אנשים רבים מרגישים עצבות ודכדוך במהלך החיים, אבל בדרך כלל רגשות אלה חולפים להם במהרה. כאשר העצבות נמשכת לאורך זמן ונעשית לשגרת היום-יום, היא מובילה להפרעת דיכאון. אנשים עם הפרעת דיכאון מרגישים, כאמור, עצבות, עייפות, אדישות, פסימיות, ייאוש וחוסר אנרגיה; כל אלה מעלים בהם גם תחושות של בדידות ושל ניכור חברתי ואפילו חוסר רצון לחיות. בעולם הרחב אחוז לא מבוטל מן האוכלוסייה לוקה בכל שנה בהפרעת דיכאון ושכיחותה עומדת על 12% מן הנשים ועל 7% מן הגברים. הטיפול נגד דיכאון מבוסס על טיפול פרמקולוגי, על פסיכותרפיה ועל נזעי חשמל. הטיפול הפסיכולוגי נעשה בעיקרו באמצעות שיחות בין המטפל והמטופל, ונועד להביא לרגיעה ולפתור קונפליקטים שונים בחיי המטופל, גורמים שמלכתחילה אִפשרו את הופעת הדיכאון.
הטיפול הפסיכולוגי משתמש במספר שיטות: פסיכואנליזה, טיפול פסיכו-דינמי, פסיכותרפיה תמיכתית, היפנוזה, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי וטיפול בין-אישי. מבין הטיפולים הפסיכולוגיים הנפוצים, הטיפול ההתנהגותי-הקוגניטיבי הוא היעיל ביותר. יש לציין שהטיפול הפסיכולוגי נגד דיכאון יעיל מאוד ותוצאותיו עמידות לאורך זמן.
פסיכואנליזה:
טיפול זה מתמקד בחשיפת הרגשות, בגילוי התחושות ובאיתור המחשבות הבלתי מודעות והבאתם למודעות אצל המטופל. במהלך הטיפול מתבקש המטופל לומר את כל שעולה במוחו מבלי לצנזר ובאופן אסוציאטיבי; בדרך זו יכול המטפל להיכנס לעולמו הבלתי מודע של המטופל. שיטה זו היא למעשה מסע לגילוי העצמי. הטיפול נעשה בשלושה עד חמישה מפגשים בשבוע ונמשך לאורך שנים, ולכן מקובל פחות בימינו.
טיפול פסיכו-דינמי:
שיטת טיפול זו נפוצה מאוד בימינו, והטיפול מתמקד ברגשות ובתחושות שיש למטופל. התמקדות זו כרוכה בדיון על חוויות מן העבר ומן ההווה, וכיצד הן השפיעו על התנהגות המטופל כיום. הטיפול הפסיכו-דינמי מאפשר למטופל להתמודד עם קונפליקטים עמוקים שמקורם בעברו. טיפול זה קצר יותר מפסיכואנליזה, והוא נפוץ מאוד ויעיל.
פסיכותרפיה תמיכתית:
תכלית הטיפול היא לחזק את המטופל ולנסות בתוך זמן קצר להחזירו למצב תפקודי תקין ולאיזון שהיה בו קודם לדיכאון. המטופל רואה במטפל דמות תומכת שמאפשרת לו להישען עליה. המטופל צריך להרגיש אהדה, עידוד, ביטחון, והגנה במסגרת הטיפולית. המטפל מקשיב לו, מייעץ, תומך בו ומדריך אותו. טיפול זה שכיח ונפוץ מאוד.
היפנוזה:
מטרת הטיפול הוא להשרות על המטופל הרפיה ורגיעה. כל הקשב והריכוז מופנים אל המטפל. באמצעות הטיפול יכול המטופל להגיע למצב של שלווה עמוקה. הטיפול נפוץ פחות משום שיעילותו מוטלת בספק.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי:
מטרת הטיפול היא לעזור למטופל לשנות את דפוסי החשיבה ואת דפוסי ההתנהגות השליליים שנוצרו בו ולהפכם למחשבות חיוביות ולדרך חיים עם גישה חיובית יותר. בנוסף לזה, הטיפול מעודד בנייה מחדש של תכני המחשבה והפחתה בשיפוט ובביקורת העצמיים. לאנשים עם הפרעת דיכאון יש בדרך כלל הערכה עצמית וביטחון עצמי נמוכים. בעזרת הטיפול יכול המטופל ללמוד כיצד להפוך מחשבה שלילית שיש לו כלפי עצמו למחשבה חיובית. הטיפול מבוסס על מספר שיטות,
לדוגמה שיטתו של בק: שיטה זו דוגלת בהסבר שאם אינך חש בטוב ומרגיש מדוכדך, אות הוא שאינך חושב בחיוב. מטרת הטיפול, לשיטתו של בק, היא לזהות את אותן אמונות מוטעות וחסרות פרופורציה שגורמות למטופל לראות את המציאות מעוותת, לתקנן ולהראות למטופל מציאות נכוחה וחיובית. המטופל צריך להכין שיעורי בית שבהם יכתוב את כל הרגשות והמחשבות שעוברות בו, ואחר כך המטפל והמטופל יבחנו ביטויים אלה של הלכי הנפש בזמן הטיפול. לדוגמה, אישה שבעלה עזב אותה, פיטרו אותה מהעבודה, והיא סובלת מדיכאון עקב אירועים אלה בחייה, מאמינה שאינה מוצלחת ושום דבר טוב כבר לא יקרה לה, היא אישה שחושבת מחשבות שליליות על עצמה ועל חייה. הטיפול באישה זו יתמקד בראיית המציאות כחיובית ויעזור לה לחזור לממדי היגיון פרופורציונלים למצבה. כך למשל, בעזרת הטיפול, להראות לה שהגירושים כנראה היו צפויים, ויש שני אשמים למערכת היחסים - האשמה אינה בה לבדה; יש לה בוודאי תכונות חיוביות רבות, וייתכן כי אנשים אחרים ירצו בחברתה בזכות תכונות אלו.
טיפול בין-אישי:
נקודת המוצא לטיפול זה נמצאת באמונה כי המקור לדיכאון נובע מיחסים בין-אישיים לא טובים של המטופל, כגון יחסים בעבודה, זוגיות ויחסים עם בני משפחה. אחת ממטרות הטיפול היא להראות למטופל כיצד התנהגותו פוגעת ביחסים הבין-אישיים. מטרה נוספת היא לתת בידיו כלים לשפר את התנהגותו הבין-אישית. במהלך הטיפול לומד המטופל כיצד לזהות מבעוד מועד יחסים בין-אישיים לא תקינים ולפתח מיומנויות שיעזרו לו למנוע את הדיכאון. זהו טיפול קצר טווח ויעיל.
מקורות
Benjamin, J. Sadock & Virginia, A. (2008). Textbook of clinical psychiatry, 3rd edition.
Hossein, S. Fatemi & Paula, J. Clayton. (2008). The Medical Basis of Psychiatry, 3rd edition.
יפעת ויינר
פסיכולוגים
הוראה מתקנת