בשבועות האחרונים מתקיים בישראל דיון ציבורי ער בדבר הצעדים שיש לנקוט על-מנת להביא  להפסקת ירי הרקטות מרצועת עזה לעבר ישובי הנגב המערבי.

 אחד מן השרים מציע "למחוק שכונה עד היסוד", למען יראו ויראו. שר אחר מציע לנתק לצמיתות את אספקת הדלק והחשמל לעזה. שר שלישי מצדד בפעולה קרקעית רחבת - היקף שבסיומה תשלוט ישראל בכל רצועת עזה.  חברי כנסת מעודדים אחיזה ישראלית מחודשת באזור הגבול בין מצרים לבין עזה, על מנת לצמצם את היקף ההברחות של נשק ותחמושת לשטח הפלסטיני. גישה הפוכה נוקטים חברי כנסת שמעדיפים הידברות ישירה עם החמאס, לצורך כינון הסכם בדבר הפסקת אש ממושכת. הצעה נוספת מבקשת להסתייע בכח בינלאומי, מטעם נאט"ו או האו"ם, שיתמקם באזור ויחצוץ בין הצדדים. כל ההצעות הללו עוסקות בסוגיות מבצעיות טקטיות, ואין בהן התמודדות ישירה וכוללת עם הנושא החשוב מכל: מהו היעד האסטרטגי שמדינת ישראל חייבת לחתור להשגתו ?

עמדתי היא כי היעד המרכזי שלנו חייב להיות: הפלת שלטון החמאס ברצועת עזה. על כל הצעדים הטקטיים לשרת יעד זה.

המציאות שנוצרה באזור אינה נסבלת. בגבולנו הדרומי קמה ממלכת טרור קנאית וחסרת-רסן. בראשה ניצבים הרפתקנים חסרי - מעצורים שקשרו את גורלם עם המשטר האירני הפונדמנטליסטי. טהראן מממנת, מחמשת ומאמנת את כנופיות החמאס והגי'האד האיסלמי, ומדרבנת אותם להקיז את דמנו - ודמם - במטרה להתיש את החברה הישראלית. לאירן אינטרס עליון: לכפות עלינו לעסוק ללא הרף במערכה הסיזיפית כנגד הטרור, כך שלא יוותרו לנו מספיק אנרגיות להיאבק בנחישות בתכניתה הגרעינית. לפיכך, משימתה העליונה - והדחופה - של ישראל היא להביא לקריסתה של ממשלת החמאס ולריסוק כוחה הצבאי.

היעד הזה אינו ניתן להשגה בדרך של מצור כלכלי, של לחץ מדיני או של סנקציות ישראליות. כל הצעדים האלה כבר ננקטו מאז השתלטות החמאס על רצועת עזה, במחצית שנת 2007 - ולא צלחו. הסתבר כי ההנהגה החמאסית יודעת להשיג משאבים מאירן וממדינות ערביות נוספות; מסוגלת לשמר את שליטתה האפקטיבית באוכלוסיה העזתית למרות התרחבות העוני והמצוקה; ואינה מתרגשת מהעדר לגיטימציה בקהילה הבינלאומית. הדרך היחידה למיטוט המשטר החמאסי הינה באמצעות רצף בלתי-פוסק של פעולות התקפיות מסיביות, אויריות וקרקעיות, לרבות מעצר וחיסול כל שדרת ההנהגה המובילה. יש להיגמל מן המינהג המגונה של הענקת "חסינות" לבכירי החמאס המתקראים "דרג מדיני". אין לקבל קיומה של אבחנה מלאכותית בין מי שלובשים חליפות נפץ לבין מי שלובשים חליפות דיפלומטים. אלה גם אלה אחראים לפשעי מלחמה כנגד אוכלוסיה אזרחית ישראלית. אלה גם אלה חרטו על דגלם את השמדת ישראל. אלה גם אלה בני מוות. ברגע בו תקבל ממשלת ישראל החלטה כי זהו היעד האסטרטגי - הפלת שלטון החמאס - יש לפעול להשגת קונצנזוס  בציבור הישראלי באשר לנחיצות המהלך; יש לבצע את המהלכים המדיניים הנדרשים להשגת גיבוי בינלאומי או לכל הפחות לגיבוש הבנה בקרב ידידותיה של ישראל, בעיקר בארה"ב ובאירופה, כי נבצר מאתנו להבליג עוד על המשך הפגיעה המתריסה בריבונותנו; יש להשלים את כל ההכנות המבצעיות והלוגיסטיות; ואז - לצאת למערכה זו במלוא העוצמה, מתוך אמונה בצדקתנו, ומתוך אחדות לאומית שאין ערוך לחשיבותה בעת חרום. 

                                                                   ח"כ צחי הנגבי
                                                                   יו"ר ועדת החוץ והביטחון