדים טענו שמדובר בהסדר מאוזן וראוי שגובש בינהם לאחר מו"מ ארוך וממושך, ולאחר שהוסרו חלק מהמבנים הלא חוקיים ונעשו פעולות להכשרת המבנים הבלתי חוקיים המצויים בשטח הנחלה. כך, עניינו של הנאשם הובא בפני הממונה על אכיפת דיני המקרקעין בפרקליטות המדינה אשר נוכח הנסיבות, הסכים לקבל את הסדר הטיעון ולכן מבוקש גם  מבית המשפט לקבל ולאשר את הסדר הטיעון.

בית המשפט החליט בצעד חריג ויוצא דופן שלא לקבל את הסדר הטיעון והוא קובע, כי הוא אינו מחויב לקבל הסדר טיעון שנכרת בין הצדדים באשר לעונש המוסכם. מלאכת גזירת הדין נעשית על בסיס מערכת שיקולים שלמה, אשר המוסמך בעניינה, הינו בית המשפט שלו שיקול דעת עצמאי.

"בענייננו, דומה כי העונש המוסכם חורג באופן ניכר ממדיניות הענישה הראויה בעבירות בהן הורשע הנאשם, והוא רחוק מלבטא את חומרת מעשיו. הוא אינו מהווה מסר הרתעתי לאותם עבריינים פוטנציאליים, המועדים להפר את הוראות החוק כפי שעשה הנאשם.

הנאשם הורשע בשורה של עבירות, אשר ביצוען נפרש על פני שנים, תוך התעלמות בוטה מצווים שיפוטיים אשר הוצאו זה מכבר בעניינו. הוא המשיך לעשות בנחלתו כבתוך שלו תוך שהוא דורס ברגל גסה את הוראות החוק והחלטות בית המשפט... הנאשם לא תיקן דרכיו וביצוען של העבירות נמשך גם כיום. המסר שצריך לצאת מלפני בית המשפט צריך להיות כזה אשר יבטא את חומרת העבירות אשר בוצעו בהיקף משמעותי, ומחייב ענישה ראויה והולמת את נסיבותיו של המקרה". 

בית המשפט קובע, כי בשים לב לאיזון בין האינטרס הציבורי מחד, ובין הנסיבות שנשקלו במסגרת שיקולי התביעה כאשר הסכימה להסדר הטיעון, אין לקבל את ההסדר כמות שהוא, בהיותו סוטה באופן קיצוני לקולא מן העונש אותו ראוי היה להשית על הנאשמים ואלמלא עסקת הטעון, לא היה בית משפט מהסס מלהטיל על הנאשם עונשי מאסר לריצוי בפועל.

בית משפט מכפיל את שיעור הקנס שהוטל על הנאשם בהסדר הטיעון וקובע, כי ישלם קנס בסך 500,000 ₪, כמו כן מורה בית המשפט להרוס את כל הבנייה שנעשתה ללא היתר ולהחזיר את המצב לקדמותו, בתוך 12 חודשים כאשר במקביל ניתן צו איסור שימוש לגבי כל בנייה שניתן צו להריסתה. 

בית המשפט קובע עוד, כי בבואו לבחון אישור של הסדר טיעון הוא בוחון לא רק את שיקולי התביעה, אלא גם את סבירות העונש המוסכם ואת היחס בינו לבין העונש הראוי.

במספר רב של פסקי דין שנתנו בעת האחרונה, ניתן להבחין, כי בתי המשפט אינם מסתפקים עוד בקבלתם של הסדרי טיעון המוגשים לאישורם ע"י הצדדים, על מנת להביא לסיומם של ההליכים והסדרת הבניה הבלתי חוקית, בתי המשפט נוקטים ביד קשה כלפי הנאשמים ובאמצעות ענישה מרתיעה המכאיבה כלכלית לכיסם של הנאשמים, מבקשים הם להביא לצמצום התופעה.

הסדרת השימושים החורגים והכשרת הבניה שנעשתה בצורה בלתי חוקית מבעוד מועד, עשויה לחסוך כסף רב לבעל הנחלה, הן בניהול ההליך המשפטי והן בתשלומי הקנסות הכבדים המוטלים ע"י בתי המשפט בסופו של יום.

הכותב הינו עו"ד מומחה בדיני אגודות שיתופיות, מושבים, נחלות ומשקים חקלאיים.

מייל: [email protected]

אתר:  www.gilad-law.co.il