ערים הן כאנשים, הן מזדקנות ומאבדות את חן נעוריהן, הן הופכות מקובעות והופכות פחות גמישות לקבל את מגמות החדש אל תוכן, כמו בני אדם הגיל המפליג מעניק להם עושר וניסיון, ניגודים ותיחכום, ערים בניגוד לאנשים יכולות לחזור ולהתחייות ולאחר שאיבדו מהאטרקטיביות שלהן בזמן העכשווי, הן יכולות להתחזק ולמצוא בתוכן את זיק ההתחדשות באוכלוסיה הצעירה ובאתגר של סיפוק צרכים חדשים. ירושלים היא דוגמא טובה לכך, בשנים האחרונות העיר הפכה דוגמא לעיר הסובלת מהגירה שלילית, שהסטודנטים הלומדים בה ממאנים להשאר בתחומיה עם תום לימודיהם, שתושביה מהמעמד הסוציואקונומי הגבוה, המשכלים יותר והחילונים בוחרים לעוזבה, ושהיא מאבדת את תושביה ואת ניצוץ התחדשותה.

וירושלים היא גם דוגמא לעיר שמבצעת מהפך, מעיר הסובלת מסטנגציה לעיר יזמית ומצעירה, אשר מקיימת בתוכה אופציות בילוי ותרבות ברמה גבוהה ובתדירות תכופה. עדות טובה לכך ניתן למצוא בשימור והסבת התחנה הישנה בירושלים.

מברווז לברבור, סיפור גילגול מתחם התחנה

מתחם התחנה הישנה בירושלים ידע כמה גילגולים, בראשיתו הוא נבנה כתחנת רכבת עות'מנית שנועדה לחבר בין תל אביב וצפונה של הארץ עם העיר, לעידוד תופעת עולי הרגל והמודרניזציה בעיר. עם תום השלטון העות'מני בארץ וההתחלפות בשלטון המנדט המשיכה תחנת הרכבת לפעול כסידרה, ואף לאורך רוב קיומה עד היום של מדינת ישראל, בשנת 1998 הוחלט להפסיק את תנועת הרכבות לתחנה. התחנה הופקרה לשיממונה ופסקה למלא פונקציה בונה וחיובית בחיי העיר, הזמן פסק מלכת בה ומלבד מספר אירועי תרבות ואומנות בודדים, חדלו הניסיונות למצבה מחדש.

בתל אביב בה נמצא מתחם תחנה של אותו קו רכבות התרחש תהליך דומה, אלא שבשנים האחרונות הוחלט על חידוש המתחם ומיצובו גבוה בסולם מרכזי הבילוי בה, התשתית עודכנה והמבנים שופצו ושומרו, והמתחם עלה כפורח, תנועת הקונים והמבלים בו הומה והוא מציג דוגמא של התחדשות עירונית ומסחרית על ערכי השימור. ירושלים למדה את מקרה מתחם התחנה של תל אביב והחליטה ללכת בדרכה. מתחם התחנה בירושלים שופץ בעלות של 35 מיליון שקלים, קרונות הוסבו לחללי תצוגה, חנויות יחודיות נקבעו לסחור בתחנה, מסעדות הפתוחות בכול ימות השבוע ותשתית מודרנית ומעודכנת הושמה בה. מתחם התחנה בירושלים צפוי למשוך אליו מבקרים רבים ולהיות חלק מהמעוררים את ירושלים מתנומה ומיצובה כעיר מובילה לציבור החילוני שהודר ממנה בעשורים האחרונים.