תנ"ך - קהלת פרק יב
א וּזְכֹר, אֶת - בּוֹרְאֶיךָ, בִּימֵי, בְּחוּרֹתֶיךָ: עַד אֲשֶׁר לֹא - יָבֹאוּ, יְמֵי הָרָעָה, וְהִגִּיעוּ שָׁנִים, אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין - לִי בָהֶם חֵפֶץ.
ב עַד אֲשֶׁר לֹא - תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ, וְהָאוֹר, וְהַיָּרֵחַ, וְהַכּוֹכָבִים; וְשָׁבוּ הֶעָבִים, אַחַר הַגָּשֶׁם.
ג בַּיּוֹם, שֶׁיָּזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת, וְהִתְעַוְּתוּ, אַנְשֵׁי הֶחָיִל; וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת כִּי מִעֵטוּ, וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת.
ד וְסֻגְּרוּ דְלָתַיִם בַּשּׁוּק, בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה; וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר, וְיִשַּׁחוּ כָּל - בְּנוֹת הַשִּׁיר.
ה גַּם מִגָּבֹהַּ יִרָאוּ, וְחַתְחַתִּים בַּדֶּרֶךְ, וְיָנֵאץ הַשָּׁקֵד וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב, וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה: כִּי - הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל - בֵּית עוֹלָמוֹ, וְסָבְבוּ בַשּׁוּק הַסּוֹפְדִים.
ו עַד אֲשֶׁר לֹא - ירחק (יֵרָתֵק) חֶבֶל הַכֶּסֶף, וְתָרוּץ גֻּלַּת הַזָּהָב; וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל - הַמַּבּוּעַ, וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל - הַבּוֹר.
ז וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל - הָאָרֶץ, כְּשֶׁהָיָה; וְהָרוּחַ תָּשׁוּב, אֶל - הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ.
ח הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר הַקּוֹהֶלֶת, הַכֹּל הָבֶל.
ט וְיֹתֵר, שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם: עוֹד, לִמַּד - דַּעַת אֶת - הָעָם, וְאִזֵּן וְחִקֵּר, תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה.
י בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת, לִמְצֹא דִּבְרֵי - חֵפֶץ; וְכָתוּב יֹשֶׁר, דִּבְרֵי אֱמֶת.
יא דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת; נִתְּנוּ, מֵרֹעֶה אֶחָד.
יב וְיֹתֵר מֵהֵמָּה, בְּנִי הִזָּהֵר: עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ, וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר.
יג סוֹף דָּבָר, הַכֹּל נִשְׁמָע: אֶת - הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת - מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי - זֶה כָּל - הָאָדָם.
יד כִּי, אֶת - כָּל - מַעֲשֶׂה, הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט, עַל כָּל - נֶעְלָם: אִם - טוֹב, וְאִם - רָע.
קרא עוד על קהלת , יעוץ , הצלחה , תנ"ך , אימון אישי קואצינג , חשיבה חיובית , אושר ועוד ...