ביקורת: "בעל בריבוע" – קומדיה מטורפת של ריי קוני – הצופים נשכבים על הרצפה – בית צבי ברמת גן
מאת חיים נוי
"בעל בריבוע" הקומדיה המטורפת של ריי קוני המוצגת בבית צבי ברמת גן , גורמת לקהל הצופים לשאוג מצחוק בקול ניחר, לעוויתות משונות בשרירי הפנים והגוף , לשכב על הרצפה מרוב פרכוסי צחוקים פרועים ולתור ארוך בכניסה לחדרי השירותים בהפסקה.
אין מה לדבר, מלך הקומדיות הבריטי, ריי קוני , המחזאי והשחקן , שהקומדיות שלו שוברות שיאים ברמות הצחוק שאינו יודע סייגים, שוב רשם לעצמו הצלחה בדבר חשוב מאוד בימינו: בידור שנועד רק להצחיק ובקול גדול, להימלט מכל טרדות היום יום, הרכבת הממשלה והאיומים בגבולות ואפילו מכת הארבה. פשוט לשבת באולם הממוזג, ליהנות עד תום ממשחק משובח ומדיאלוג מושחז ואחר כך לצאת אל החיים שבחוץ כאילו לאחר בילוי בספא תענוגות.
להציג קומדיה זו מטלה די קשה לשחקנים. צריך כישרון להיות רציניים כאשר הטקסט מכתיב שורות מטורפות וסצנות שכאילו נלקחו מעולם הזוי. רק שחקנים באמת מוכשרים יודעים כיצד להציג קומדיות , לגרום לקהל להשתולל ולהפגין רצינות תהומית, כאשר מסביב העולם הוא הפוך.
מורדי גרשון ביים נפלא את ההצגה ובטוב טעם והצליח להפיק מלהקת השחקנים הצעירה בידור במיטבו, רק בידור ובלי כל שאיפות תיאטרליות.
המחזה כבר הועלה בשעתו בגרסה דומה על ידי תיאטרון יובל ובית ליסין וכיכב בו ספי ריבלין.
העלילה עוסקת בנהג המונית ג'ון סמית שהצליח להינשא לשתי נשים בשתי שכונות בלונדון , כאשר אחת אינה יודעת כמובן על רעותה. עיסוקו כנהג מאפשר לו לבלות בין שני הבתים שלו ולא לטעות, עד אשר הוא מסייע לגברת קשישה שנופלת קורבן לשודדי ארנקים. אולם, האישה מניסה את השודדים וחובטת עד זוב דם בראשו של ג'ון, המאושפז ללילה בבית חולים ומאז השתבש לוח הזמנים שלו ושגרת יומו מאבדת את הצפון.
שני קציני משטרה מנסים לפתור את הקשר והשוני בכתובות שלו ואגב כך כולם מסתבכים בשקרים ובעלילות מופרכות .
את ההצגה גונב אורי שילה כסטנלי גרדנר , השכן מהדירה העליונה, המנסה לסייע, אך הגורם לתוהו ובוהו. אורי שילה הוא שחקן מצטיין, משחקו מוצלח מאוד , אמין והוא שוחה באנדרלמוסיה שעל הבמה בהצלחה כבירה וגורר אותנו לפרצי צחוק פרועים.
שיראל חכשורי אשרוב היא שחקנית מעולה ומשחקה מצוין ומבדח. שיראל מצליחה לגרור את הקהל לפעיית צחוקים עד לאיבוד השליטה על שלפוחית מסוימת. היא פרפורמרית בדם.
אלירן מועלם כשכן העליז בובי פרנקלין הוא מצויין, משחקו נהדר ומושלם ולמרות רצינותו הוא פולט את הטקסט הפרוע ברצינות ובאורח מופלא .
אדוה עדרי כברברה – האישה השנייה- משחקת נפלא ובאורח מוצלח ויפה. יושבי השורות הראשונות מתבקשים להתכופף כאשר היא מתפרצת לבמה עם המזוודה, כיון שהיא עפה על רגליי ומזל שהייתה נטולת חפצים. אדווה כובשת במשחק חם .
סער שגיב (שריפי) נהדר בתפקיד הסמל טראטטון. הוא מצחיק ומבדח ומשחקו יפה מאוד.
נדב כהן מצוין ככתב העיתונות.
אביתר אברהם מוצלח מאוד כסמל פורטרהאוז.
דור מנואל מעולה כנהג המונית ומשחקו ללא דופי.
הנוסח העברי של דן אלמגור הוא מצויין, עכשווי וקולח.
דנה ברלינר אחראית על עיצוב התלבושות המעניינות ובעיקר הלבוש התחתון ובגדי השכן העליז.
דפנה פרץ עיצבה תפאורה מצוינת ופרקטית, מרובת פתחים ודלתות, כיאה לקומדיות כאלה.
פרננדו מאיחייקר אחראי לתאורה הנאותה, בין היתר לקטעי הביניים ולפני ההפסקה.
המוזיקה של ברק אולייר היא מוצלחת מאוד.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.