ישנם חוקרים שטוענים שכולנו מנסים להבין את האחרים על ידי התבוננות, וניתוח התנהגותם. התיאוריה שלהם טוענת שאנשים מנסים להסיק האם פעולה מסוימת שייכת למאפיין יציב של הפועל. האם האדם המבצע פעולה אלימה הוא פרא? האם אדם התורם כסף לצדקה הוא אלטרואיסט? כדי לענות על כך חשוב להבין שאנשים מסיקים מסקנות לפי שלושה גורמים שרתים : רמת הבחירה, הציפייה ואפקטים.
רמת הבחירה- התנהגות חופשית הינה אינפורמטיבית יותר מאשר התנהגות כפויה. במחקר בו נבדקים קוראים נאום, בהנחה שנכתב ע"י סטודנט, שאהד או היה נגד פידל קסטרו. לחלק מן הנבדקים נאמר שהסטודנט בחר לבד את העמדה, וחלק נאמר שהעמדה הוכתבה לו. כאשר נתבקשו לקבוע את עמדתו האמיתית של הכותב, הנבדקים הניחו יותר קשר בין הנאום (ההתנהגות) והגישה (אופי), כאשר הסטודנט בחר לבד את העמדה, מאשר כאשר העמדה הוכתבה לו כ גיבוי . מחקר זה תומך בתיאוריה אך גם מסביר כמה מטעויות הייחוס בתפיסה חברתית.
הציפייה- הפעולה אומרת לנו יותר על האדם המבצע אותה כאשר היא לא נובעת מתוך נורמה, מאשר כאשר היא טיפוסית, חלק מתפקיד חברתי (social role), או לחילופין, צפויה בהתחשב בנסיבות. לפיכך, אנשים חושבים שהם יודעים יותר על סטודנט שלובש חליפה מחויטת או על אזרח שמסרב בגלוי לשלם מסים, מאשר על סטודנט הלבוש בג'ינס או אזרח מששלם בזמן. למעשה, הציפייה היא כלי שרת בידי החוקרים.
אפקטים (Effects)- פעולות שמניבות תוצאות מרובות אינן מגלות על כוונת הפועל בבהירות כפי שעושות פעולות שמניבות תוצאה אחת בלבד. לדוגמא, אנו לא נהיה בטוחים מדוע אדם נשאר בעבודתו כאשר היא גם מהנה, גם רווחית, וגם ממוקמת טוב, כאשר כל אחת מהן מספיקה להסבר ההתנהגות. לעומת זאת, נהיה יותר בטוחים לגבי השאלה מדוע אדם נשאר בעבודה חד-גונית, בעלת שכר נמוך, אך ממוקמת מעולה.