הכשרת את העובדים, השקעת בהם והם עבדו אצלך כמה שנים ורכשו ניסיון - אבל כעת עוזבים והולכים לעבוד אצל המתחרים. מי אחראי למצב הזה?

ללקוח שלנו יש מוסך פעיל כבר 20 שנה. בעבר היו לו כבר מקרים של חבר'ה שלמדו אצלו את המקצוע במשך 2-3 שנים, וכל אחד בתורו החליט פתאום לעזוב ועבר למוסך אחר, עם כל הידע. רק לאחרונה, אחרי שעפר פלאוט (יועץ בכיר) עבר עם בעל המוסך על כלי ניהול שונים במסגרת תכנית הייעוץ העסקי הארוכה, הוא פתאום הבין מה קרה.

בעל המוסך זיהה שארגון לא נכון של התפקידים במוסך הוביל למצב של קריסה אצל העובדים שעזבו. הם לא התכוונו לעזוב - הם פשוט לא הצליחו להמשיך ולשרוד בעומס שבעל המוסך יצר.

ההבנה הזו באה ממש בזמן. למה? מפני שממש בימים אלה אחד העובדים הודיע שבכוונתו לעזוב.

מה כל-כך גרוע במוסך, עד שהעובדים מרגישים שהם חייבים לעזוב?

בעל המוסך הוא איש טוב וחרוץ, אבל צורת הניהול היא ריכוזית: כלומר, בעל המוסך אומר לכל העובדים מה לעשות והם מבצעים את כל מה שצריך. במקום להגדיר תפקידים (תחומי אחריות ברורים וחלוקת סמכויות) ולתת לאנשים לעשות את התפקיד שלהם עם יוזמה אישית. במקרה שלנו מדובר בבחור שהוא "מכונאי", אך למעשה עשה הכל - גם ניהול של אזור המכונאות, ניהול עובדים, עזרה למנכ"ל בניהול המוסך, בטיפול בלקוחות, בהבאת חלפים... וכו'.

בינינו, זה סיפור שקורה בהרבה עסקים, אבל הנה כמה דברים שאפשר להפיק מהסיפור הזה שיוכלו לתרום לך, בעל העסק, ואולי גם למנוע את נטישת העובד:

עפר הנחה את בעל המוסך לפנות אל העובד (בלי להתקיף או להאשים) ולשאול אותו "לפני שאתה עוזב, האם תוכל להגיד מה היית עושה אחרת, כדי שהדברים ילכו טוב?"

בעל המוסך עשה את זה ומהתשובות של העובד הוא קיבל רעיונות לתיקון המצב. הרעיונות האלה התווספו להבנות שלו, מהחומר שהוא למד מאיתנו בנוגע להתארגנות נכונה, והוא הצליח לתכנן איזה תפקידים הוא צריך במוסך והוא ראה איזה תפקידים הבחור שרצה לעזוב יכול למלא.

הוא פתאום הבין שיש תפקידים נוספים מעבר למכונאים!

הוא הבין שיש תפקידים שהעובדים יכולים להתקדם אליהם והדבר פתח בפניו פתח לפתרון ולשיפור.

בסופו של הסיפור, הוא פנה את העובד, שהתכוון לעזוב ובמקום שהעובד, שכבר מכיר את המקום ואת נהלי העבודה, יעזוב הוא קודם - אך בצורה, חכמה שתרמה גם לעובד וגם מאוד תרמה למוסך.

הטיפ בסיפור הוא זה: כאשר אינך מבהיר מי אחראי לכל תפקיד, כולם יעשו אותו בבלגן אחד גדול. לדוגמא, אם לא מגדירים מי שוטף את הכלים (וזה יכול להיות אחראי יחיד, או אחראי שדואג לתורנות וכו') - כולם שוטפים כלים בלית ברירה כי צריך כעת כוס שטופה עבור קפה או עבור אירוח של לקוח ו"אין מישהו אחר שישטוף". אבל כאשר הוגדר מי אחראי על התורנות והוא גם דואג שהתורנות תצא לפועל, או שהוא דואג שיגיע מנקה שישטוף כלים - אז ברור לכולם מי עושה מה ומי מספק את השירות.

במוסך, כאשר לא היה ברור מי עושה מה - כולם עשו הכל ועל פי הוראות והנחיות של המנהל, שנדרש כל הזמן לתת הנחיות והוראות הרבה יותר ממה שצריך. דבר זה גם גרם מחסום להתרחבות העסק.

כאשר הוגדרו התפקידים, אז יש גם מי שאחראי על הבאת חלפים לתיקון רכבים, ויש מי שאחראי על המחסן ויש מי שאחראי על תהליכים בתיקון המכוניות לפי התקלות השונות....

ייתכן שיש מישהו שמחזיק מספר תפקידים, אך מוגדר מה הוא עושה.  

מעניין לראות, שכך גם לעובדים וגם למנהל טוב הרבה יותר.