שפתיים מלאות עם גבול מודגש משויכות אוטומטית ליופי ונעורים. הגודל האידיאלי של השפתיים השתנה במהלך השנים, כאשר הטרנד הנוכחי פונה לכך שהשפתיים יהיו כמה שיותר גדולות ומלאות. הסיבה המוצעת לכך היא שהשפתיים נמצאות בשני צדי הפנים ובעת חיוך מהווים מוקד מרכזי של יופי הפנים הכללי.

שבטים ברחבי העולם השתמשו בחומרים שונים כדי לעצב ולעבות גם את השפתיים העליונות וגם את השפתיים התחתונות של שני המינים כדי לשפר את היופי. למרבה הצער אחת מהשפעות ההזדקנות של המין האנושי הוא ניוון של שומן הפנים הכולל גם את השפתיים. ברוב התרבויות בעולם זה מסמל זקנה, חוסר אטרקטיביות והרגשה אישית של האדם כלא רצוי. כך התגבש הרעיון מאחורי התהליך של עיבוי שפתיים.

בתחילת המאה העשרים, ניסו מנתחים שיטות שונות כדי לגרום לתהליך עיבוי שפתיים. אחת הדרכים הראשונות היו להזריק נפט לשפתיים, דבר שנחל כישלון.

בשנות השישים המוקדמות כבר ניסו סיליקון נוזלי כדי לעבות את השפתיים אבל תהליך זה ננטש שלושים שנה מאוחר יותר עקב פחד לא מבוסס של רוב האוכלוסייה לגבי השפעות הסיליקון על הבריאות הכללית.
בתחילת שנות השמונים קולגן שנלקח משוורים הוצג לראשונה בעולם האסתטיקה וקבע את מעמדו כנגד חומרי הזרקה אחרים. בסופו של דבר הקולגן ננטש גם הוא כתוצאה מכך שהשפעתו היא זמנית והמטופל נדרש להגיע למספר רב של טיפולים עד שהוא רואה תוצאות.

בסוף שנות התשעים עם הפופולאריות העצומה של רפואה אסתטית מודרנית, חומרים חדשים יחד עם חומרים ביולוגיים שהיו דאז נפוצים רק ביישומים רפואיים נהיו נפוצים בכל מה שקשור לתהליך עיבוי שפתיים.
חלק מן החומרים שהיו נפוצים בתחילת התהליך הם:

אוטולג'ן – חומר שנלקח מהעור של המטופל עצמו ומוזרק לאזור הרצוי. אין סכנה אלרגית אך ההשפעות הן זמניות מאוד הואיל והחומר נספג במהירות בגוף.

קולגן – חומר הדורש בדיקה אלרגית לפני הואיל והוא נלקח מעור של שוורים, השפעתו זמנית ונמשכת בין ארבעה שבועות לשלושה חדשים כאשר לאחריה המטופל חייב לעבור בדיקה אלרגית נוספת.

דימלוג'ן – נלקח מהעור של המטופל ובאמצעות תהליך במעבדה מזוקק לקולגן בריכוז גבוה. נמשך מעט יותר מקולגן רגיל.

אלודם – רקמה שנלקחת מגופות שנתרמו למדע ועברו תהליך של טיהור והסרת תאים שעלולים להעביר מחלות. תחת הרדמה מקומית החומר מוכנס לאזור הרצוי בגלים קטנים כדי להגדילו. ניתן אף להשתמש בחומר זה כדי הגדרת גבול חדה יותר לשפה.

תגובות נפוצות יכולות לנוע בן מטופל למטופל, נפיחות או גירוד באזור הזריקה. סיבוכים אפשריים אחרים כוללים דימום, שפתיים לא אחידות, נפיחות והופעת חבורות על העור. אם המטופל אלרגי לחומרים רפואיים מסוימים  אז עליו לשקול את האפשרות שהוא אינו יכול לעבור תהליך עיבוי שפתיים הואיל וקולגן מכיל תוצרי לווי מהחי.

לסיכום, רוב המטופלים מרוצים מתהליך עיבוי שפתיים והיו עוברים אותו שוב.