הפרעות אכילה, על כל גווניהן, מוגדרות כמחלה נפשית, שבאה לידי ביטוי בהתנהגות אכילה חריגה.
על פי נתונים סטטיסטיים, כשני אחוזים מאוכלוסיית הנשים בקבוצת הגילאים 10-30, סובלות מהפרעות אכילה, בעוצמה כזו או אחרת.
הבעיה העיקרית שמאפיינת את כל האנשים שסובלים מהפרעת אכילה, היא דאגה מופרזת ובלתי פרופורציונאלית לגזרה ולמשקל גופם.

הפרעות האכילה השכיחות הן:

· בולימיה נרבוזה – התקפי אכילה אינטנסיביים ובלתי נשלטים, המלווים בהקאות, שלשולים או פעילות גופנית מופרזת. ההקאה, המהווה אקט של "טיהור", עלולה לגרום לבעיות בריאותיות רבות וקשות, כגון שחיקת שיניים, פגיעה בלתי הפיכה בוושט, אל וסת, בעיות פוריות ועוד.
האכילה הכפייתית והאובססיבית משמשת לפורקן, נחמה ופיצוי על ההתמודדות הקשה עם הבעיה הנפשית. המחלה שכיחה בקרב נערות צעירות.
טיפול בבולימיה חייב להיות מיידי, למרות שקשה לאבחן את המחלה (החולות מסתירות ומסוות הן את האכילה הכפייתית והן את ההקאה שבאה לאחר מכן).

· אנורקסיה נרבוזה – הרעבה עצמית שבאה לידי ביטוי בהפחתה משמעותית במשקל, עד כדי רזון קיצוני. החרדה הקיצונית מהשמנה, מונעת מחולות באנורקסיה נרבוזה להבחין בירידה המשמעותית במשקלן.
התסמינים השכיחים של המחלה הם רזון בלתי פרופורציונאלי והפסקת הווסת.
טיפול באנורקסיה חייב להיות מיידי, כדי למנוע בעיות פיזיות, בלתי הפיכות ומסכנות חיים.

· אכילה כפייתית – השמנת יתר, המלווה באכילה אינטנסיבית וכפייתית, עד לתחושה של חוסר נוחות, בושה והאשמה עצמית.
בניגוד לבולימיה נרבוזה, אכילה כפייתית אינה מלווה ב"פעולת הטיהור".

מהם הגורמים להפרעות אכילה?

חשוב להבין שהפרעות האכילה הן רק סימפטום לבעיה הנפשית, איתה מתמודד החולה.
הגורמים השכיחים להפרעות אכילה הם:

· * היעדר ביטחון עצמי, דימוי עצמי ודימוי גופני נמוכים.

· * קשיים המאפיינים את גיל ההתבגרות בקרב נערות (קושי להסתגל להתפתחות המינית ולצורך להפוך לעצמאית)

· * ריבים בין ההורים ובתוך המשפחה

· * טראומה רגשית קשה

· * טראומה גופנית – מחקרים מלמדים על קשר הדוק בין התעללות גופנית ומינית להתפתחות של הפרעות אכילה.

· * תעשיית האופנה המערבית, המשתמשת בדוגמניות חטובות ודקיקות, תורמת באופן ניכר להתפתחות הפרעות אנורקסיה נרבוזה.

· * תכונות אופי כדוגמת, פרפקציוניזם ודחף לשליטה, עלולות להוביל להפרעות אכילה.

טיפול בהפרעות אכילה – טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT):
מחקרים שבוצעו בתחום, הוכיחו את יעילותו של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (בשילוב עם תרופות במידת הצורך) בהתמודדות עם הפרעות אכילה, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי להפרעות אכילה מתחלק למספר תחומים:

· התמקדות בהתנהגות האכילה הכפייתית, באמצעות השגחה ופיקוח על הרגלי האכילה היומיים (ניהול יומן אכילה), לימוד עקרונות של תזונה בריאה, הבנה לגבי ההשלכות של תזונה לא מאוזנת וכו'. הטיפול בשלב הזה חייב להיות מלווה בדיאטן מקצועי ומנוסה.

· השלב השני של הטיפול הינו השלב הקוגניטיבי, המתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והטורדניות, שגורמות להתנהגות הכפייתית והחריגה באכילה. מטרת הטיפול בשלב זה היא להחליף את המחשבות הלקויות, הקשורות למשקל הגוף ולדימוי עצמי נמוך, במחשבות חיוביות, שתשפרנה את ההרגשה ואת ההערכה העצמית של החולה.

· בשלב השלישי יתמקד הטיפול בפן ההתנהגותי, במטרה להקנות דפוסי התנהגות שיובילו להרגלי אכילה נכונים, בריאים ומאוזנים. הטכניקות, הנרכשות במהלך הטיפול, יאפשרו לחולה להתמודד עם הפרעות אכילה גם בטווח הרחוק יותר.
מטרת הטיפול ההתנהגותי היא בנוסף לחזק את יכולת המטופל להכיל ולהתמודד עם מצבים מלחיצים במקום לברוח או להימנע מהם.

הפרעות אכילה, כגון בולימיה ואנורקסיה, נחשבות למחלות מסכנות חיים ולכן הטיפול בהן חייב להיות מהיר ומיידי. אחד היתרונות הדומיננטיים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, בא לידי ביטוי בהיותו קצר מועד ומכוון מטרה.
ההתמקדות בפן הרגשי, המחשבתי וההתנהגותי של הפרעות האכילה, מעלה את ההסתברות להצלחת הטיפול ולמניעת הישנות הבעיה גם בעתיד הרחוק.