כל עוד לא הגענו אל גן העדן, נחווה רגשות שליליים. רגשות שליליים מלווים אותנו מגיל הינקות לאורך כל החיים, וזה רק טבעי. יחד עם זאת, ללא מודעות, בקרה ושליטה הם עשויים להפוך להרסניים, ועל כן מומלץ להכיר או לפתח לבד טכניקות לשחרור מרגשות שליליים.
רגשות שליליים כגון זעם, טינה, עלבון, פחד, מועקה, יגון ואחרים גורמים לנו להרגיש רע. מטרתו של המנגנון הזה דומה למנגנון של כאב: אנחנו חשים כאב על מנת שנוכל להגיב בהתאם. אם לא היינו חשים בכאב, היינו מסכנים את חיינו עשרות פעמים ביום. גם רגשות שליליים מתריעים על מצב מסוכן, אם כי ברמה אחרת. ברמה הפיזית אנחנו נמנעים מלטפס על עצים חלקים אחרי שפעם אחת נפלנו וזה כאב. גם ברמה הרגשית נלמד להימנע ממצבים מסוכנים לאחר שנחוש את הכאב.
אז למה מיועד שחרור מרגשות שליליים? האם לא עדיף לשמור את הרגשות השליליים ולטפח אותם? התשובה היא לא. ההרתעה מיועדת לנקיטת אמצעים נגד הסיטואציה, אך לא תמיד נוכל לעשות זאת מסיבות אובייקטיביות. במצב שבו אין לנו שליטה על הסיטואציה, כמו במצב של אובדן, למשל, שמירה על רגשות שליליים רק תזיק לנו. הרי אם אין לנו אפשרות להימנע מכאב, עדיף לא לחוש אותו. שחרור מרגשות שליליים יאפשר לנו להמשיך בחיים הרגילים ולהשתקם.
קיימות טכניקות שונות ומגוונות לשחרור מרגשות שליליים, הפועלות ברמות שונות ובעוצמות שונות. הטכניקה הפשוטה ביותר, למשל, היא לחייך. מדענים גילו כי הפעלת שרירי הפנים להבעה של חיוך מפעילה מנגנונים המשנים את האיזון הביוכימי במוח ומשפרים בפועל את מצב רוחנו. כמובן שטכניקה זו מיועדת למצבים קלים. במצבים קשים יותר, כאשר מדובר בהפרעה נפשית, כגון דיכאון, חרדה או הפרעה פוסט טראומטית, נדרשת התערבות מסיבית יותר. במקרים כאלה יש לפנות למומחים בתחום, כגון פסיכולוגים, פסיכיאטרים, מטפלים רגשיים, מאמנים אישיים ועוד.
לסיכום, שחרור מרגשות שליליים יכול להיות חיוני במצבים בהם הרגשות השליליים אינם קונסטרוקטיביים. אם לא נוכל ללמוד מהם, ואין לנו אפשרות לתקן את הסיטואציה, רגשות שליליים יכולים להפוך להרסניים ולהתבטא בהפרעה נפשית. במצב כזה מומלץ לבחור באחת הטכניקות של שחרור מרגשות שליליים, ולהמשיך בשגרת החיים.