פיצוי הלנת פיצויי פיטורים - ד"ר איתמר כוכבי, רואה חשבון, כלכלן ועורך דין.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס בחודש מרס 2013.

פיצוי הלנת פיצויי פיטורים הינו פיצוי הניתן לעובד הזכאי לפיצויי פיטורים עבור שיהוי בתשלומם. הסדר הפיצוי מעוגן בסעיף 20 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן יקרא: "החוק") והוא נועד להוות סנקציה למעביד המעכב את תשלום פיצויי פיטורים של העובד ובכך מפר את עצם מטרת מתן פיצויי פיטורים.

 אחת ממטרות המדיניות של מדינת ישראל כמדינה מתקדמת הינה, להבטיח לעובד הכנסה גם בעת סיום עבודתו על מנת לתת לעובד אפשרות סבירה ומכובדת למציאת עבודה חילופית. קביעת הסנקציה, יוצרת מצב שבו לא משתלם למעביד מהבחינה הכלכלית לעכב תשלום פיצויי פיטורים.

התנאים המהווים את הזכאות לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים:

הזכאות לקבלת פיצוי הלנת פיצויי פיטורים מותנית בהתקיימות 3 תנאים:

התנאי הראשון לקבלת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים הינו קיום יחסי עובד מעביד.

התנאי השני הינו הזכאות לפיצויי הפיטורים.

התנאי השלישי הינו העיכוב בתשלום פיצויי הפיטורים.

קיימים מספר סוגי פיצויי פיטורים כגון פיצויים על פי חוק (ס' 12 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963), על פי הסכם קיבוצי או פיצוי המותנה לפי הוראה בחוק. חוק הגנת השכר מכיר בפיצויי פיטורים שנקבעו על פי הסכם קיבוצי או הסכם אחר ואף בפיצויים עודפים שנקבעו שלא על פי הוראה בחוק.

יום תשלום פיצויי פיטורים הינו היום שנקבע בהסכם, ובמידה ולא נקבע, יהיה היום בו נקבעה הזכאות לפיצויי הפיטורים. כמו כן החוק מכיר בפיצויי פיטורים מותנים על פי הוראה שבחיקוק. מכאן עולה שיום ביצוע התנאי יהיה יום תשלום פיצויי הפיטורים, ומועד תשלום פיצויי הפיטורים שנקבעו על פי החוק הינו המועד אשר נקבע בהודעה מוקדמת לעובד (בגין פיטוריו), כמועד סיום יחסי עובד מעביד. (ס' 20(א) לחוק).

פיצויי פיטורים הוגדרו כמולנים במידה ולא שולמו תוך 15 יום מהמועד לתשלומם, מתום 15  הימים קמה לעובד הזכאות לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים. (ס' 20(ב) לחוק).

על מנת שתקום הזכאות לפיצויי פיטורים על פי המועדים שפורטו לעיל חלה על העובד החובה למסור למעביד דרישה בכתב, לתשלום הפיצויים תוך ציון העילה לקבלתם. אם הדרישה נמסרה לאחר המועדים שהוזכרו לעיל אזי מועד הדרישה תחשב למועד תשלום הפיצויים (ס' 20(ג) לחוק).  

כמו כן, במקרה  שפיצויי פיטורים משולמים לעובד על ידי קופת גמל, חייב המעביד להודיע לקופת הגמל על הסכמתו לתשלום הפיצויים במועד הקבוע (כפי שפורט לעיל), אחרת קמה לעובד הזכאות לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים מהמעביד במקרה של עיכוב בתשלומם.

גובה הפיצוי

אם פיצויי פיטורים שולמו בין היום ה-16 לבין היום ה-30 ממועד תשלומם, אזי פיצויי ההלנה יעמדו על הפרשי הצמדה וריבית בגין התקופה עד למועד תשלומם. (ס' 20(ב)(1) לחוק).

