המשבר הוא תוצאה טבעית של מעשינו. הוא נוצר משום שאנחנו משתמשים במערכת האינטגראלית הגלובלית בצורה הפוכה - כדי להכשיל האחד את השני, במקום ללמוד לעבוד יחד. אנחנו כל הזמן מנסים לנצח האחד את השני, להשפיל ולהתעלות על האחרים.
גם אם היינו רוצים לשמור על קשר הדדי נכון בינינו, ואפילו לא היינו מרמים האחד את השני, אלא היינו ממשיכים במסחר הגון, בכל זאת זה היה מביא אותנו היום למשבר. זאת משום, שהיום אנחנו קשורים אחד לשני כמו בגוף אחד, ובתנאים אלה לא יעזור להיות צודקים מבחינה אגואיסטית, ולא תעזור הקמת ממשלה עולמית או בנק עולמי, או חיפוש מכנה משותף.

משבר במנהיגות

המנהיגים הפוליטיים והכלכליים של העולם הסכימו ביניהם על כינוס של 20 ראשי מדינות מובילות, בניסיון ליצור הנהגה עולמית משותפת. אך זה לא יעזור לנו לצאת מהמשבר, משום שאנחנו נמצאים במצב מנוגד לטבע, בניגוד לחוק הכללי שלו. כלומר לא מספיק שהמערכת תהיה מבוססת על קשר הדדי נכון, על הסכמים ועל צדק, אלא שהיא חייבת לעבוד בהתאם לקשר הפנימי שבין החלקים במערכת אחת, אשר בבסיסה - קבלת האחר כמו את עצמי.
וזוהי בדיוק הבעיה. חוכמת הקבלה מזהירה את האנושות: שאם ננסה ליצור שיתוף בינינו, בהתאם לחוקים אגואיסטיים גשמיים, ויהיו אלה הישרים והצודקים ביותר, על פי העיקרון "שלי - שלי, שלך - שלך" - גם אז המערכת לא תעבוד, ואנחנו נזמין פיצוץ עוד יותר גדול.

כולם בשביל אחד, אחד בשביל כולם

אנו נמצאים בתחילת תהליך שבו האנושות מגלה כי היא מערכת גלובלית אחת. ואנו צריכים להגיע למסקנה - שכל פרט ופרט וגם הכלל חייבים לדאוג בעבור כולם. לפרט שייך רק מה שהכרחי לקיומו, וכל השאר הוא רכוש החברה הכלל עולמית. זה כולל אוצרות טבע, חומרי גלם, מערכות חינוך, שירותים רפואיים וכו'. הכול צריך להיות כלל חברתי, רכוש עולמי. אחרת, המשברים לא ייפסקו. כמה שננסה להשליט סדר נכון, מתוך ההיגיון האגואיסטי שלנו, נקבל משבר אחר משבר, ללא הפסק.

לכן חוכמת הקבלה מסבירה, שהטבע כבר העלה אותנו בהתפתחותנו לרמה של מערכת אינטגראלית אחת, שבה שולט החוק של שיתוף מלא בין כל חלקיה, ואף אחד אינו יכול להשתחרר ממנו. בסופו של דבר מדובר על העיקרון המקראי העתיק: "ואהבת לרעך כמוך". ואנחנו מחויבים לתקן את השימוש באגו שלנו, כדי לקבוע קשר נכון עם הזולת.
זאת אומרת, גם אם ניצור מערכת רציונאלית של שיתוף בין מדינות, בהתאם לעיקרון האגואיסטי "שלי - שלי, שלך - שלך", תהיה זאת מידת סדום, והדבר יביא למשבר עוד יותר גדול. זאת משום שאנחנו רוצים לנצל את הקשר ההדדי בין האנשים, כדי להעלות את השימוש באגו לדרגה עוד יותר גבוהה במקום לתקנו. במקרה כזה יתגלה משבר, בהתאם לתיקון המדומה, כדי להצביע על הטעות. והמשבר יהיה גדול ומתוחכם יותר, כדי ללמד אותנו מה לא צריך לעשות.

סדר עולמי חדש

אם כך, מה מציעה חוכמת הקבלה? לקחת בחשבון כבר עכשיו את הצורה העתידית, את תפקוד המערכת האינטגראלית, כמו גוף אחד, על פי העיקרון "סוף מעשה במחשבה תחילה", ובמידת האפשר להתחיל לממש בהדרגה, בשלבים, את המצב הסופי הזה כבר עכשיו.

האם "לממש עכשיו" פירושו חלוקה צודקת? לא. אבל אם נסכים על החלוקה "שלי - שלי, שלך - שלך" ובאותו זמן נתחיל גם ללמד, באופן אינטנסיבי, את כל האנושות את חוקי החיים השיתופיים, חלוקה נכונה, ואת חוקי ההתנהגות הנכונים, המבוססים על קבלת החברה שלנו כאורגניזם אחד - אז כבר נהיה בדרך הנכונה. ניכנס לדרך התיקון, נפסיק להיות מנוגדים לטבע, ולכן מיד נרגיש הקלה בייסורים.

בעל הסולם כותב בכתבי "הדור האחרון", שהלכנו לאיבוד במדבר, ואיננו יודעים לאן ללכת. עכשיו, כשאבדו כוחותינו, מסתבר שההליכה לאיבוד הייתה בלתי נמנעת, ודווקא עכשיו מתגלה לנו הדרך שצריך לעבור. ובסוף הדרך ישנו ארמון, המלא כל טוב. אבל אנחנו מיואשים, ומוכנים לשקוע בדיכאון ובסמים. ופתאום, במצב זה אנו מקבלים את הכלי למציאת הכיוון הנכון, מאלו שמסתכלים מלמעלה. ואם נסכים ונשנה את יחסנו לעולם, נגלה שכל העולם נוצר רק בשביל הדרך הזו, ויופיעו בנו הכוחות להשגת המטרה.