בישראל מספר סוגים של עסקים: עוסקים פטורים, עוסקים מורשים ועוסקים בע"מ ומעלה - שהם שותפויות בגדלים שונים ועד קונגלומרטים. העוסקים הפטורים צריכים להוציא קבלה אודות כל מכירה שביצעו, אבל לא מחוייבים בחשבונית. לעומתם, כל עסק מורשה ומעלה מחוייב בהוצאת חשבונית ושליחת קבלה ללקוח.

חשבונית היא מסמך משפטי שמעגן קנייה ורכישה בין המוכר לקונה, ומאפשר למדינה לעקוב אחר ההוצאות וההכנסות של בתי העסק החוקיים בישראל (ולגבות דרכם מסים כמובן). הקבלה והחשבונית מפרטים את השירות, את התאריך, את סכום הקנייה ו/או מכירה וכמובן את דרך התשלום. כל חשבונית יכולה להכיל מספר עסקאות שונות - והקבלה צריכה להתאים לנתונים אלו. רק מי שעוסק מורשה ומעלה רשאי (ומחוייב ע"פ חוק מס ערך מוסף) להוציא חשבונית וקבלה.

מה צריכה להכיל החשבונית

חשבונית תקינה תכיל את הפרטים הבאים: שם העסק וכתובתו, שם העסק ולצדו הביטוי 'עוסק מורשה', מספר העוסק המורשה ולצדה הביטוי 'חשבונית מס'. על החשבונית צריך להיות מצוין כי זהו המקור (ישנם עוד שני העתקים, אחד הולך לרואה חשבון ואחד נשאר בפנקס, לתיעוד עבור מנהל העסק); לחשבונית צריך להיות מספר סידורי. בנוסף, יש לציין את הפרטים הבאים בכל עסקה: תיאור המוצר והשירות, סכום העסקה נטו, מע"מ, סכום העסקה כולל מע"מ, תאריך ההוצאה, חתימת העסק וחותמת שלו. משמעות המסמך הזה היא למעשה דרישה לתשלום - אבל גם דרישה בשם המדינה לקבלת תשלום מע"מ. ללא חשבונית לא יקבל בית העסק החזר על תשלומי המע"מ - וגם לא הלקוח, היה והוא בעצמו עוסק עצמאי כלשהו שמזדכה על המע"מ ששלם.

קבלות

הקבלה היא למעשה האישור על התשלום. לאחר שהתקבלה החשבונית ושולמה, צריכים לשלוח קבלה, קרי - אישור על התשלום. הקבלה צריכה להכיל את כל הפרטים של החשבונית - כולל מספרה הסידורי התואם, ובנוסף, את כל פרטי התשלום: אשראי / מזומן / צ'ק (מספר הצ'ק, מספר החשבון ששילם את הצ'ק, מספר הבנק ועוד), תאריך, שם המשלם ועוד. את שני המסמכים הללו - החשבונית והקבלה התואמות - יש לצרף יחד ולתייק במסגרת ראיית החשבון של העסק. ההתאמה ביניהם מזכה את בית העסק בהטבות מס וכמובן היא המינימום בניהול ספרים תקין.

אם אתם רוצים ללמוד עוד אודות הנושא, לחצו כאן: למידע נוסף.