משרד עורכי דין מאורגן בעיקרון בכמה רמות, תלוי בתחום השיפוט שלו. הנפוצים הם:
משרד עורכי דין של פרילאנסר: העורך דין במקרה הזה הוא המשרד עורכי דין והוא זכאי לכל הרווחים ועליו מוטלים החובות וההפסדים
משרד עורכי דין בשותפות כללית: כל העורכי דין במשרד הזה שותפים בצורה שווה בחובות וברווחים.

משרד עורכי דין תאגידי: עורכי דין החברים במשרד מסוג זה זכאים למניות בחברה. בדומה לכל תאגיד אחר

בהרבה מדינות ובכלל ארצות הברית ובריטניה ישנו חוק המאפשר רק לעורכי דין להיות בעלים או להיות מנהלים של משרד עורכי דין. לפיכך, משרד לא יכול לגייס הון בזריזות כמו רוב תאגידים אחרים, על ידי הנפקת מניות לציבור. בארה"ב החוק תקף לגבי כל המדינות. אולם לאחרונה ישנו דיון לגבי הגמשת עמדה זו בכדי לאפשר למשרדים להתרחב במהירות.
החוק נוצר על מנת למנוע ניגודי אינטרסים. על פי דין, עורך דין אמור להיות מחויב במאת האחוזים ללקוח שלו ולייצוג האינטרסים שלו ולא לחייבו יתר על המידה. עורך דין המחזיק במניות החברה שחלקן הגדול ציבוריות ייתכן ויטה את החלטותיו לטובת בעלי המניות בחברה. דבר שלעיתים רבות יכול לבוא בניגוד לאינטרסים של הלקוח אותו הוא מייצג.
משרד עורכי דין מאורגן סביב שותפים אשר הינם שותפים ומקבלי החלטות בתחומים המשפטיים. מאחוריהם עומדים עמיתים, אשר הינם עובדים במשרד עורכי דין אשר ביום מין הימים יהיו גם הם שותפים במשרד ובמעגל השלישי עומדים עובדי המשרד אשר מספקים שירותי תמיכה עבור המשרד.
עמית במשרד עורכי דין ייאלץ לחכות עד 9 שנים בטרם השאלה אם להופכו לשותף במשרד תועמד לדיון.
יש המון יוקרה בלהיות שותף במשרד עורכי דין, במיוחד לאור התחרות הגדולה בשוק המוצף בעורכי דין.
זה מחזה די נדיר שנכפה על שותף במשרד עורכי דין להתפטר, אך זה קורה אם השותף מבצע עבירה או התנהגות לא אתית, מחלה כרונית או שהשותף אינו תורם במאומה לרווחי המשרד. ישנם משרדים אשר הכניסו סעיף אשר מציין גיל פרישה אל תוך הסכם השותפות. גיל זה יכול להיות גיל הפרישה על פי חוק ומעלה. מנהל בתאגיד, בניגוד לשותף במשרד עורכי דין, נמצא בסכנה גדולה יותר לאיבוד מקום העבודה אפילו אם האשמה היא לא שלו כמו בנפילת ערכי מנות החברה.
בארה"ב, קנדה וביפן משרדי עורכי דין בגדלים בינוניים ומעלה מעסיקים משפטנים בתפקיד המוגדר כ"יועץ". כפי שבית המשפט העליון במדינת קליפורניה קבע מספר הגדרות לתפקיד אשר אינן תואמת בדיוק את תפקיד העמית. יועץ במשרד עורכי דין הינו שכיר בדומה לעמית. למרות שמספר חברות מעניקות מעמד של פרילאנס ליועציהם. בניגוד לעמית, ליועץ במשרד עורכי דין יש את הלקוחות שלו. הוא מנהל את התיקים שלו בעצמו ומנהל עמיתים תחתיו. יחסים אלו נועדו על מנת לשמור על מאגר לקוחות ומקורות במסגרת המשרד. מעמד זה ניתן בעיקר לעמיתים שלא הגיעו למעמד של שותפים בחברה