חברת הביטוח חייבת לפצות גם את מי שנדרס בעודו מחוץ לרכב

תיאור מקרה

רכב נפגע בכביש, נוסעיו מחנים אותו בשולי הכביש, וממתינים שם יחדיו לגרר (להלן: "הרכב הראשון"). בעודם ממתינים, רכב אחר (להלן: "הרכב השני") פוגע ברכב הראשון, וכתוצאה מכך, פוגע הרכב הראשון בנוסעים שירדו ממנו ובינתיים, ממתינים, כאמור, בשולי הכביש(חשוב להתייעץ בעו"ד תאונות דרכים). על איזו חברת ביטוח מוטלת החובה לפצות את הנפגעים? המבטחת של הרכב הראשון או שמא המבטחת של הרכב השני, שהגיע לאחר מכן – פגע ברכב הראשון וכתוצאה מכך הרכב הראשון פגע בנוסעים שישבו בשולי הכביש. שאלה זו נדונה ברע"א 3436/09 ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום: 12.06.09).

בית המשפט נדרש לצורך זה להוראת סעיף 3(ב) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים(חשוב להתייעץ בעו"ד תאונות דרכים) , שזוהי לשונו:

"נפגע אדם מחוץ לכלי הרכב בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, יהיו הנוהגים חייבים כלפיו יחד ולחוד; בינם לבין עצמם יישאו בנטל החיוב בחלקים שווים. כמו כן, (חשוב להתייעץ בעו"ד תאונות דרכים),  לעניין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה, רואים כלי רכב כמעורב בתאונת דרכים אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין הנפגע".

נפסק כי:

"בענייננו, לא נעשה ברכב "שימוש" כהגדרתו בחוק אולם חלה בנסיבות העניין החזקה המרבה שכן הרכב הראשון חנה במקום אסור, בצד דרך בין עירונית, והרכב השני פגע בו. כמו כן, התקיים בענייננו קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין החנייה האסורה לבין הנזק שאירע (חשוב להתייעץ בעו"ד תאונות דרכים) . אם חלה חזקה מרובה זו אין צוריך להוסיף ולבחון אם נעשה "שימוש" ברכב כהגדרתו בחוק. אין בסעיף כל דרישה לקיומו של "שימוש" בנוסף לקיומה של חזקה מרבה".

בסופו של יום נפסק כי היות והניזוקים שהו מחוץ לרכב, ומקום בו החזקה המרובה שבסעיף 3(ב) לחוק מהווה תנאי מספיק ואין צורך בשימוש, חבות חברות הביטוח של שני הרכבים, יחד ולחוד, לפצות את הניזוקים.