ביום החתונה שלכם, אתם לא רוצים בכלל לחשוב על האופציה שמתישהו תפתחו בהליך גירושים ותשימו סוף למערכת היחסים שלכם. אבל, הגירושים יכולים להיות בעתיד שלכם, כמו הרבה זוגות שמוצאים עצמם מתגרשים אחרי כמה חודשים או כמה שנים של נישואים.
בעת גירושים צריך להתייחס לכמה דברים, ביניהם לעניין הרכוש, וזה בא לידי ביטוי בחלוקת הרכוש בין שני הצדדים ובעניין תשלום מזונות לאישה.
האישה כמובן מנסה להשיג מהבעל כמה שיותר מזונות (לפחות סכום שיעזור לה לשמור על רמת החיים שהיא התרגלה אליה) כדי שלא תצטרך לשנות את החיים שלה כפי שהיא הורגלה אליהם. הבעל מצדו, היות והוא היחיד שצריך לשלם, מנסה לשמור כמה שיותר גם כן, כדי שגם רמת החיים שלו לא תשתנה עם כניסת הגירושים לתוקף.
כדי להבטיח מזונות וחלוקת רכוש הוגנים לשני הצדדים, כדאי לא להמתין להליך גירושים כדי להסדיר את הדברים, ובמקום זאת להכין הסכם ממון לפני החתונה.
הסכם ממון הוא הדבר הכי טוב ונכון שבני זוג יכולים לעשות לעצמם ולזוגיות שלהם. בניגוד לדעה הרווחת שלא מקובל לבקש מאחד הצדדים לחתום על הסכם שכזה לפני החתונה, חתימה על ההסכם טובה לשני הצדדים, בייחוד אם אחד הצדדים מגיע מרקע סוציו-אקונומי אחר, שכן בעזרת ההסכם הצד מהרקע האמיד יכול לשמור על הרכוש ששייך לו והצד השני יכול לקבל מזונות נכבדים שיעזרו לו לשמור על רמת חיים סבירה ומעלה.
בתוך הסכם ממון קובעים איזה רכוש שייך למי ויישאר אצל כל אחד ואיזה רכוש יקבל כל אחד מהצדדים, אם בכלל, בעת גירושים. כאמור, בהסכם אפשר גם לקבוע את סכום המזונות שיינתנו לאישה.
כדי שהסכם הממון יהיה בעל תוקף בבית המשפט, כשמגיע הזמן להסדיר את חלוקת הרכוש, ההסכם חייב להיות מוכן וחתום על יד עורך דין. אבל תפקידו של עורך הדין לא חייב להיות בהכנת ההסכם ובחתימה עליו; עורך הדין יכול לייעץ לבני הזוג על חלוקה נכונה ומתאימה והוגנת לשני הצדדים.
לסיכום, אל תקשיבו לחברים או לקרובי המשפחה שאומרים שחתימה על הסכם ממון זה טאבו ושאם בני הזוג מבקשים מכם לחתום עליו זה סימן רע. ההיפך הגמור הוא הנכון, מומלץ בחום לעשות את ההסכם.