אני חושבת הרבה על הריון לאחרונה. אני חושבת על איך זה יהיה להיות אמא, ובכלל איך זה ירגיש להיות בהריון. שיתפתי גם את הבן זוג שלי בזה, ואנחנו חושבים על זה ברצינות. חשבתי שאני ממש מוכנה לזה, עד שנתקלתי באיזשהי כתבה על רשלנות רפואית בהריון . היה מקרה של יולדת שהסתבך על רקע של רשלנות רפואית . באותו רגע ניסיתי להרחיק את זה לחלוטין ממני. אמרתי לעצמי שלי זה לא יקרה, ושהסיכוי לזה הוא יחסית נמוך. אבל המחשבה הזאת חדרה לראש שלי, ומאז אני ממש לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
פניתי אפילו ל עו"ד רשלנות רפואית כדי לברר איתו עד כמה באמת רלוונטי לחשוש מרשלנות רפואית בהריון או בלידה. כבר בשיחה איתו הבנתי שהשאלה שלי ממש לא קונבנציונאלית, והאמת שהוא לא יכל לענות לי בצורה מדוייקת על השאלה שלי. בסוף הבנתי שאני צריכה ללכת לייעוץ אצל פסיכולוג.
פניתי לפסיכולוגית רפואית שמבינה בכל התחום של בדיקות רפואיות והמערכת הרפואית, ונפגשתי איתה מספר פגישות. מאוד אהבתי את זה שהיא לא ניסתה לדבר על קונפליקטים שלי מהעבר, והחשש שלי מרשלנות רפואית כחוסר מוכנות להביא ילד. היא דיברה איתי על שגיאות בחשיבה, וניתחנו את איך שאני חושבת, מרגישה ופועלת, והבנתי את הקשר בין כל השלושה.
אני לא יכולה להגיד שלגמרי אני לא מפחדת מהריון ומהלידה, אבל אני מבינה שאני לא רק חוששת מרשלנות רפואית אלא ממה שהיא מייצגת: החוסר וודאות בכל התהליך הזה, ובכלל בחיים.