לפני מספר ימים החליט בית המשפט השלום בתל-אביב לדחות את פתיחת משפטו של בעלי הפועל תל-אביב לשעבר, אלי טביב בגין תקיפה לכאורה של נער אשר הגיע לביתו, וזאת נוכח העובדה שלא נערך לטביב שימוע לפני הגשת כתב האישום. החלטת בית המשפט מחדדת איפוא את ההלכה לפיה כללי הצדק הטבעי מחייבים את רשויות החוק להעניק לכל אדם את הזכות לשטוח בפניהן את טענותיו בטרם יוגש כנגדו כתב אישום.

מאת: עורך דין פלילי שרון נהרי


סעיף 60א' לסדר הדין הפלילי מעגן את חובת קיומו של השימוע הפלילי

באם נחקרתם על עבירה מסוג פשע ואינכם עצורים, לתביעה הפלילית קיימת חובה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי לשלוח לכם הודעה כי החומר החקירה שנאסף בעניינך הועבר לפרקליטות וכי את/ה יכול לפנות לתביעה בכתב תוך שלושים יום ולהציג טיעונים מנומקים בדבר השאלה מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום נגדך.

כבר עמדנו במאמר אחר על כך שמיד עם קבלת המכתב מהפרקליטות, יש לפנות לעורך דין מומחה ומנוסה אשר יידע להביא בפני התביעה בכתב את טענותיכם וזאת באופן שלא לפגוע בכם כהוא זה. חשוב לזכור כי אנשים רבים מעלים על הכתב באופן עצמאי טענות רבות אשר יש בהן לגרום לנזק רב ורק לעודד את התביעה להגיש את כתב האישום.

במקרים רבים, מוגש כתב אישום זמן רב לאחר סיום החקירה. במקרים אלה לעיתים, נוכח העומס הרב או לחילופין ההתרשלות מצד התביעה, כתב האישום מוגש מבלי שנשלחה הודעה על העברת החומר לתביעה ועל זכותו של האזרח לפנות לזכות בשימוע בהתאם לסעיף 60א'.

מדוע חשוב להיעזר בעורך דין ותיק ומנוסה בהליכי שימוע?

השימוע הפלילי הינו מושג יחסית חדש במשפט הפלילי. בעבר זכות זו הייתה נתונה אך ורק לנושאי משרה בכירים בשירות המדינה. עם זאת, כללי הצדק הטבעי מחייבים כל רשות שלטונית לאפשר לאזרח להביא את טענותיו לפני שהיא משנה את מצב זכויותיו או את הסטטוס שלו לרעה. אי קיום החובה לעשות כן יכולה להביא לביטול של מעשה הרשות כנגד האזרח, אף אם פורמאלית המעשה בא בגדר סמכותה החוקית.

אשר על כן, הפיכת אדם מחשוד לנאשם מהווה שינוי לרעה בסטטוס של אדם. לאור רציונאל זה עוגנה זכות הטיעון וחובת השימוע במתכונת מוגבלת בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, היות ועל פי הדין השימוע נעשה בכתב ולא בעל פה. יחד עם זאת, עורך דין מנוסה ובעל קשרים טובים עם התביעה הפלילית יכול לבקש בטרם הגשת כתב אישום גם לקיים פגישה עם הגורמים המחליטים בדבר הגשת כתב האישום על מנת לשכנע את אותם הגורמים להימנע מהגשת כתב האישום או לחילופין לשכנעם להגיש כתב אישום חמור פחות ממה שהתביעה תכננה בתחילה.

בהיעדר שימוע בית המשפט עשוי לבטל כתבי אישום ולפעול למניעת עינוי דין

כאשר ברצונה של הרשות השלטונית לשנות לרעה את מצבו של האזרח עליה לקיים בעניינו שימוע מלא שמשמעו שמיעת טענותיו בלב פתוח ונפש חפצה. פסיקת בתי המשפט בערכאות השונות מראה שבתי המשפט נוטים לכבד את זכותם של האזרחים לשימוע הנתפסת כחלק מהזכות להליך הוגן. הליך הוגן משמעו כי ההחלטה על הגשת כתב אישום תתקבל לאחר שיקול כלל השיקולים הרלוונטיים שהועלו במסגרת השימוע, בלא שהתביעה ננעלה בהחלטתה על הגשת כתב אישום. לפיכך, בתי המשפט עם השתרשות ההוראה בעניין חובת השימוע בחוק סדר הדין הפלילי, יותר ויותר גורמים מביעים הסתייגות מעריכת שימוע בדיעבד ומורים על ביטול כתבי אישום לצורך עריכת שימוע כהלכה.

למען הסר ספק, יש לציין כי המשמעות מאחורי ביטולו של כתב אישום איננה בהכרח זיכוי. לעיתים בשימוע ניתן לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב האישום פעם נוספת. במצב שלאחר הגשת כתב האישום הראשוני העורך דין והנאשם חשופים כבר לכל החומר שבו מחזיק התובע. לחילופין,  ביטול כתב אישום ועריכת שימוע גורמות לשיהוי בהליכים בהתמשכותם מעבר לזמן הסביר. שיהוי בהליכים משמש כנימוק כבד משקל להקלה בעונש לאחר הרשעה, שכן בהפרת חובת השימוע המדינה גרמה עינוי דין לנאשם, והפרה את זכויותיו הבסיסיות. היות וחובת השימוע חלה רק על מי שאינם עצורים, אותם אנשים משוחררים במהלך הזמן יכולים להציג לבית המשפט את העובדה שהם אזרחים עובדים ופרודוקטיביים שעם הזמן חזרו למוטב, וכי לאור חלוף הזמן, וחזרתו של אותו אדם למוטב לא יהיה זה נכון בעת הזו להחמיר עמו במלוא חומרת הדין.

עו"ד לשימוע פלילי שרון נהרי - מהבולטים במשפט הפלילי בישראל.
משרד עו"ד לעבירות פלילים שרון נהרי הוקם בשנת 1998.