מקומם של ניתוחים פלסטיים בחיינו הפך כבר מזמן לעניין רגיל ושגרתי. שלא כמו בעבר, היום נהוג לבשר בגאווה שלא נולדנו ככה. בכל מקום אפשר למצוא אישה שעברה ניתוחים פלסטיים כאלה או אחרים ומידי פעם כבר אפשר לפגוש גבר שמודה שעבר ניתוחים פלסטיים חשאיים, אם כי זה עדיין דבר נדיר. עדיין לא קשה למצוא נשים שמאמינות שבעזרתם של ניתוחים פלסטיים הן יצליחו להשתנות ובעיקר לשנות את חייהן מקצה לקצה. המשקל שנשים נותנות לניתוחים פלסטיים בשינוי שיקרה בחייהן הוא עוצמתי ובעיקר מנותק מהמציאות. אין ויכוח על כך שניתוחים פלסטיים, במידה והיה מקום לבצע אותם, יכולים להשפיע השפעה מרחיקת לכת על חייהם של המנותחים. המראה הגופני משתנה ואיתו גם מצב הרוח וההתייחסות הכוללת לחיים ולאתגרים הממלאים אותם. אבל ניתוחים פלסטיים משנים את הגוף ולא את האישיות של האנשים. מי שנשא איתו בעיות שונות שהיו לא פתורות ימצא אותן לא פתורות גם אחרי שיתאושש מהניתוחים הפלסטיים שבוצעו בגופו.
מי שלא עוזרת בכלל שהתפכחות המנטאלית שאחרי ניתוחים פלסטיים כלשהם היא התרבות המערבית והמציאות המקיפות אותנו. בלי ששמנו לב הפכנו שטופי מוח לגבי חזות חיצונית ולעיתים נראה כי החזות החיצונית היא חזות הכול. באמצעות אמצעי התקשורת, מסרים שקיבלנו משחר ילדותנו ואביזרים שונים שמקיפים אותנו, חונכנו לחשוב שקיים אידיאל גופני ועלינו לאמץ אותו גם גן. אנשים נכנסים לניתוחים פלסטיים וטיפולי לייזר ובטוחים שהם ייצאו וייראו כמו הדמויות האהובות עליהם בתחום הבידור או אפילו בתחום הדמיוני. כשהם מתעוררים למציאות הם מגלים שעליהם להתמודד עם האמת המרה.
ועדיין יש מקום חשוב לניתוחים פלסטיים והם יכולים להסב אושר גדול למי שחווה אותם. רק חשוב לזכור להתאים ציפיות ולהבין שלא כל מה שמפורסם באמת נראה כך במציאות. אולי גם הוא נעזר בניתוחים פלסטיים כדי להשתפר?