הבנקים הגדולים והעסקים הקטנים
נכתב על ידי: שפריר גודל
תאריך: 11/08/13

מאמר זה מתייחס למשבר הפיננסי העולמי מנקודת מבטו של העסק הקטן והבינוני ומערכת יחסיו עם הבנקים איתם הוא עובד. אין כאן כוונה לתת הסברים מלומדים על הסיבות למשבר או להתייחס להשפעות הגלובליות והלאומיות של המשבר הפיננסי והמיתון שמתדפק בשער. נחדד מקצת  מנקודת המבט של הבנקים על המצב ונחדד את הכלים העומדים בפני מנהלי העסקים כדי להתמודד עם מצוקת האשראי העומדת בשער.

הדברים המובאים כאן מבוססים על ניסיוננו רב השנים בליווי כספי של מאות עסקים קטנים ובינוניים בענפים שונים ובהתנהלות שוטפת מול עשרות סניפי בנקים שונים.

אז מה בעצם קרה?

את נקודת המבט הרלוונטית של הבנקים ניתן לסכם לשני חלקים עיקריים – ראשית, קשה ויקר יותר לבנקים לגייס ולתת אשראי. שנית, הם רואים בצרכני האשראי גורם מסוכן יותר מבעבר:

- הבנקים מוכרים לנו כסף, כלומר נותנים לנו מימון, תמורת הריבית שהם גובים מאיתנו. גם הבנקים מקבלים בעצמם אשראי ממקורות שונים ובעיקר מבנקים וגופים פיננסיים אחרים ובראשם בנק ישראל. עליה במחיר הכסף לבנקים וירידה בזמינותו לבנקים, גוררת אחריה עליות מחירים, כלומר עליות ריבית גם לצרכן. היא מצמצמת את כמות הכסף שיש לבנק להציע לכלל לקוחותיו והקושי להשיג אשראי גדל.

- גורם נוסף המשפיע לרעה הוא עליה תלולה ברמת הסיכון של העסקים כפי שהבנקים תופסים אותה. ה"סיכון" הוא גורם מרכזי לפיו קובעים הבנקים את נכונותם לתת אשראי ואת מחיר הכסף. הערכת הבנקים את רמת הסיכון מבוססת, בין השאר על הנחיות הבנק לגבי הענף בו אנו פועלים, ניסיונו עם הלקוח וניתוח הדוחות הכספיים שלו, רמת הביטחונות שעומדים מול האשראי וכן, גם על אופיו ורצונו של הפקיד או המנהל שמולו אנו עובדים. גורם מרכזי בקבלת החלטת האשראי הוא השקיפות שהבנק מייחס לעסק. ככל שהשקיפות והצגת הנתונים הסדורה גדולים יותר כך יגדל הסיכוי שהבנק יאשר תשלום. ומנגד, ככל שחסרים נתונים לבנק והשקיפות נמוכה, הערכת הסיכון גדלה והמחיר – כלומר הריבית עולה, עד לרמה שהבנק לא מוכן להעניק אשראי.

מיותר לציין כי הסערה הפיננסית המתרחשת בעולם מגדילה כמעט באפן אוטומטי את רמת הסיכון כפי שהבנק טופס אותה.

אירועי השנה האחרונה הגדילו מאוד את הסיכון בכל הענפים ולגבי כל עסק. הבנקים חוזים ללקוחותיהם צרכני האשראי קשיי גביה וצמצום במכירות ולכן נותנים פחות אשראי ודורשים יותר בטחונות. הם גם יהיו ערים לכל חריגה או סטייה מהמסגרות המתוכננות ומאושרות, יקשיחו עמדות ויעגלו הרבה פחות פינות.

על מה כעס הנגיד?

כדי "להקל" על הבנקים לתת כסף ללקוחותיהם – כלומר לתת אשראי לעסקים ולמנוע את מחנק האשראי בשוק, הוריד בנק ישראל, לרמה הנמוכה שהייתה אי פעם בארץ, את הריבית שהוא גובה מהבנקים המסחריים (פועלים, לאומי וכו') עבור הכסף שהוא מלווה להם, כדי שילוו לנו. הבנקים מצידם העלו את הריבית להלוואות השונות והקשיחו את תנאי קבלת האשראי ובכך הגדילו את מרווח (הרווח) הריבית בין זו שהם משלמים בבנק ישראל לבין זו שהם גובים מאיתנו. הבנקים טוענים כי רמת הסיכון של הלקוחות עלתה ולכן מחיר הכסף - הריבית לעסקים, עלה. טענה שאינה תואמת את ציפיותיו של הנגיד כי ההטבה שנתן לבנקים תגולגל אל הלקוח.

