מיקי שחם, מביא דיווחי חדשות תאי גזע מהעולם: השתלת תאי גזע לשבלול האוזן יכולים להשפיע על טיפולים עתידיים באיבוד שמיעה.
נכתב על ידי: מיקי שחם
תאריך: 21/09/13

מיקי שחם, מביא דיווחי חדשות תאי גזע מהעולם: השתלת תאי גזע לשבלול האוזן יכולים להשפיע על טיפולים עתידיים באיבוד שמיעה.

26 ליוני, 2012 Biology / Cell & Microbiology

חוקרים מיפן העריכו את הסיכונים והיעילות של השתלת שתי וריאציות של תאי גזע לשבלול באוזן העכבר והסיקו שתאי גזע מושרים פלוריפוטנטים שמופקים מבוגרים induced pluripotent stem (iPS)וכן תאי גזע עובריים embryonic stem (ES) cellsשל עכבר מראים את אותה התוצאה מבחינת יכולת השרדות והתמיינות עצבית..

כמו כן, מבהיר מיקי שחם, כי למרות זאת, ישנו סיכון של יצירת גידול שקשור להשתלת תאי iPS בשבלול האוזן של עכבר. בהנתן הפוטנציאל להיווצרות גידול, הם הסיקו שמקור לתאי iPS הינו נושא קריטי לטיפול המבוסס על תאי. iPS.

המחקר שלהם פורסם במהדורה האחרונה של Cell Transplantation (21:4), וכרגע זמין online..

"איבוד שמיעה פוגע במליוני בני אדם בכל העולם,"אמר דר' טקאיוקו נגקאווה מהמחלקה ל- Otolaryngologyאף –אוזן – גרון , בוגר בית ספר לרפואה, אוניברסיטת קיוטו, יפן. "מחקרים אחרונים מראים שפוטנציאל של גישה המבוססת על תאי גזע לרגנרציה של תאי שיער וקשורה לנוירונים שמיעתיים ראשוניים.

מבנים אלה חיוניים לשמיעה ופגמים גורמים לאיבוד שמיעה רציני וחרשות.

המחברים ציינו שתאי גזע עובריים זוהו קודם לכן כמועמדים טובים להשתלה, אמנם הם התייחסו גם לדחייה חיסונית וענייני אתיקה. כתוצאה מכך, המחקר השווה יכולות השרדות והתמיינות עצבית של ES ושלושה שבטים של תאי iPSשל עכבר .

המחקר שלנו בחן שימוש בתאי גזע פלוריפוטנטים, שהופקו ממטופלים, על מנת לקבוע אם הם מציעים חלופה טובה לתאי ES, "הסביר דר' נקגאווה. "בנוסף, הפוטנציאל לסיכון לסרטן מתאי iPS מצריך בדיקה.

נמסר על ידי מיקי שחם, כי דם טבורי מהווה המקור היישומי הטוב ביותר, שכן תאי גזע מדם טבורי ראשוניים יותר – אינם נושאים עדיין מערכת חיסונית. עשרות מחלות וטיפולים באמצעות תאי גזע מדם טבורי נחקרים כיום ומצויים בניסויים קליניים במסגרת רפואת חידוש האיברים והריפוי התאי. מהיות תאי גזע שמקורם בדם טבורי בעלי יכולת התמיינות לסוגים שונים של תאי גוף, עשויים גם הם לשרת השתלות רפואת חידוש איברים דוגמת הטיפול באוטיזם,  שיתוק מוחין, פגיעות נוירולוגיות, ראיה, שמיעה, סוכרת וכיוב'.

ארבעה שבועות מההשתלה, החוקרים גילו שמרבית השבלול(הכוכלאה/ cochleae) שהושתל, מציג את הסידור של תאי העצב שהופקו מ iPS אוES. למרות זאת, היה הבדל במספר התאים  שקיימים, שהיו מבוססים על שורות תאים. הם ציינו שמספר התאים שאפשרי להשתלה בתוך שבלול מוגבל עקב גודלו הקטן של השבלול. כך, מספר התאים נמוך.

הובטח כי מיקי שחם – מומחה לתאי גזע, שימור דם טבורי ובנק דם טבורי, מבעלי החברות האחיות "בנק החיים" וסיטוג'ן, ימשיך לעדכן את הגולשים בנושא תאי הגזע והדם הטבורי – בכלל, ורפואת חידוש איברים | רפואה התחדשותית | רפואה מחדשת | רפואה רגנרטיבית | Regenerative Medicine | Gene Therapy, העושה שימוש בתאי גזע שמקורם בדם טבורי ומקורותיהם האחרים - בפרט.

כמו כן הם ציינו יצירה של טרטומה (גידול הסגור בקפסולה , encapsulated) בחלק מהשבלולים לאחר השתלה עם קבוצה אחת של תאי .iPS

"עד כמה שידוי לנו, זה תיעוד ראשון של יצירת טרטומה בשבלול לאחר השתלת תאים," אמא דר' נגקאווה.

החוקרים הסיקו שיצירת טרטומה בתא iPS אחד הראה את הצורך בברירת שורת תאי iPS מתאימים למניעת יצירת גידול סרטני ( tumorigenesis).

כמו כן הם ציינו את הצורך בפיתוח שיטות לחיסול תאים לא ממוינים לאחר השריית תאי עצב על מנת ליצור שיטה בטוחה לטיפול באוזן הפנימית, המבוססת על iPS-.

"בעוד המחקר הזה לא התייחס ליכולת התאים המושתלים לתקן איבוד שמיעה, הוא כן מספק תובנה בנושא השרדות וגורל של התאים המושתלים. הוא מדגיש את החשיבות של פקטורים כגון ידיעת המקור לתאים אלה ודרגת החוסר התמיינות על מנת לאפשר לתאים להיות מדורגים לפי סדר הסבירות שלהם ליצור סרטן, אמר דר' ג'ון סלאדק.

עוד נמסר כי מיקי שחם הוא שפיתח את טכנולוגיית ומכשיר הסיטוג'ן - הטכנולוגיה הראשונה בעולם באמצעותה ניתן לאסוף מספר תאי גזע מדם טבורי הגבוה משמעותית (בכ- 80%) שיכול לשרת גם:

· השתלות במבוגרים ולא רק בילדים כפי המצב עד היום.

· סדרות השתלות של רפואה רגנרטיבית / רפואת חידוש איברים, הדורשות במצטבר מספר תאים גבוה.

· טיפול במספר מחלות שונות במהלך החיים.

לפי מיקי שחם, בארץ, הטכנולוגיה זמינה ללקוחות בנק דם טבורי "דם טבורי", בלבד ובקרוב מתחיל שיווקה גם בעולם.


 
אודות המחבר
המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article39863.aspx