הוכחה מדעית והוכחה לוגית. מי נכון יותר הוכחה מדעית או לוגית ? מה חזק יותר המדע או הלוגיקה ? מהן נקודות התורפה של המדע ושל הלוגיקה ? האם ניתן להוכיח אמת אבסולוטית ? האם אמת מדעית מחייבת אותנו ? האם אמת לוגית מחייבת אותנו ? האם אמת אבסולוטית כל שהיא מחייבת אותנו ? מדע ולוגיקה מי נכון יותר ? מהם החסרונות של ההוכחה הלוגית והמדעית ? האם הן יכולות לסתור זו את זו ? האם הן נשענות זו על זו ?

ראשית כמובן שיש להגדיר ולהציג את ההבדלים שבין הוכחה מדעית ללוגית. הוכחה מדעית ניתן להקביל אותה לחשיבה מעשית ביחס להוכחה לוגית שהיא יותר חשיבה מופשטת. ההוכחה הלוגית נובעת מחשיבה מופשטת ע"פ תורת ההיגיון וכללי הלוגיקה בלבד, אך לעומתה הוכחה מדעית מתבססת על חשיבה מעשית שבודקת אירועים מוחשיים בצורה מעשית ומסיקה מהם בצורה לוגית מסקנות כאלו ואחרות. ההגדרה של מדע היא "מדע הוא שיטה לאיסוף ידע אודות העולם באמצעות צפייה, ניסוי והסקה שיטתיים, ודרכי מחקר שנועדו לפתח ידע זה". ההגדרה של לוגיקה היא "לוגיקה, או תורת ההיגיון, היא ענף של הפילוסופיה והמתמטיקה העוסק בכללים בעזרתם ניתן להסיק מסקנות ולבסס טענות בהסתמך על טענות קודמות". ההוכחה המדעית היא יותר מעשית משום שהיא מבוססת על סמך דברים מוחשיים שניתן לראות אותם בחוש אך הוכחה לוגית היא כאשר אנחנו מוכיחים את מידת הנכונות של רעיון ע"פ ההיגיון בלבד גם כאשר טכנית לא ניתן לבדוק את הנכונות של ההוכחה בצורה מעשית אלא רק בצורה מופשטת.

אחרי שהבנו את ההבדלים בין הוכחה מדעית ללוגית עכשיו ניתן להציג את היתרונות והחסרונות של כל אחת משיטות ההוכחה. לכל הוכחה מדעית באשר היא יש חסרון אחד בסיסי, החיסרון הוא בכך שההוכחה מבוססת על כמות תצפיות סופית ומוגבלת. אם אנחנו יודעים בוודאות שכל הכדורים שיש בשקית כלשהי הם בצבע אדום כי אנחנו רואים אותם, אנחנו לא צריכים לכך הוכחה כי אנחנו רואים זאת. ההוכחה המדעית מגיעה כאשר אנחנו לא יודעים מהי המציאות בכל המקרים ואז המדע עושה תצפיות על X מקרים ומסיק מכך מסקנות כאלו ואחרות על שאר כל המקרים. נניח שבכל פעם שננסה להוציא כדור משקית אטומה הצבע של הכדור יהיה אדום, מכן תוכל להיווצר הוכחה מדעית כי הכדורים שבשקית הם אדומים. ההוכחה היא מוגבלת מלהיות אמת מוחלטת כי עדיין יכול להיות תיאורטית כדור אחד שצבעו שונה למרות שכל התצפיות היו זהות. האמת המדעית טובה בצורה המעשית והפרקטית אך לא בצורה מופשטת ואבסולוטית.

גם ההוכחה המדעית נשענת על חוקי הלוגיקה. ההוכחה המדעית מניחה שאם כל הכדורים שהוצאנו הם בצבע מסוים אם כן גם הכדור האחרון הוא כזה. כאן בעצם יש שילוב לוגי שאומר שאנחנו מניחים שניתן לבנות כלל (ע"פ "ללא יוצא מן הכלל") ע"פ מספר תצפיות ואם כן ע"פ X תצפיות אנחנו מניחים כי גם הכלל הוא אכן כזה בכל מקרה. המדע מוכיח משהו בצורת הסקה והקשה מדבר על דבר בצורה לוגית וכך מ X תצפיות לומד על הכלל. נמצא אם כן כי גם הוכחה מדעית משתמשת בחוקי הלוגיקה.

בנוסף כל הוכחה מדעית קיימת דרך להסביר אותה בצורה לוגית, ז"א קיימת דרך להסביר כיצד היא עולה בקנה אחד עם חוקי ההיגיון והלוגיקה שלנו. אומנם לא ניתן תמיד להוכיח את ההוכחה המדעית גם בצורה לוגית אבל ניתן להסביר אותה בצורה הגיונית שאינה סותרת את חוקי הלוגיקה. לא יתכן שתהיה הוכחה מדעית שתסתור את חוקי הלוגיקה ולהפך.