מה יהיה

עד שתתייצב התמונה והשווקים המרכזיים יציגו שוב נתוני צמיחה ויציבות - יהיה פחות כסף בשוק. כלומר הבנקים ימכרו לנו פחות אשראי. יהיה קשה יותר לקבל מסגרות אשראי מכל הסוגים, לנכות צ'קים, לממן חשבוניות, לקבל הלוואות גישור וכו'.  הפיקוח והביקורת הפנימיים בבנקים יתהדקו ותיבדק התאמת מסגרות אשראי קיים למצב הנוכחי. יתכנו מקרים בהם הבנקים יצמצמו חשיפה, יסרבו לחדש מסגרות שעמדו  לרשות העסק עד כה.

כמובן תהליך זה מעמיק את המיתון ויקטין ביקושים בכל מגזרי השוק ובעקיפין ישפיע שוב לרעה על  הבנקים. פחות פעולות, פחות עמלות שורה, פחות ריבית וחוזר חלילה.

אז בעצם מה נותר לעשות?

ככלל יש להקטין את מרכיב חוסר הוודאות של הבנקים! אסור להפתיע את הבנק וצריך להיערך לקשיים בגיוס האשראי ולהניח כי פרק הזמן הנדרש להשגתו יתארך.

ובנוסף, BACK TO BASICS GO. אסופת הכללים הבאה נכונה תמיד ומתאימה במיוחד לעת הזו:

• נהלו תזרים מעודכן ברמה היומיומית כדי שתוכלו לחזות דברים לפני הבנק ולהיערך בהתאם.

• הקפידו על הנהלת חשבונות מסודרת. אל תדחו הזנה של נתונים ודרשו ממנהל החשבונות שלכם התאמות בנקים תכופות ושוטפות. תאמו פגישה עם רו"ח שלכם ובדקו מה ניתן ללמוד ממערכת הנה"ח שלכם.

• הוצאת שקים ותשלומים מסודרת מותאמת לתזרים ובתאריכים ידועים. הימנעו ממתן צ'קים לספק כי הוא לוחץ ונמצא בדרך אליכם. שלמו במועדים קבועים ורק בתאמה לאפשרויות התזרים. קחו מרווחי בטחון.

• כאשר מוציאים צ'קים הימנעו מלשלם בימי שישי – בבנקים יש רק תורנים ואי אפשר לתקן תקלות.

• בדקו את מצבת החובות וההלוואות שאתם משלמים. במידת הצורך הגיעו עם הבנקים להסדרי פריסה חדשים, ארוכים ונוחים יותר.

• הקפידו על קשר אישי והיכרות עם הבנקאי שלכם. זה עשוי לעזור כשצריך. מתי בפעם האחרונה הזמנתם את הבנקאי לעסק או ביקשתם פגישת עדכון שגרתית, עם תזרים, דו"חות כספיים, תוכניות עבודה, רשימת לקוחות וכל חומר אחר שיעמיק את היכרות הבנקאי עם העסק.

• הימנעו מחריגות. גם כאלו של יום אחד בלבד. קחו בחשבון כי בנקים לא יראו בהמחאות של לקוחות תקבול ודאי עד לאישורו המוחלט על ידי הבנק המשלם – זה של הלקוח. מכאן, יש לאחר תשלומים בכמה ימים לאחר התקבולים המיועדים.

• צמצמו משכורות בעלים ו/או הנהלה וכלליות עד שיתבהר הערפל.

• תקציב- בנו תקציב שמרני ביותר ללא השקעות יוצאות דופן.

• הכינו מקור הון עצמי להזרמת הלוואות בעלים - הבנקים לא ילכו עם מי שלא יוכיח כי מסוגל להזרים הון עצמי.

ולסיכום:

המשבר והמיתון מלחיצים מאוד את המערכת הבנקאית ויגבילו את נכונותה להעמיד אשראי בכלל ואשראי לפעילות עסקית בפרט. יחד עם זאת הבנקים קיימים כדי לתת אשראי זהו המוצר שלהם וזהו מקור הרווח שלהם. הם ימשיכו להעניק אשראי גם בעתיד. הם יעשו זאת תוך הקפדה יתרה והססנות בהחלטותיהם. עבודה, שתחייב יותר מאמץ מהיזם צרכן האשראי, יחד עם זאת הבנקים ימשיכו לתת אשראי למי שהם מאמינים בו ויודעים מה קורה אצלו בעסק.


 
אודות המחבר
המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article39289.aspx