טיפול זוגי לבד- יש דבר כזה?

טיפול זוגי כשמו כן הוא, נועד לטפל במערכת היחסים הזוגית, אם בעת משבר ואם כדי למנוע אותו מבעוד מועד. בדרך כלל אל הטיפול הזוגי מגיעים שני בני הזוג, והם יושבים יחד ומנהלים דיאלוג ושיח פתוח בנוכחות המטפל. אולם, קורה לעיתים שרק אחד מבני הזוג מוכן לעשות מעשה וללכת לגורם מקצועי, ואילו הצד השני מסרב להגיע. מה עושים במקרה כזה? האם על שני הצדדים לוותר על טיפול זוגי?

להיות הצד הדוחף
טיפול זוגי לבד נשמע כמו דבר והיפוכו, אך למעשה הוא אפשרי. מטפלים זוגיים מוכשרים במהלך לימודיהם להתמודד גם עם אפשרות כזו, ויכולים להעניק כלים מתאימים שיעזרו להתמודד עם בעיות זוגיות, אפילו אם רק אחד מבני הזוג מגיע בפועל לפגישות ופתוח לטיפול. לעיתים העובדה שאחד הצדדים התחיל טיפול זוגי, גורמת לצד השני להבין שגם הוא צריך לעשות מעשה, וכך הוא דוחף את בן הזוג להצטרף. לעיתים הסירוב להגיע לטיפול נובע מרתיעה או מפחד להודות במשבר, וכאשר אחד מבני הזוג מצטרף לבדו לטיפול, הוא מאותת לצד השני שהמשבר חי ובועט ואי אפשר להתעלם ממנו. כך בעצם הופך הטיפול של אחד הצדדים למנוע דחיפה עבור הצד השני.

לטפל בעצמי ולהשפיע
אולם, לא תמיד טיפול של אחד הצדדים יגרור אחריו הצטרפות של הצד השני. גם במקרה כזה אין סיבה לוותר על טיפול זוגי מקצועי, והוא עדיין יכול לתרום רבות. תחושות שליליות שנובעות ממשבר זוגי, כמו תסכול, כעס וייאוש, הן קשות מנשוא, ואין סיבה להסתובב עם מטענים רגשיים כאלה מבלי לקבל עזרה. המטופל יקבל כלים וילמד להתמודד, והטיפול האישי שלו יוכל אף להשפיע על המערכת הזוגית כולה. כך למשל, ישנם מקרים שבהם המשבר נובע מבעיות תקשורת. שני הצדדים מאשימים זה את זה, מבלי לנסות להקשיב האחד לשני. במקרה כזה, שינוי באחד הצדדים שלומד לקיים שיח נכון, יכול להשפיע על המערכת המשותפת.

לסיכום, דרוש אומץ רב כדי ללכת אל טיפול זוגי לבד, בלי בן או בת הזוג, אך פעמים רבות הניסיון יניב תוצאות חיוביות ויהיה שווה את זה. ישנם מקרים שבהם הדבר יעורר את הצד השני ויגרום לו להצטרף, אך גם אם זה לא קורה ורק אחד מבני הזוג מגיע, הטיפול יכול לעזור לו נפשית להתמודד עם המצב, להעניק לו כלים אישיים ולתרום בסופו של דבר גם לזוגיות.