הטלת עיקול בהוצאה לפועל עשויה לפגוע משמעותית באיכות החיים של החייב. במאמר הבא נסביר את ההבדלים בין העיקולים ונציג את המשמעות המיידית כפי שמופיע בחוק.

זוכה בהליך הוצאה לפועל המעוניין להבטיח את ביצוע פסק הדין יכול לבחור מבין שורה ארוכה של סעדים. אחד המרכזיים שבסעדים אלו הוא העיקול, אשר מהווה פעולה משפטית קבילה הננקטת מול בעליו של נכס מסוים. העיקול יכול להיות מוטל על מטלטלין או מקרקעין ומטרת התהליך היא בראש ובראשונה להגביל את יכולת השימוש והסחרות באותו נכס. מטרה נוספת היא להביא בדרך זו של העיקול לכדי סיום החוב ומימוש פסק הדין כפי שנקבע בהליכי ההוצאה לפועל.

כיצד מנוסחים שני סוגי העיקולים במסגרת החוק?

על מנת להבין את המשמעות של הטלת העיקול בהליכי ההוצאה לפועל יש להבחין בין שני סוגי העיקולים אותם ציינו:

א. עיקולי מטלטלין – על פי סעיף 21 (א) לחוק ההוצאה לפועל יכול ראש ההוצאה לפועל להפעיל את סמכותו ולהורות על עיקולי מטלטלין של החייב. את המימוש של אותם נכסי מקרקעין ניתן לבצע על ידי מכירה או בכל אופן חוקי אחר. יחד עם זאת, את הליך הטלת העיקול אמור ליזום הזוכה. מתפקידו להגיש בקשה בתוך 20 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב. בצו עצמו מנוסחים המטלטלין המיועדים לעיקול ובו גם מסמיך ראש ההוצאה לפועל את המוציאים לפועל לבצע את הפעולה על פי התקנות.

ב. עיקולי מקרקעין – עיקולים אלו אפשריים מתוקף סעיף 34 (א) לחוק ההוצאה לפועל. על פי הסעיף, ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות על עיקולי זכויות במקרקעין הרשומים על שמו של החייב או על זכויות אשר המקור שלהן הוא רישום הערת אזהרה על שמו של אותו חייב. במידה ומתקיימים מספר תנאי סף כפי שמופיעים בסעיף 36 לחוק עשוי ראש ההוצאה לפועל גם להורות על מכירת המקרקעין המעוקלים. במידה והוא נדרש לכך יכול ראש ההוצאה לפועל להוציא צו לעיקול נכסים הנמצאים בידי צד ג'. מלבד מקרים בהם הזוכה מגיש את הבקשה, יכול ראש ההוצאה לפועל ליזום בעצמו את עיקולי המקרקעין אך עליו להודיע על כך לזוכה.

המשמעות הישירה של חוק ההוצאה לפועל היא שניתן לעקל במסגרת ההליכים, ובכפוף לאישורו של ראש ההוצאה לפועל, כל סוג של נכס הנמצא בבעלותו של החייב: דירה, קרקע, רכב, קופות גמל ופקדונות, ניירות ערך, תשמישי קדושה, חפצים אישיים, בגדים ועוד. אך כיצד מעוקלים הנכסים בפועל והאם ניתן למנוע זאת?

כך מתבצע הליך ההוצאה לפועל

מבחינה פרקטית, הליך העיקול בדרך כלל מתחיל עם הגעה של שני פקידים אל בית החייב על מנת לבצע רישום של הרכוש. לאחר מכן הם מוסרים עותק מטופס הרשום לחייב או לאחד מבני משפחתו, תוך שהוא חותם על התחייבותו לשמש נאמן על הרכוש שעוקל. בסיום הרישום לא רשאי החייב להוציא את רכושו ואם הוא מסרב לחתום על הטופס יכולים הפקידים להוציא בעצמם את הרכוש ולאפסנו במחסני ההוצאה לפועל.

בתום 14 ימים מהעיקול ברישום רשאי הזוכה בהליך ההוצאה לפועל לבקש את הוצאת המעוקלים. אל ביתו של החייב מגיעים בשלב הזה קבלני ההוצאה לפועל, לעיתים כאשר הם מלווים בגורם מטעם רשויות החוק. הם מוציאים את המטלטלין המעוקלים בכפוף לצו משפטי ובתום 14 ימים נוספים הם נמכרים.

כיצד ניתן להתנגד אל עיקולי ההוצאה לפועל?

אדם המעוניין להתמודד עם הליכי ההוצאה לפועל ועם הטלות עיקולים צריך לפנות אל עורך דין. ישנן התנגדויות אותן ניתן להעלות מול ראש ההוצאה לפועל, אך התזמון הוא פקטור משמעותי בהצלחת המהלך. פנו עוד היום לעורכי דין המתמחים בדיני ההוצאה לפועל ותוכלו לוודא את צורת הפעולה הנכונה.

*לקריאה נוספת:

הוראות נבחרות בחוק הוצאה לפועל

המאמר נכתב בסיוע צוות פורום הוצאה לפועל בניהול שזר תומר, באתר הפורומים המשפטיים.

*האמור במאמר אינו מהווה ואינו יכול להוות תחליף לייעוץ משפטי, כמו גם אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מעודכן כל העת; כל המסתמך על האמור בו עושה זאת על דעת עצמו ובאחריותו בלבד.