וכאן נוצרת הבעיה הגדולה שיש בכל ההוכחות המדעיות. הבעיה היא שהלוגיקה שמשמשת את המדע להוכיח את ההוכחות שלו היא אינה מספיק טובה כדי להפוך הוכחה מדעית לאמת אבסולוטית. מבחינה לוגית אם עשינו מליון תצפיות אנחנו יכולים להוכיח מכך רק דבר אחד בצורה וודאית והוא שאכן כל אותן מליון תצפיות היו כפי שהן נצפו באותה נקודת זמן ומקום. אך לוגית לא ניתן להוכיח שאין לכלל יוצאים מן הכלל, לא ניתן להוכיח בשום צורה כי חוקי הפיזיקה בעבר התנהגו כפי שהם היום וכן שבעתיד הם ימשיכו להתנהג כפי שהם היום בהווה. לא ניתן להוכיח שחוקי הפיזיקה נכונים בכל מקום ובכל זמן, למה ? כי פשוט לא בדקו אותם בכל מקום ובכל זמן ובצורה לוגית לא ניתן להוכיח שהכלל מלמד על המציאות כולה כי תמיד יוכל להיות יוצא מן הכלל ולא ניתן להוכיח אחרת שאין יוצא מן הכלל, כי פשוט תמיד יוכל להיות יוצא מן הכלל. לכן הבעיה הגדולה של הוכחות מדעיות היא בכך שהן מבוססות על מחקר שהוא מוגבל, הן בכמות התצפיות והן בצורה שבה הוא נעשה על ידי החוקרים וכיו"ב.

ולכן בעצם חוקי המדע עצמם משתנים מידי פעם, כי אין אמיתות מדעיות אבסולוטיות, כי כאשר עושים מחקר טוב יותר ועמוק יותר מגלים דברים אחרים שלעיתים סותרים את כל הנחות היסוד המדעיות שהניחו עד כה. לכן בעצם הניסיון להוכיח אבסולוטית בצורה מדעית את גיל העולם ואת שאלות הקיום שלנו הוא בעצם חס ערך. המדע "מוכיח" כי גיל העולם הוא X ע"פ מהירות אור כזו או אחרת שמגיעה מכוכב שרחוק מרחק מסוים מכדור הארץ וא"כ נמצא כי לקח לאור להגיע אלינו לפחות X זמן. גם אילו כל הממצאים היו נכונים, עדיין אין שום דרך מדעית להוכיח כי מהירות האור היתה כזו גם לפני מליון שנה. אין שום דרך מדעית להוכיח כי מחר בבוקר כוח המשיכה של כדור הארץ לא ייהפך לכוח מנוגד שזורק אותנו מכאן. אם מחר בבוקר כוח המשיכה יפסיק לעבוד, יבוא המדע ויאמר כי כוח המשיכה אחת ל X זמן מפסיק לעבוד, ז"א הם ישנו את החוק בהתאם לתצפיות שיהיו ובהתאם לכלי המדידה שמשתכללים כל הזמן. לכן בגלל שלא ניתן להוכיח בשום צורה כי בוודאות חוקי הפיזיקה שלנו אכן נכונים בכל נקודה בציר הזמן והמקום, לכן בעצם הוכחה מדעית אינה יכולה להוות הוכחה לאמת אבסולוטית.

המדע הוא טוב ומצוין כאפשרות הטובה ביותר שלנו להחליט כיצד לחיות, כי פשוט אין לנו אלטרנטיבה טובה יותר מאשר להניח כי אם תרופה מסוימת עובדת ב X מקרים אז כנראה כדאי לקחת אותה גם במקרה שעדיין לא ראינו שגם בו היא עובדת למרות שלפעמים אכן באמת מגלים שבדיוק לאותו אדם היא גרמה נזק. אך מצד שני המדע לא ניתן להוכיח ממנו שום אמת אבסולוטית.

למדע מצד שני יתרון יחסי כלפי חוץ על הוכחה לוגית מופשטת בלבד, כי הוכחה מדעית אנו רואים בחוש שהיא אכן נכונה לפחות בתצפיות שעשינו לעומת הוכחה לוגית שאנחנו לא רואים שהיא אכן נכונה במציאות ויתכן שאולי טעינו בחישוב הלוגי שלנו, אך ההוכחה והמציאות המדעית מראה לנו כי אכן הדברים עובדים בפועל. אך בכל זאת כנ"ל הוכחה מדעית אינה הוכחה אבסולוטית לשום דבר בגלל המגבלות שלה כנ"ל.

