ד"ר איתמר כוכבי, רואה חשבון, עורך דין וכלכלן.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס בחודש מרס 2013.
סילוק על הסף הינו סעד מרחיק לכת בו נמנע מבעל דין לקבל את יומו בבית המשפט.
צעד זה ננקט בדין הישראלי על פי ההלכות במשורה ובמקרים נדירים בלבד, שכן הוא פוגע בזכות חשובה ומהותית במשפט הישראלי שהינה זכות הגישה לערכאות, ללא זכות הגישה לערכאות לא ניתן יהיה לדון ולטעון ביתר הזכויות המוגנות.
זכויות אלה פורטו בסעיפים 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי – מחיקה ודחייה על הסף.
מחיקת על הסף אינה סופית ואינה מהווה מעשה בית דין, לאחר שבית המשפט מחליט וקובע מחיקה על הסף ניתן להגיש את אותה התביעה פעם נוספת.
דחייה על הסף הינה סופית ומהווה פסק דין – מדובר בצעד קיצוני במיוחד ובתי המשפט נוקטים בו אך ורק במקרים קיצוניים ומיוחדים.
בית המשפט רשאי להחליט על דחייה או מחיקה על הסף ביוזמתו ואינו חייב להמתין ליוזמת בעלי הדין המתדיינים.
למרות שבשני הסעיפים צוין שניתן לסלק תביעה על הסף בכל עת (פס"ד סלמאן נ' מדינת ישראל), סעיפים 100 ו-101 לתקנות סדר הדין כפופים לתקנה 149(ב) ולרוב ידונו בשלבים מוקדמים של המשפט.
כאמור, מדובר בתקנות פוגעניות במיוחד ובית המשפט, ככל שהדבר אפשרי יעדיף שלא להשתמש בהן, אלא למצוא פתרונות חלופיים.
סעיף 100 לתקנות סדר הדין האזרחי קובע מהם הנימוקים למחיקה על הסף:
בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים,
כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:
(1) אין כתב התביעה מראה עילת תביעה;
(2) נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית;
(3) שוויו של נושא התובענה נישום בחסר והתובע לא תיקן את הכתב תוך הזמן שנקבע לכך;
(4) שולמה אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך.
(1) אין כתב התביעה מראה עילת תביעה – הגישה היא מאוד נדיבה וסלחנית. בכדי למחוק תביעה לפי סעיף זה יש להוכיח כי בהנחה שכל מה שכתוב בכתב התביעה בלבד (ללא התייחסות לכתב ההגנה) על כל נספחיו הינו נכון, לא קמה עילת תביעה. כלומר, כתב התביעה לבדו, בהנחה שכל הכתוב בו נכון ומוכח, אינו מצליח להעמיד את התשתית הראויה למתן הסעד המבוקש. במידה והדבר אפשרי, במקום למחוק את כתב התביעה יטה בית המשפט לאפשר את תיקון כתב התביעה, כל עוד הדבר אינו מזיק לצד שכנגד או עלול לגרום עיוות דין.
כאמור, הגישה של בית המשפט היא מאוד מקלה והוא מעניק חשיבות יתרה לזכות הגישה לערכאות. בפס"ד פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ נקבע כי אפילו אם לתביעה יש סיכוי קלוש מאוד להוכיח את טענותיו, בית המשפט יזהר למחוק על הסף עד כדי כך שאפילו קונסטרוקציות קלושות ניתן לקבל.
(2) תביעה טרדנית או קנטרנית - בית המשפט לא ימהר למחוק את התביעה על הסף אלא יעשה שימוש בתקסד"א 91(א) וימחק מכתב התביעה את החלקים הטורדניים והקנטרניים.
הכוונה היא למקרים העוסקים בזוטי דברים שבגינם אין זה ראוי להטריד את מערכת המשפט. המקרים הקשים של טרדנות וקנטרנות יעמדו ככל הנראה בתקנה 101 שהינה דחייה על הסף, בגין שימוש לרעה בהליכי המשפט.
(3), (4) עילות הקשורות לתשלום אגרה – מדובר בעילות מיותרות שכן הן מטופלות דרך תקנות העוסקות באגרות ואין צורך להשתמש באמצעי קיצוני של חסימת התביעה.
הרשימה המופיעה בתקנה 100 אינה רשימה סגורה ובית המשפט רשאי במסגרת סמכותו הטבעית למחוק תביעה בגין עילות נוספות. כך לדוגמה, בפס"ד אברהם מרקוביץ חברה לבניין בע"מ נ' חייא סתם, מחק בית המשפט את התביעה בטענה שהוגשה מוקדם מידי.
בנוסף קיימות בסדר הדין האזרחי תקנות נוספות אשר מאפשרות מחיקה על הסף:
- תקנה 122- מאפשרת מחיקה בעקבות אי קיום צו ביהמ"ש בנוגע לשלבים מוקדמים בניהול התביעה, כגון סירוב לגילוי מסמכים, סירוב להשיב על שאלון וכדומה.
- תקנה 156 – מאפשרת מחיקה בעקבות חוסר מעש, כאשר אף אחד לא מקדם את התביעה. (מקרים שהיו נפוצים יותר קודם למחשוב מערכת המשפט).
