כל דירת מגורים הנבנית בישראל מחויבת בהתקנת דודי שמש, מלבד בתים גבוהים מאוד (בעם שטח הגג אינו מספיק לכל דודי השמש של כל הדירות), בתים המוגנים בתקנות חוק מהצבת מבנים על גגותיהם (הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים) ומפעלי תעשיה למיניהם.

כך נקבע בחוק הישראלי משנת 1976 בעקבות משבר האנרגיה העולמי של שנות ה'70. בעקבות זאת הותקנו דודי שמש במעל ל95% מבתי האב בישראל, ואנרגיית השמש מספקת מעל ל4 אחוזים מכלל תצרוכת האנרגיה הלאומית שלנו.

איך זה פועל-

דוד השמש הראשון הומצא דווקא בשוויץ, כאשר הבוטניקאי הוראס  דה ססר בן המאה השמונה עשרה חיבר מיכל עץ ללוח כהה לחימום מרק. סביר להניח שהמרק לא כ"כ התחמם, אבל הרעיון הפך ללהיט בוער בארץ בפיתוחו של הד"ר צבי תבור.

אנרגיית החום מועברת על פי עקרונות הטרמודינמיקה מהגוף החם לגוף הקר בשלוש דרכים אפשריות: הסעה (מעבר חום עם החומר, כמו במשב רוח חם), העברה (מעבר חום על ידי מגע של שני גופים מוצקים, כמו לחמם את היד על ידי שימתה בבית השחי) או קרינה (מעבר חום באמצעות קרינה אלקטרומגנטית, לדוגמא אור). במהלך השנים הפך גם דוד חשמל למוצר חובה בכל בית

השמש, מקור הקרינה החזק ביותר בכדור הארץ, מספקת לנו שפע של אנרגיית חום באמצעות קרינה, וצריך רק לדעת לאסוף אותה. ככל שהגוף המקבל את הקרינה בולע אותה יותר הוא יתחמם יותר: מראה שתוצב בשמש תתחמם הרבה פחות מדף נייר שחור.

אי לכך קולט השמש בדודים עשוי תמיד מחומר שחור. אחרי שחיממנו את המים לא נרצה שהחום הזה יעבור בהעברה לחלקי הדוד האחרים ולגג, ולכן נרצה לבודד את המים החמים מן הסביבה כמה שאפשר. לבסוף, המים מתממים רק במהלך היום (בלילה בדרך כלל אין שמש...), ולשימוש בכל שעות היממה נרצה לשמור על המים החמים מפני כל איבוד חום במיכל מיוחד.

למעשה תיארנו את שלושת מרכיבי דוד השמש: צינורות המבודדים מפני איבוד חום, קולט קרינת שמש ומיכל איסוף. לגבי שני החלקים הראשונים קיים שוני טכנולוגי מסויים: באזורים עתירי קרינה כמו מרבית שטחה של ישראל הבידוד הוא פוליאוריתן מוקצף שחור, סוג של פולימר המשמש הן כקולט והן כמבודד של הצינורות.

במקרים אלו הצינורות עשויים מפלדת אל חלד (המעבירה חום בקלות מן הקולט אל המים). במקומות עם פחות קרינה (סין, אירופה, צפון אמריקה וכו') מקובל להשתמש בטכנולוגיה יקרה יותר. הצינורות עשויים שתי שכבות של זכוכית (או פלאסטיק שקוף). זה דורש לא פעם תיקון דודי שמש מעמיק

בין שתי השכבות נשמר וואקום, אשר בדיוק כמו בטרמוס מספק בידוד מפני הסביבה. קרני השמש מחממות את המים, אך אנרגיית החום לא יכולה לצאת בגלל הוואקום. מיכל המים מצופה בשכבת בידוד ומעליה פח, ובדרך כלל ממוקם מעל הקולט כך שהמים החמים יעלו בכוחות עצמם אל המיכל (כזכור חומר חם עולה למעלה).

מחירי הדודים של חברות מובילות המייצרות דודי שמש, (מירומית, אמקור, כרומגן ואור הטבע) משתנים בהתאם לגודל הדוד, ומתחילים מ1500 שקלים. על אלה חשוב להוסיף את עלות ההתקנה (בהתאם למבנה הבית הספציפי), לא פחות מ200 שקלים.