אם פיצויי הפיטורים שולמו לאחר היום ה-30 ממועד תשלומם, אזי פיצויי ההלנה יעמדו על סכום הפרשי ההצמדה והריבית, ובנוסף יתווספו תשלום של 20% הלנה על גובה פיצויי פיטורים והפרשי ההצמדה והריבית עבור כל חודש עיכוב. (ס' 20(ב)(2) לחוק).

סייגים

קיימים מקרים בהם עובד לא יקבל פיצויי הלנה או יקבל פיצויי הלנה מופחתים אף אם עמד בתנאים המפורטים לעיל.

המקרה הראשון הוא סיום תקופת ההתיישנות להגשת התביעה לפיצויי הלנה (ולא לפיצויי פיטורים עצמם שלגביהם חלה תקופת התיישנות לפי ס' 5(1) לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958) לבית הדין האזורי. התקופה מעוגנת בסעיף 17א לחוק הגנת שכר ועומדת על שנה אחת ממועד הקבוע לתשלום פיצויי פיטורים או תקופה של 60 יום מיום תשלום של הפיצויים המולנים.  

המקרה השני הינו סמכות של בית הדין האזורי להפחית את סכום פיצויי הלנה או לבטלם אם מתקיים אחד מאלה (ס' 20(ד) לחוק):

"(1)  חילוקי דעות בדבר עצם הזכות לפיצויי פיטורים, שיש בהם ממש לדעת בית הדין;"

"(2)  חילוקי דעות בדבר המועד שבו נפסקו יחסי עובד ומעביד;"

"(3)  הזכאי לקבלת פיצויי הפיטורים לא מסר למעביד לפי דרישתו פרטים הנוגעים לעובד או לזכאי כאמור והדרושים לענין קביעת הזכות לפיצויי הפיטורים או שיעורם."

בנוסף למקרים אלה, ניתן להפחית או לבטל את פיצויי הלנה אם מתקיימים מקרים המנויים בסעיף 18 לחוק – במקרה שבו פיצויי פיטורים לא שולמו במועד עקב טעות כנה או עקב נסיבות שלמעביד לא הייתה שליטה עליהן.

הפסיקה קבעה מספר מקרים הנחשבים לנסיבות שלמעביד לא הייתה שליטה עליהם במועד תשלום הפיצויים:

 1. שירות מילואים (דיון (ארצי) 1-6/לה תמר לוי נ' משה לוי ,ו (1) 365).

 2. מלחמה (דיון (ארצי) 9-70/לה מדינת ישראל נ' ז'קלין ביטון ואח' ,ו (1) 248 .(

 3. שביתה בבנק המונעת את העברת הכסף לעובד (דיון (ארצי) 1-1/מח אגברייה אחמד טהה ואח' נ' עיריית אום אל פאחם , כ (1) 136).

 4. שריפת מפעלו של המעביד או הריסתו מחמת פגעי הטבע. (עא 12/60 אויגן מנדל  נ' מפעלי   

     טכסטיל נצרת בע״מ, יד 661, 664).

כל שאר המקרים כגון קשיים כלכליים של המעביד, נחשבים לפעילות עסקית רגילה ואינם מצדיקים הקטנת סכום פיצויי ההלנה, ר' (דב"ע (ארצי) 3-3/לב מרכז החינוך העצמאי נ' מנחם דב שוורץ ,ג  318, 324(, (עמ' 33).

בהפחתת פיצויי ההלנה, יבחן בית הדין את התנהגות המעביד והעובד, שיקולי הרתעת המעבידים.

להלן מספר פסקי דין בהם נקבעו פיצויי הלנה:

דב"ע מה/2-10 , ע"ב 300037/96, דמ (ב"ש) 2809/03, דב"ע נג/35-3, דב"ע שם/141-3.

בנושא סקירה ספרותית ראה:

הנשיא אדלר, "פיצויי הלנה: חוק ופסיקה", שנתון משפט העבודה ו (התשנ"ו) 5.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-16 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

 במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-21 שנה) , וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה, פל-ים 7, חיפה, מול "היכל המשפט" בחיפה.

טלפון: 04-8621350 פקס: 04-8621349            פלאפון: 050-5443671

e-mail: [email protected]