כל מי שנכנס לניתוח לפלסטי, אפילו הוא- או, אם לדייק, היא - עושה זאת בהכרה צלולה, מרצון ומדעת, תוך ידע ומודעות להיתכנות אי-הצלחת הניתוח, גם אם הסיכוי לכך זעום, צריכים לדעת כי בכל מקרה מי שיישאו במשמעות העיקרית של תוצאות הניתוח יהיו הם.
ניתוחים פלסטיים הם נושא רגיש מכל בחינה. הוא טומן בחובו לא מעט סיכונים. מאחר שלא מדובר בניתוח מציל חיים (אף שלתפיסת חלק מהמנותחות ולתחושתן ניתוח שעשוי לשפר את איכות החיים נחשב כניתוח השקול להצלתם).
גם במידה שהמנותחים אינם שבעי רצון מתוצאות הניתוח (מצב שעשוי או עלול להיווצר גם לאחר ניתוח מוצלח, ודאי על פי אמות המידה המקצועיות) המאמץ שיושקע בהגשת תביעת נזק בגין רשלנות רפואית עלול להיכשל, והטענה עלולה להידחות על הסף.
עם זאת, במקרה של הוכחת רשלנות רפואית עשוי הפיצוי להיות גבוה אם וככל שנרגמה נכות קשה וניכרת פגיעה אסתטית חריפה ומובחנת. ליקויים בניתוחים אסתטיים עלולים להיחשף במספר אזורים כגון: צלקות בפנים, חזה לא סימטרי לאחר הגדלתו או הקטנתו, קרחות, כוויות, פגמים בראייה בעקבות ניתוח לייזר ועוד.
במקרים רבים יידרש סיוע של עורך דין המומחה בתחום נזיקין בכלל ובתחום רשלנות רפואית בפרט. היכרותו של איש מקצוע את החוק עשויה לסייע לכם לבסס את הטענות בהגשת התביעה, לנסח אותה כנדרש, לצרף לה מסמכים וחוות דעת מקצועיות שיש בהן משום חיזוק העילה לתביעה, ובכך לשפר את הסיכוי שלכם לזכות בה.
מתי קיימת עילה לתביעה?
חשוב להבין כי לא כל ניתוח כושל מהווה סיבה מספיקה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. יש עילה להגשתה כאשר נעשתה פרוצדורה רפואית חריגה בלתי תקינה ובלתי סבירה, או כתוצאה ממחדל אחר של הרופא, אשר גרמה לנזק, ויש בה משום רשלנות. מקרה נוסף המצדיק תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח פלסטי הוא העדר הסכמה מפורשת, מרצון ומדעת, לביצוע הניתוח או הסכמה שניתנה לאחר קבלת מידע חלקי בלבד, תוך אי ציון מידת הסיכון הכרוכה בו, איי אזהרת המנותח מסיבוכים אפשריים, גם אם נדירים, העלולים להיגרם כתוצאה ממנו. כל אלה מחילים את חזקת הרשלנות על תוצאות טיפול המשמשות עילה להגשת תביעה.