|
ימי חג - זכויות עובדים שכירים |
מאת: רו"ח מוסא מושיק ג'ריס www.utax.co.il
חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א - 1951, מסדיר את נושא זכויות עובדים שכירים בתקופת החגים. להלן סקירה מיוחדת באדיבות רו"ח מוסא מושיק ג'ריס ממשרד מ. ג'ריס רואי חשבון ויועצים.
זכאות לתשלום בגין חגים הנופלים בימי עבודה:
עובד חודשי, זכאי לתשלום בגין ימי חג הנופלים באותו חודש ללא קשר למספר ימי העבודה בחודש. וזאת מאחר ושכרו משולם על בסיס חודשי קבוע.
עובד שעתי / יומי, זכאי לתשלום בגין 9 ימי חגים, וזאת לאחר שמלאו לו 3 חודשי עבודה, ולא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג או יום אחרי החג).
האם העובד זכאי לתשלום בגין ימי חג הנופלים ביום שבת או ביום הפנוי?
עובד חודשי זכאי לשכרו הרגיל. העובד נעדר מהעבודה עקב ימי המנוחה השבועית שלו ולא עקב החג.
עובד שעתי / יומי, לא זכאי לתשלום בגין ימי החג הנופלים ביום שבת או ביום הפנוי אלא אם חל עליו הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי הקובע אחרת.
יש לציין כי ישנה פרשנות לפיה העובד כן זכאי לתשלום.
כמה שעות מותר לעבוד בערב חג?
סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 קובע, כי ביום שלפני חג, שהעובד אינו עובד בו, לא יעלה יום עבודה על שבע שעות. לפיכך, כל שעת עבודה מעבר לשבע שעות תיחשב לשעה נוספת.
צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה לחמישה ימים קובע, כי בערב חג, החל ביום שהעובד חייב לעבוד בו, יהיה יום העבודה של שמונה שעות בתשלום של תשע שעות, או יום עבודה של שבע שעות בתשלום של שמונה שעות (צו ההרחבה קובע, כי המעביד ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור). באשר ליום הכיפורים, צו ההרחבה קובע, כי העובדים יעבדו שש שעות בתשלום של תשע שעות. צו ההרחבה קובע עוד, כי במקומות עבודה, שבהם עבדו שש שעות בתשלום של שמונה שעות, בערבי חג, ימשיכו לעבוד כך.
במקום עבודה, אשר במשך שנים עבדו בערבי חג ארבע או חמש שעות, הופכת זכות זו במרוצת הזמן לנוהג ולתנאי בחוזה העבודה האישי של כל עובד ועובד. נוהג זה מחייב את המעביד להמשיך ולפעול בדרך זו.
האם היעדרות מהעבודה בערב חג נחשבת ליום חופש?
העובד רשאי לבקש יום חופש בערב חג, בתנאי שהודיע למעבידו 30 ימים מראש.
יום חופשה בערב חג, דינו כיום חופשה מלא, מבלי להתייחס לכמות שעות העבודה בערב חג.
מה גובה השכר בגין עבודה בימי חג?
עובד המועסק בימי חג זכאי לתשלום בשיעור 150% משכרו הרגיל או בהתאם לשכר שנקבע בהסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי החלים על העובד ועל המעביד, לפי הגבוה.
יש לציין כי בע"מ 300360/98 נחום צמח נ' ש.א.ש. קרל זינגר צפון (1986) בע"מ, נקבע שאם העובד מועסק ביום חג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי הוא לתשלום בעבור אותו יום כיום עבודה, בצירוף התשלום בעבור עבודה בימי חג. כלומר, יהיה זכאי לשכר בשיעור 250% משכרו הרגיל.
כמה שעות מותר לעבוד בחול המועד?
בחוקי העבודה אין כל התייחסות לשעות העבודה בימי חול המועד. לפיכך, על פי החוק, יש לראות בימי חול המועד, ימי עבודה רגילים לעניין שעות העבודה המותרות בהן.
