טיול מזמר לנחל שיח בכרמל
נכתב על ידי: איציק מלאכי
תאריך: 09/06/13

ראשון, 09 יוני 2013 13:21
שלום לכל אוהבי/ות הארץ,נופיה ושיריה! ,נצא לטיול בכרמל היפה. הפעם,בנחל שיח היוצא מחיפה,ונשפך לים.הנחל אמנם אכזב,אך יש בו מעיינות וברכות כל השנה!

לאורך הנחל שני מעיינות:
בחלקו העליון עין משוטטים; הקרוי על שם "אגודת המשוטטים" שפעלה בחיפה בראשותו של פנחס כהן החל בשנות השלושים, ממנה צמחה החברה להגנת הטבע ו בערבית קרוי המעיין "עין אל פרג'" (מעיין הישועה), ולפי המסורת היהודית והנוצרית, ממימיו שתה אלישע הנביא.
עין שיח (סיאח) הנמצא בחלקו התחתון של הנחל. מעיין זה שימש בתחילת המאה ה-20 כמקור מים של שכונת מרכז הכרמל. במקום היה מבנה אבן ובתוכו משאבה. שרידי המבנה נמצאים ליד הנביעה. מנקודת הנביעה זורמים המים לבריכה קטנה וממנה הם זורמים בחופשיות בואדי.
באפיק הנחל שרידי כנסייה כרמליתית וכן מערה ששימשה את הנזירים, "מערת קומתיים". לפי המסורת הנוצרית אליהו הנביא עצמו התגורר במערה.מערה טבעית שהורחבה על ידי הנזירים לצורכיהם הנזירים התגוררו במערות בתקופה הצלבנית והשתמשו במי המעיינות לחקלאות.בתחילת המאה ה-13 הקימו את המסדר הכרמליתי. הם בנו את הכנסייה שהייתה בעלת שתי קומות ובעלת חומה כפולה לכיוון מערב. ההתיישבות במקום פסקה בעקבות התפוררות הממלכה הצלבנית. בסמוך לשרידי הכנסייה נבנתה קאפלה שבקירותיה שובצו אבנים מהכנסייה. הקאפלה נבנתה על ידי הכרמליתים לאחר חזרתם לאזור הכרמל.
לורנס אוליפנט בספרו חיפה, מספר על הנחל ועל השרידים של ההתיישבות הכרמליתית. הוא קורא למקום עמק הקדושים והמעונים. המסורת הכמליתית מספרת שהנזירים שישבו במקום נטבחו בידי הכובשים המוסלמים.
בחלקו התחתון של הנחל ניצב בוסתן כיאט - בוסתן נטוש שהיה שייך למשפחת כיאט, אחת המשפחות הערביות העשירות בחיפה שלפני קום המדינה. עצי הבוסתן מושקים ממעין שיח באמצעות מערכת תעלות. קיימות כיום תכניות לשקם את הבוסתן כאתר תיירותי.
בחלקו התחתון של הנחל גדלים שיחי חלבלוב השיח.האוכלוסייה היחידה של מין זה בישראל, והיא מרוחקת מרחק רב משאר אוכלוסיות המין, המפוזרות לאורך חופי הים התיכון, ולכן הינה חשובה מאד לשימור.                           כדרכנו בקודש,נשיר במלוא גרון גם בטיול זה,הפעם שירים שנכתבו על הכרמל.


 
אודות המחבר
המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article38349.aspx