כל מי שתחום בדק הבית קרוב לליבו, יוכל להעיד כי מאז שנכנסה מצלמה טרמית לשדה המשחק, השתנו חוקיו במידה רבה. עד אז, איתור רטיבות, ובעיקר בשלביה הראשונים, נחשב למשימה בלתי אפשרית כמעט. אולם, מצלמה מבוססת קרני אינפרא-אדומות זו הפכה את הזיהוי למהיר ויעיל, דבר שחוסך מאמצים וכספים רבים.

מצלמה תרמית נחשבת לייחודית עקב פרמטר מרכזי אחד: לצד התמונה ה"רגילה", היא תציג על גבי המסך גם את ההבדלים בטמפרטורות שבין הפריטים המצולמים. טמפרטורות גבוהות יביאו לצבעים בהירים, בעוד נמוכות לגוונים "קרים". כשזה נוגע לרטיבות, ברור כי שינוי גוון פתאומי, בו חלק מסוים ברקע מאופיין בטמפרטורה נמוכה, הוא אחד הסימנים הברורים לרטיבות.

באמצעות המצלמה, אם כך, אפשר לזהות נזקי מים ורטיבות מכל סוג: נזילות סמויות המופיעות בצנרת או בתשתית האינסטלציה, חדירת מי גשם מבעד לגגות, קירות, מרצפות או מרתפים, קווי צנרת פגומים, וכן הלאה. כל זאת מבלי שנדרש "לחצוב" בקיר, ולנסות לבחון את הנזק באופן ישיר.

יש שמגדירים רטיבות כ"רוצח שקט" של ממש. היא עלולה להתפתח במשך שנים, מבלי שמישהו ישים לה לב, להרוס את יסודות הדירה ואף לסכן את בריאותם של המתגוררים בתוכו. לכן, ברור כי כמעט אף פעם לא יזמינו בדיקה לאיתור רטיבות כחלק משגרת החיים. ואכן, לא תמיד זה נדרש.

יחד עם זאת, ההמלצה הברורה היא לכלול בדיקה לאיתור רטיבות במסגרת הבדיקות שעושים עם כניסה לדירה חדשה- בין אם מקבלן ובין אם מאדם שכבר התגורר בה, או לחילופין במסגרת בדיקות תקופתיות, אחת למספר שנים. את הבחינה הזו יבצע גורם מוסמך, לרוב מהנדס בניין מומחה, ובעזרתו של ציוד טכנולוגי מתקדם.

כאן יש להדגיש כי מצלמה טרמית, חשובה ככל שתהיה, מהווה רק משתנה אחד במשוואה המורכבת של בדק הבית. יחד איתה עומדים כלים מרכזיים אחרים, דוגמת הפרוטימטר- זהו מכשיר מבוסס גלי רדיו, שמאפשר לגלות רטיבות בעומקים גדולים אפילו יותר מאשר אלה שהמצלמה התרמית מסוגלת לבחון. בסוף הבדיקה, יועבר דו''ח מקיף לגבי היקף הנזק, אם קיים, וכן הצעות לתיקון הליקויים.