במידה וחל על מקום העבודה הסכם קיבוצי, צר הרחבה, חוזה אישי או נוהג מחייב, אזי יש לפעול בהתאם.
האם ניתן להוציא עובדים לחופשה מרוכזת במהלך החגים?
חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן - "החוק"), אינו קובע במפורש מי מסדיר את מועדי החופשה של העובדים.
הפסיקה קבעה, כי המעביד הוא אשר מסדיר את מועדי החופשות של עובדיו, בכפוף להוראות החוק. מעביד יכול להחליט, כי במהלך חול המועד סוכות ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית; וזאת, בכפוף לשתי מגבלות:
המגבלה האחת: על פי סעיף 9 לחוק, אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא שבעה ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על דבר ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות.
המגבלה השנייה: יש לוודא, כי לעובד יש מספיק ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעביד, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
לפיכך, אם ישנם עובדים, אשר אין לזכותם מספיק ימי חופשה לניצול, אין להוציאם לחופשה, ויש לזכותם בתשלום מלא בעבור ימים אלה. לחילופין, ניתן, בהסכמת העובד, להוציאו לחופשה ללא תשלום לתקופה זו.
יצוין, כי על פי סעיף 5(2) לחוק, ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, ימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
האם העובד זכאי לתשלום בגין יום חג הנופל בתקופת מחלה?
בחוק דמי מחלה אין התייחסות למקרה של מחלה ביום חג.
ישנן שתי אפשרויות:
אפשרות א' – לשלם את יום המלחה הנופל ביום החג בשיעור של דמי מחלה.
אפשרות ב' – לשלם את יום החג במלואו ללא קשר למחלה.
סוגיה זו לא נידונה עדיין בבית משפט ולכן המעביד יחליט לפי שיקול דעתו באיזו אפשרות יבחר.
במקרה של הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי הקובע אחרת, המעביד ינהג בהתאם.
האם עובד זר או עובד לא יהודי זכאי לימי חג?
עובד לא יהודי רשאי לבחור לקיים את חגי עדתו ולמעביד אין שיקול דעת או סמכות למנוע מהעובד להיעדר בחגי עדתו. והעובד יהיה זכאי לתשלום מלא בגין ימי חג אלה.
אך יש לציין, כי העובד לא יהיה זכאי לתשלום בגין היעדרות בימי חג ישראל. ימים אלה ינוכו משכרו או ישולמו על חשבון ימי החופשה השנתית, לפי בקשת העובד.
האם המעביד חייב להעניק שי לחג?
החוק אינו מחייב את המעביד לתת לעובדיו מתנה עבור החגים. עם זאת, יש לבדוק האם המעביד מחויב במתן מתנה מכוח הסכם קיבוצי, או צו הרחבה החל עליו.
במידה והמעביד נהג לאורך תקופה לתת לעובדיו מתנה לחג, התנהגותו זו עשויה ליצור נוהג המחייב אותו להמשיך ולפעול בדרך זו.
האם שי לחג חייב במס?
מתנה לחג נחשבת לטובת הנאה החייבת במס. ולכן יש לזקוף בתלוש המשכורת של העובד את שווי המתנה ולשלם בגינה מס הכנסה וביטוח לאומי.
שווי המתנה נקבע לפי מחיר עלות למעביד או מחיר שוק, לפי הגבוה.
במקרה של רכישת תלושי חג לעובדים, ניתן יהיה לזקוף בתלוש את שווי המתנה לפי עלות התלושים למעביד ולא לפי ערכם הנקוב, וזאת בהתאם להנחיית רשות המסים.
בברכת חג שמח,
מוסא מושיקו ג'ריס, רו"ח, מ. ג'ריס רואי חשבון ויועצים
www.utax.co.il, [email protected]
הכותב הוא מוסא מושיק ג'ריס, רו"ח, טל': 04-8490070. אין מאמר זה מהווה תחליף לקבלת יעוץ מרואה חשבון. ניתן להפנות שאלות למייל:[email protected], לאתר החברה: www.utax.co.il, www.facebook.com/mgeries.
|