מה יכול להיות יותר חלומי, מעורר השראה, מרענן, מרפה-איברים, מאשר חופשה מפנקת במתחם צימר מושלם, בצפונה, בדרומה או בכל איזור אחר של ארצנו?

צימר או מלון בוטיק?

רובנו, כבני אדם עובדים ומתרוצצים, רוצים מאד חופשה שקטה, אינטימית, ללא רעש ואנשים למכביר. על פי רוב, צימר בנוי כיחידה עצמאית נפרדת וזו מעלה כבדת משקל, כי כך, בלי הפרעות, נוכל להנותהנאה מושלמת מהחופשה, להתנתק מההמולה ולהאזין לשקט שמופר רק עם הציוץ העדין והחרישי של הציפורים שמעלינו.

טיב השירות.

כשאנחנו נזקקים לדבר מה במהלך החופשה, באופן מיידי אנחנו מתקשרים לבעלי המקום על מנת שיסדרו לנו את העניין הדרוש סידור. סביר להניח, שכשנצלצל אל בעליו של אותו צימר, השירות יהיה יעיל יותר, מהיר יותר ואישי יותר מאשר מלון בוטיק, כיון שאנו מדברים ישירות עם בעל הבית הפרטי שלנו, ההגיון אומר שההשתדלות שלו תהיה גדולה ורצינית יותר, לעומת פקיד בבית מלון, שיעביר את הדרישות הלאה ומן הסתם ייקח יותר זמן למילוי הבקשה.

אוכל.

לעומת מלון בוטיק בו אנחנו כפופים לסגנון של האוכל העשוי לחזור על עצמו מדי יום, בצימר אנחנו משוחררים, הן מבחינת לוחות הזמנים, למקרה שאנחנו מטיילים ולא ממש מתחשק לנו לחזור לאכול והן מבחינת סגנונות המאכלים, נוכל לגוון בארוחות המוצעות לנו בסביבה. כך למשל, נוכל להרגיש כמו קפיצה קטנה לסין על ידי מסעדה סינית מקומית, או הודית או כל רעיון אחר. נוכל להחליט אם אנחנו רוצים חלבי, בשרי, ארוחה קלה בלבד וכדומה.

החיבור לטבע.

בעוד שכשאנחנו נופשים במלון בוטיק, אנחנו למעשה די סגורים בארבע אמותנו, אם כי כמובן אפשר לצאת, אבל בדרך כלל אנו מבכרים את ההשארות על פני יציאה. כשאנחנו משתכנים בצימר, אך טבעי יהיה לצאת, לראות, להרגיש את הטבע, לגעת, לחוות דברים יוצאי דופן, לצפות בזריחה, בשקיעה, בגידולים שונים ומעניינים. כל זה בהחלט מהווה רווח משני ליציאה שלנו אל הקיט.