|
מסטרון - דרוסטנולון, דרומוסטנולון |
מסטרון (דרוסטנולון, דרומוסטנולון)
מסטרון הינו סטרואיד אנאבולי שמו הגנרי דרוסטנולון. המסטרון הינו סטרואיד אנבולי הניתן בזריקות על בסיס שמן, והוא נגזר מההורמון דיהידרוטסטוסטרון (DHT), מה שהופך את המסטרון לחבר של משפחת הסטרואידים או האנלוגים של ה- DHT.
סקירה כללית והיסטוריית המסטרון
מסטרון (Masteron) הינו סטרואיד אנאבולי שמו הגנרי דרוסטנולון (Drostanolone). המסטרון הינו סטרואיד אנבולי הניתן בזריקות על בסיס שמן, והוא נגזר מההורמון דיהידרוטסטוסטרון (DHT), מה שהופך את המסטרון לחבר של משפחת הסטרואידים או האנלוגים של ה- DHT. סטרואידים אנבוליים אחרים השייכים למשפחת הדיהידרוטסטוסטרון, כוללים: אנאבר, וינסטרול, אנדרול, פרימובולן ועוד. המסטרון בעל פעילות אנבולית מתונה במקרה הטוב (דירוג אנבוליים של 62-130), והשפעה אנדרוגנית נמוכה למדי (25 – 40). זה מדגים הבדל בולט בהשוואה לטסטוסטרון.
הפירסומים הראשונים של המסטרון (דרוסטנולון) פורסמו בשנת 1959. המסטרון שיווק תחת שם המותג הידוע כדרולבן (Drolban) בשוק האמריקאי.
המסטרון אושר ע"י ה-FDA בתחילה כתרופה כימותרפית (antineoplastic) בטיפול בחולי סרטן שד בנשים. מסטרון יעיל מאוד במיוחד לתפקיד זה, היות ודירוג השפעתו הנמוך יותר וחלש יותר אנדרוגנית בהשוואה לטסטוסטרון יכול להיות מועילים (ניסבלים) בשימוש לנשים, כמו גם ירידה בשכיחותם של הסימפטומים גבריים (סימני מין גבריים) תהיה פחות בולטת עם הטיפול במסטרון בהשוואה לטסטוסטרון ולסטרואידים אנבוליים אחרים אשר ידועים כבעלי דירוג השפעה אנדרוגנית חזקה.
הפופולריות של המסטרון אצל מפתחי גוף וספורטאים לא תתחיל עד 1970 ועלתה בפופולאריות בשנת 1980.
המסטרון הוכח כבעל בשפעה המעכבת ארומטאז מתונה, כמו גם עשוי לפעול כחסום את אסטרוגנים בקולטני רקמת השד. זו הסיבה לשימוש של המסטרון המקורי והעיקרי כתרופה לטיפול בסרטן שד מתקדם בנשים.
מאפיינים כימיים של מסטרון
השם הספציפי (הגנרי) של מסטרון הוא למעשה דרומוסטנולון – Dromostanolone (דרוסטנולון היה שם מעט יותר מקוצר שניתן לו זמן קצר לאחר השקתו). כפי שהוזכר קודם לכן, המסטרון הינו נגזר של ה- DHT (דיהידרוטסטוסטרון). מסטרון הוא צורה שונה של ה-DHT, שבו קבוצת מתיל בפחמן 2 (המכונה פחמן אלפא) אטום. שינוי הינו הגורם האחראי לעליית הפעילות האנבולית הקלה בהשוואה לטסטוסטרון. בנוסף קבוצת מתיל מגבירה את ההשפעה אנבולית של המסטרון, עקב התנגדות מוגברת להיותו בחילוף חומרים למטבוליטים פעילים של האנזים דהידרוגנז 3-הידרוקסיסטרואיד. אנזים זה נמצא בכמויות גדולות ברקמת שריר, והוא האנזים המשמש לחילוף חומרים כל DHT שנכנס רקמת שריר לשני מטבוליטים פעילים: 3-אלפא אנדרוסטנדיול ו- 3-ביטא אנדרוסטנדיול, שהם אינם פעילים כל כך בהשפעתם האנבולית ברקמת השריר.
המסטרון קיים בשתי גרסאות שונות של דרומוסטנולון פרופיונאט (Propionate Drostanolone) ודרומוסטנול איננטאט (Drostanolone Enanthate). הגרסה הפופולרית ביותר היא גרסת דרומוסטנולון פרופיונאט, ואחריו בפופולריות דרומוסטנולון איננטאט. התוספת של אסתר זה משנה את זמן מחצית החיים של הורמון וקצב שחרורו.
כתוצאה מכך, דרומוסטנולון פרופיונאט בעל זמן מחצית חיים של 2.5 ימים, ודרומוסטנולון איננטאט בעל זמן מחצית חיים של כ- 10 ימים. האסתרפיקציה (Esterification) אינה עושה מאומה בשינוי השפעות והמאפיינים של ההורמון מלבד פעילותו אודות קצב שחרור של ההורמונים וזמן מחצית חיים.
מאפיינים של מסטרון
בגלל שהמסטרון הינו נגזר מה- DHT, דבר זה שומר על כמה מאפיינים זהים הורמון האב שלו (דיהידרוטסטוסטרון), שאחד מהם הוא חוסר יכולתו לקיים אינטראקציה עם האנזים ארומטאז. אנזים ארומטאז הוא האנזים האחראי להמרה של אנדרוגנים לאסטרוגנים. לכן, מסטרון לא יפגין תופעות לוואי אסטרוגניות בכל מינון, מה שהופך את המסטרון כמבטל את הסיכונים הבאים: צבירת מים ונפיחות (עקב בצקות), לחץ דם גבוה (כתוצאה מהחזקת מים), עלייה בשומן וגינקומסטיה. אנשים באמצעות השימוש במסטרון חווים רק עלייה במסת השרירים ללא תוספת משקל של מים. לכן המסטרון נחשב לאחר סטרואידים אנבוליים מועדפים ע"י רוב מפתחי גוף וספורטאים בעונת החיטובים לקראת התחרויות והדיאטות.
בשל פעילותו האנבולית הנמוכה עד בינונית, המסטרון אינו נחשב כסטרואיד אנבולי היעיל כתוספת לעלייה במסה השרירית, הוא משמש רק למפתחי גוף התחרותיים שרוצים להשיג מראה מאוד נוקשה וחטוב של הגוף והשרירים, על הבמה במופע הפוזינג. עם זאת, רצוי לציין, כי המאפיינים אלה של "התקשות" או מראה נוקשה של השרירים ע"י השימוש במסטרון אינם נראים בכל שלב, אלא רק שהספורטאי בעל אחוזי שומן נמוכים מספיק בגוף (מתחת ל- 10% שומן בגוף) בכדי לראות את ולאפשר לתופעות האלה של התקשות השרירים להיות גלויות לעיין.
|