וכאן אבאר עוד דרך כיצד באפשרותך ליצור אמון ולגרום למישהו להאמין לך ולמידע שאתה מעביר לו. והדרך היא על ידי זה שאתה עוטף לו את הרעיון שבו אתה רוצה שהוא יאמין, בתוך עטיפה של המון רעיונות שהוא כבר מאמין בהם.

ואני אסביר: כל רעיון בעולם, אפשר לדרג את רמת הוודאות שלו, מוודאי באופן מוחלט (מחוייב המציאות) ועד לקצה הנגדי של דבר שהוא אינו אפשרי המציאות. ובאמצע יש כמובן את כל מה שהוא רק אפשרי המציאות, שהוא רק יכול להיות נכון או שלא.

וכאשר אתה רוצה לגרום למישהו לחשוב בצורה כלשהי, אתה בעצם רוצה לקחת רעיון כלשהו, שאתה רוצה שהוא יחשוב שהוא נכון. ואתה רוצה לגרום לאותו האדם להתייחס לאותו הרעיון, כאל עובדה וודאית וכאל דבר שנכונותו אינה מוטלת בספק.

ואחת הדרכים ליצור אמון בין הרעיון שלך לבין אותו האדם, היא על ידי זה שאתה מצמיד אותו ועוטף אותו בדברים שבהם כבר יש אמון לאותו אדם שאותו אתה רוצה לשכנע. והדבר דומה לגבר שחושב שאם הוא יצא עם בחורה צעירה, אז יחשבו שהוא צעיר. או אדם שחושב שאם יראו שיש לו דבר כזה או אחר, אז יחשבו עליו דבר כזה או אחר.

וכך גם ברעיונות, אם אתה רוצה לגרום למישהו לאהוב את הרעיון שלך, תצמיד אליו רעיונות שהוא כבר אוהב אותם. ואם אתה רוצה לגרום למישהו להאמין ברעיון שלך, אז תצמיד אותו לרעיונות שהוא כבר מאמין בהם.

וכאשר אתה מנסה לשכנע מישהו במשהו, עליך לאתר את הדברים שבהם הוא בטוח, ואת הדברים שהוא מתייחס לנכונות שלהם בצורה וודאית. והדברים האלו יכולים להיות עובדות שידועות לך עליו באופן עקיף, או אפילו דברים שהוא עצמו סיפר לך על עצמו קודם לכן. והרעיון הוא, שעליך למצוא את הדברים שהוא חושב שהנכונות שלהם אינה מוטלת בספק, ושהוא נותן בהם אמון מלא.

וכאשר אתה משוחח עם האדם, וברצונך לגרום לו לקבל רעיון כלשהו, תעשה את זה באמצעות זה שתעטוף את המסר ואת הרעיון שלך, בתוך עובדות שהוא חושב שהם נכונות. שזה אומר, קח את הרעיון שלך, ותשלב אותו בתוך רעיון אחר / סיפור אחר גדול יותר ורחב יותר. כאשר הרעיון הגדול / רחב יותר, אמור להתחיל בהתחלה שלו בדברים שאיתם האדם מסכים, והוא אמור גם להסתיים ברעיונות שאיתם האדם מסכים.

ואז כאשר אתה מציג את הרעיון, ומתחיל את הצגת הדברים בעובדות וברעיונות שאיתם השומע מזדהה (ואם אלו עובדות שידועות רק לשומע, הרי שזה יותר עוד יותר אמון, כי הוא מרגיש שה"אני" שלו מדבר דרכך). ועליך להכניס את השומע לחוויה של הסכמה מלאה עם כל מה שאתה אומר. חווית הסכמה כ"כ חזקה, שהשומע לא רק ירגיש שהוא מסכים איתך, אלא אפילו שהוא ירצה להסכים איתך.

ואז, אחרי שנוצרה חווית אמון והסכמה בינך לבין השומע, עכשיו תציג את הרעיון שלך, כחלק מהרעיון הכללי וכחלק מהסיפור הכללי. ואז, כדי שהשומע ימשיך לישון ולא יטיל יותר מידי ספק במה שהוא שמע, עכשיו תמשיך את הסיפור ואת הצגת הרעיון ותעטוף אותה גם בסיום של דברים שגם איתם השומע מסכים.

והרעיון הוא, שכאשר לוקחים דבר שנתפש בעיני האדם כדבר שנכונותו מוטלת בספק, ועוטפים ומציגים את הרעיון הזה, בעטיפה של הקדמה ושל סיום, של רעיון שנתפש בעיני האדם כרעיון שהוא אמיתי ושאינו מוטל בספק. זה יוצר אצל האדם רושם, שגם הדבר שמוטל בספק, גם הוא לא מוטל בספק.

ואוסיף עוד, כי באפשרותך לקחת פירוש של אירוע, פירוש סובייקטיבי, ולהציג אותו בצורה אובייקטיבית בתוך המון עובדות אובייקטיביות. וזה בעצם גורם לאותו פירוש סובייקטיבי, להיתפש אצל השומע כעובדה אובייקטיבית...

המאמר מאת מאמן אימון אישי / עסקי / ייעוץ / אליעד כהן - www.EIP.co.il | קורס nlp, אוטוסוגסטיה, לשכנע הורים, אומנות הנאום

הכנס לאתר ותהנה מעוד שיווק, מומחה במכירות, המציאות, להרגיש שהוא..., מאמן עסקי, להרגיש שהוא..., עובדה אובייקטיבית, אושר, לגרום, איך לנצח בויכוח ועוד ...