עכשיו נבדוק הוכחה לוגית, האם ניתן להוכיח בצורה לוגית אמת אבסולוטית כזו או אחרת. על פניו התשובה היא שכן, כי אם אין צורך בתצפיות וניתן בצורה מופשטת להוכיח כל דבר, אם כן ניתן להגיע למסקנות ולאמיתות חותכות ואבסולוטיות בצורה לוגית. אין הכוונה לומר שכל הוכחה לוגית היא אמיתית, הכוונה לומר שניתן תיאורטית להוכיח משהו אמיתי לחלוטין בצורה לוגית. בפועל קיימות מספיק הוכחות לוגיות מוטעות וזאת בגלל שלא יושמו בהן כל חוקי הלוגיקה עד הסוף, אך עדיין תיאורטית ניתן להוכיח משהו בצורה אבסולוטית בצורה הוכחה לוגית ע"פ חוקי הלוגיקה.

כדי לקצר את התהליך אגיע לנקודה הסופית שהיא שלא ניתן להוכיח שום דבר בצורה אבסולוטית גם לא בצורת הוכחה לוגית. גם האדם החכם ביותר שמיישם את כל חוקי הלוגיקה וההיגיון בצורה מושלמת עדיין גם הוא לא יכול להוכיח שום דבר בצורה מוחלטת. ולמה ? כי לא ניתן להוכיח בצורה לוגית כי הלוגיקה שלנו היא אכן נכונה ואמיתית בצורה אבסולוטית. אנחנו חיים על פי חוקי הלוגיקה כברירת מחדל בדיוק כמו שאנחנו בוחרים לחיות ע"פ חוקי המדע כי פשוט אין לנו משהו טוב יותר. אך גם על פי הלוגיקה עצמה לא ניתן להוכיח מעל כל ספק כי הלוגיקה שלנו כבני אדם היא אכן נכונה לחלוטין ולכן לא ניתן להוכיח שום אמת אבסולוטית גם לא בצורה לוגית.

בנוסף לכל הנ"ל אנחנו יודעים בוודאות כי הלוגיקה והשכל גם הפוטנציאלי והתיאורטי שלנו הוא מוגבל. לדוגמא השכל של בני האדם לא יכול לתפוש מציאות מושלמת שבה שני הפכים שהם דבר והיפוכו יתקיימו זה לצד זה באותה נקודת זמן ומקום. השכל שלנו כבני אדם לא מסוגל לתפוס מציאות כזאת. גם המוח שלנו הוא סופי ומוגבל. כפי שכבר התבאר מימד הזמן כמו גם מימד המקום עצמם נובעים מעצם זה שהתפיסה שלנו מוגבלת. אילו יכולנו לתפוס שני דברים שונים כדבר אחד ממילא לא היו זמן ומקום. ניתן אפילו להוכיח בצורה מדעית כי ברמת שכל ותפיסה גדולה משלנו אין זמן ומקום, כי עצם הזמן והמקום נוצרים בגלל השינויים שנוצרים בגלל שאנחנו לא אין סופיים (ראה כאן) . לכן גם ע"פ חוקי הלוגיקה ניתן להוכיח כי הלוגיקה שלנו עצמה מוגבלת או שיכול להיות שהיא מוגבלת ולכן בכל מקרה לא ניתן להוכיח גם לא בצורה לוגית שום אמת אבסולוטית.

אך אילו הייתה אמת אבסולוטית האם היא היתה מחייבת אתנו לנהוג כך או אחרת ? התשובה על כך היא כי איננו יודעים זאת. בגלל שאין לנו דרך גם לא תיאורטית לדעת מהי אמת אבסולוטית לכן לא ניתן לדעת כיצד עלינו להתייחס לאמת כזו שאנו לא יודעים מהי.

לסיכום גם להוכחות לוגיות וגם להוכחות מדעיות יש את המגבלות שלהן, גם בהנחה שהן אכן נעשו על פי כל חוקי המדע וההיגיון עדיין יש להן מגבלות. אנו בוחרים לחיות על פי המדע והלוגיקה רק כברירת מחדל כי אין לנו משהו טוב יותר כי אין לנו אמת אבסולוטית. אבל בכל מקרה אין דרך להוכיח שום דבר בצורה אבסולוטית גם לא על פי חוקי המדע וגם לא על פי חוקי הלוגיקה. אז שלא יעבדו עליכם ...

קרא עוד על חשיבה חיובית , אימון אישי קואצינג , עבר , מימד המקום , פילוסופיה , חשיבה מעשית ועוד ...