תאונות דרכים דיון בסעיף 329

סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי מאפשר לחברות ביטוח להגיש באמצעות עורכי דין תאונות דרכים תביעת שיפוי כנגד המוסד לביטוח לאומי, מקום בו תביעת המבוטח כנגד חברת הביטוח, והמוסד לביטוח לאומי.

השופט צבי זילברטל הסביר כי קיים אינטרס מערכתי לקיום דיון משותף בשאלת תביעת השיפוי על ידי עורכי דין תאונות דרכים כלפי המוסד לביטוח לאומי, ותביעת התובע כנגד המבטח

דיון על ידי עו"ד תאונות דרכים

דיון, על ידי עורכי דין תאונות דרכים ימנע מצב בו בשני הליכים נפרדים יגיעו בתי המשפט למסקנות שונות באותן השאלות. כך ימנע מצב לפיו בהליך אחד יקבע שהמוסד לביטוח לאומי זכאי לשיפוי מהמבטח, ובהליך אחר יגיע בית משפט למסקנה הפוכה. דיון מאוחד שכזה ייתר את הצורך בהעדת עד מסוים פעמיים, בשני הליכים שונים. באמצעות עורכי דין  תאונות דרכים דיון באופן האמור גם יקצר את משך בירור מכלול המחלוקות שבין כל הצדדים המעורבים ויתרום לאמון הציבור במערכת המשפט.

מעבר לכך, מכיוון שבמקרה המתאים יוכל בית המשפט לקבוע כי המחלוקת שבין המבטח לבין הנפגע, דהיינו - המחלוקת הכלולה בהליכי הצד השלישי, תידון רק לאחר סיום הדיון במחלוקת העיקרית, שבין המוסד לביטוח לאומי לבין המבטח, הרי שההיתר לשלוח הודעה לצד שלישי גם לא יביא להתארכות ולסרבול ההליכים שבתביעה העיקרית אלא במעט, אם בכלל.

בירור על ידי עורכי דין תאונות דרכים במחלוקת התביעה העיקרית יכול להתארך במעט רק מכיוון שהנפגע משתתף בבירור זה, כדי שבסופו של דבר יהיה כבול להכרעות במחלוקת האמורה, אך לא מעבר לכך.

באותה פרשה נפגע תאונת דרכים תבע באמצעות עורכי דין תאונות דרכים את חברת הביטוח, ולאחר מכן הגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי, וזאת בניגוד להסכם השיפוי המחייב אותו שלא לפנות בתביעה למוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי הגיש תביעה בסדר דין מקוצר על ידי עורכי דין תאונות דרכים כנגד חברת הביטוח, וזו האחרונה הגישה הודעת צד ג' כנגד המבוטח שנפגע בתאונת דרכים, אך המוסד לביטוח לאומי סירב לצרפו להליך לצורך מניעת סירבול.

בית המשפט מצא כי צירוף כל הצדדים הקשורים להליך המשולש הקשור בהסכם השיפוי (נפגע, חברת ביטוח, המוסד לביטוח לאומי), יתרמו ליעילות הדיונית ולעורכי דין תאונות דרכים, ולבירור זכויות כל הצדדים מכוח הסכם השיפוי שבסעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי, בדיון יחיד ומרוכז, ועל כן קיבל את בקשת חברת הביטוח לצרף את המבוטח כצד ג' לדיון, מטעמי חסכון בזמן שיפוטי ויעילות דיונית.