- תקנה 157 – מאפשרת מחיקה בעקבות אי התייצבות בעלי הדין של שני הצדדים או רק של התובע.
- תקנה 450 - מאפשרת מחיקה בעקבות אי התייצבות לערעור של שני הצדדים או רק של המערער.
סעיף 101 לתקנות סדר הדין האזרחי קובע מהם הנימוקים לדחייה על הסף:
(א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים,
כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:
(1) מעשה בית דין;
(2) חוסר סמכות;
(3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע.
(ב) לא ייעתר בית המשפט או הרשם לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר
את הענין לבית משפט או לבית-דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט.
(1) מעשה בית דין – השיקול העיקרי הוא האם התובע קיבל את יומו בבית המשפט, ניצל את זכות הגישה במלואה, ולכן אינו רשאי להטריד את בית המשפט בשנית. כך למשל כאשר בית המשפט דן בסוגיה בעבר, סוגייה זו הוכרעה ואין סיבה לקיים דיון נוסף באותו הנושא בדיוק. הכוונה במקרה זה היא בדרך כלל להשתק עילה. העילה כולה כבר נידונה, ההחלטה התקבלה ואין מקום לדיון נוסף.
(2) חוסר סמכות – הכוונה בסעיף היא למקרים בהם בית המשפט אינו מוסמך לדון בתביעה. למרות הכתוב בסעיף בפועל, בית המשפט נמנע מדחייה על הסף ומעדיף להעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט כפי שמורה סעיף (ב). תביעה תמחק רק במקרה של חוסר סמכות בינלאומית. חשוב להוסיף כי מרגע שתביעה הועברה פעם אחת לא ניתן להעבירה בשנית.
(3) כל נימוק אחר– מדובר במקרים כגון:
שימוש לרעה בבית המשפט – מדובר רק במקרים קיצוניים במיוחד בהם התנהגות הופכת להיות כל כך פוגענית עד כדי שאין מאפשרים אותה יותר. לאורך השנים בית המשפט בפסיקותיו, הצביע על תביעות שהן בגדר שימוש לרעה:
§ פורום שופינג – כאשר התובע מחפש מקום אוהד לתביעתו ומגיש תביעות זהות בבתי משפט שונים. בית המשפט מקפיד לבדוק את המטרה של הגשת התביעות המחודשות, אם יחליט כי מדובר בחיפוש מקום אוהד לתביעה ככל הנראה ידחה אותה על הסף בטענת שימוש לרעה בהליכי משפט (פס"ד אורן נ' מגדל).
§ תובע מוכר למערכת המשפט אשר אינו מכבד את החלטות בית המשפט ולא ניתן לנהל איתו דיון משפטי (פס"ד גיל נ' דרזנר). בית המשפט פוסק כי בעל דין המתעלם מהחלטותיו של בית המשפט, וכן מהתקנות וחוקי המדינה באופן עקבי, אינו זכאי לבקש את עזרתו של בית המשפט.
§ תביעות השתקה (slapp) – תביעות אסטרטגיות נגד משתתפים מהציבור שמטרתן להשתיק שיח ציבורי ולהקפיא את הפעילות של הנתבעים. תביעות אלה עלולות לפגוע גם בחברה וגם בשיח הציבורי ולכן בית המשפט אינו מאפשר אותן (פס"ד עוזיהו נ' ורוליט).
התיישנות – כאשר מוכח כי תביעה התיישנה יש לדחותה על הסף. חשוב מאוד לטעון טענת התיישנות בהזדמנות הראשונה. (כך למשל התיישנות בתביעות שאינן מקרקעין עומדת על 7 שנים). כמו כן, ניתן להסכים בכתב על תקופת התיישנות ארוכה יותר ממה שקבוע בחוק (סעיף 19 לחוק ההתיישנות).
טענת שיהוי – ניתן לסלק על הסף תביעה שעדיין לא התיישנה בטענה שהיה שיהוי בהגשתה רק במקרים קיצוניים במיוחד. קביעת מגבלת ההתיישנות היא שרירותית אך חשוב כי תהיה ברורה לצורך וודאות ויציבות משפטית. הנסיבות לקבלת טענת שיהוי הן: היה קיים מצג ברור לגבי ויתור או מחילה על זכות הגישה מצד התובע, כתוצאה ממצג זה הנתבע שינה את מצבו לרעה והכל נעשה בחוסר תום לב מצד התובע (פס"ד תלמוד תורה נ' הועדה המקומית).
הכותב הינו ד"ר למשפטים מאוניברסיטת חיפה בתחום המיסים. כמו כן, מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון תחום "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס בחודש מרס 2013.
משרדו עוסק בעריכת דין (ראיית חשבון) וכלכלה. התמחות בכל סוגי המיסים ודיני העבודה.
מיקום המשרד: קריית הממשלה, פל-ים 7, חיפה, מול "היכל המשפט" בחיפה.
טלפון: 04-8621350 פקס: 04-8621349 פלאפון: 050-5443671
e-mail: [email protected]
|