בשנת 2011 פוטרה ליזה (שם בדוי) מעבודתה בחברת היי טק גדולה לאחר שנכנסה להיריון. ליתר דיוק, העובדת עבדה בחברה חצי שנה בלבד ולאחר ארבעה חודשים הודיעה למעסיקה כי היא בהיריון. המעביד של ליזה הביא לבית המשפט עדויות שונות שבאו להוכיח לשופט שליזה התכוונה לעזוב את מקום עבודתה עוד לפני שנודע לה שהיא בהיריון. בין הממצאים היו מיילים ששלחה למספר חברות ובהם הביעה נכונות לעבוד בחברות האלו לאחר שתעזוב את החברה בה הועסקה. חשוב לציין כי המיילים נמצאו בתיבת הדואר המשרדית של העובדת ולא בתיבת הדואר האישית שלה. לאחר דיונים ממושכים נקבע כי המעביד חדר לפרטיותה של העובדת ופסק לה פיצויים בגובה של חמישים אלף ₪. כמו כן נפסקו לה פיצויים בגין פיטורים בזמן היריון כקבוע בחוק.

העקרונות שנוסחו על ידי השופטים

המקרה הוביל לקביעת עקרונות חשובים שמנחים שופטים רבים במקרים מסוג זה. ראשית, השופטים קבעו כי המעסיקים מחויבים לקבוע מדיניות ברורה וכמובן להביא אותה לידיעת כלל העובדים בארגון או בחברה בנוגע למיילים. ההמלצה היא להחתים את העובדים על חוזה המסדיר את יחס החברה למיילים הנכתבים על ידי העובדים. כמו כן מבחינים השופטים בין שני סוגים של תיבות מייל. הסוג האחד הוא תיבות מייל מקצועיות. תיבות אלו עומדות לרשות העובד על ידי המעביד ובכפוף למדיניות של החברה, המעביד רשאי לעקוב אחרי התכנים בתיבות אלו. עם זאת, במידה ובמיילים בתיבה המקצועית מופיעים תכנים אישיים, ההרשאה מבוטלת. התיבה השנייה היא התיבה האישית שלא קשורה לעבודה ולתיבה זו אין המעביד רשאי לחדור בשום פנים ואופן אלא אם כן הוא משיג אישור של בית דין לעבודה. חשוב מאוד לציין כי מדובר על תחום חדש יחסית בענף המשפטי של דיני עבודה שעדיין נמצא בתהליכי התהוות.

השורה התחתונה

בדיוק כמו בתחום של דיני נזיקין, גם כאן מדובר על תחום שיכול להיות מאוד אפור. אי לכך, בתור עובדם חדשים וותיקים כאחד, חשוב לברר את מדיניות החברה בנוגע לשליחת מיילים. העדיפות היא להימנע משליחת מיילים פרטיים במהלך העבודה, בייחוד במידה ומדובר בנושאים רגישים שקשורים למקום העבודה שלכם.