שיטות שכנוע, NLP, לשתול מחשבות, מניפולציות, אסטרטגיות שכנוע, אסטרטגיות מכירה, ניהול משא ומתן, איך לשכנע אנשים? סוגסטיה, רטוריקה, שיווק, שינוי עמדות, שיפור מכירות, תורת המשחקים
ש: אני קורא בספר שלך עכשיו כמה זמן, חרדה.
אליעד: אוקי.
ש: כתוב שם שהאדם מחויב מהרצון שלו.
אליעד: האדם מחויב מהרצון שלו, אוקי מה זה אומר?
ש: זה אומר שאם עולה לי רצון אני אפילו לא מפקפק אני ישר מנסה לגרות אותו.
אליעד: אה שאתה מחויב לעשות את מה שאתה רוצה, אוקי.
ש: כן, אני לא יכול לפקפק בזה ואני מנסה למלאות את זה ואם אני לא ממלא את זה אני חווה איזשהו סוג של עוגמת נפש או חרדה, או אני לא יודע מה וכו'.
אליעד: נניח, נו.
ש: עכשיו...
אליעד: קחו דוגמא, בוא ניתן דוגמא, אני אתן דוגמא. אתה מדבר על איזה ספר "הצלחה והחיים הטובים" או "שקט נפשי"?
ש: "שקט נפשי".
אליעד: עכשיו קחו דוגמא, מה כתבתי שם בספר? כתבתי "האדם מחויב לעשות את מה שהוא רוצה והרצון יחליט לו מה לעשות".
ש: נכון.
אליעד: עכשיו מה הטקטיקה ששם יש לי פה? אני חושב שהאדם לא מחויב לעשות מה שהוא רוצה הוא אפילו בוחר מה לרצות אבל אם אני אגיד לבן אדם " תקשיב, אתה בכלל בוחר מה לרצות" הוא לא, מה הוא יגיד לך מה לרצות. אז מה עשיתי? לקחתי את מה שהוא חושב, מה הוא חושב? הוא חושב שהרצון שלו ממליץ לו מה לעשות ואני אמרתי "הרצון שלך לא ממליץ לך מה לעשות".
ש: מחייב לו.
אליעד: "אתה חייב לעשות". זאת אומרת הסכמתי איתו והוספתי משהו. בן אדם רגיל חושב שמה שהוא רוצה הוא צריך לעשות.
ש: אני לא הפניתי את המבט בכלל באופן כללי להגיד...
אליעד: לא, אני רק נותן דוגמא, אני נותן דוגמא למה שדיברנו קודם, בן אדם רגיל חושב שהוא צריך לעשות את מה שהוא רוצה, אני חושב שהוא לא צריך לעשות את מה שהוא רוצה, עכשיו אם אני אגיד לבן אדם "תקשיב אתה לא צריך לעשות את מה שאתה רוצה" זה לא יסתדר, אז מה אני עושה? אני אומר לו "מה אתה חושב שאתה צריך לעשות את מה שאתה רוצה? נכון אתה חייב לעשות את מה שאתה רוצה", את המילה "צריך" הפכתי למילה "חייב".
עוד פעם, הוא חושב שהוא צריך לעשות, כל בן אדם רגיל חושב שהוא צריך שיהיה לו את מה שהוא רוצה ואני אומר לך לא, אני אומר "נכון נכון, אתה צודק, אתה חייב שיהיה לך את מה שאתה רוצה, אתה מוכרח לעשות את מה שאתה רוצה, הרצון שלך אתה משועבד לו", עכשיו מה בעצם עשיתי? הלבשתי לו את המחויב. עכשיו מה עשיתי? בעצם יצרתי אצלו התנגדות במה שהוא חושב. זה לא הסבר מקודם עכשיו אני אסביר את זה.
ש: עשית מחויב על מחויב, "צריך" זה גם מחויב. לא זה מחויב על מחויב זה הופך לפולש הגון וחודרני
אליעד: עוד פעם, מדהים, עכשיו תתרכזו. יש דרך לגרום לבן אדם, חברים, יש דרך לגרום לבן אדם לשנות את דעתו, אתם שומעים? יש דרך לגרום לבן אדם לשנות את דעתו על ידי זה שאתה לוקח את מה שהוא חושב, אתה גורם לו לראות את האבסורד, אתה גורם לו לשנוא את מה שהוא חושב. עכשיו איך אתה גורם לבן אדם לשנוא את מה שהוא חושב? על ידי שאתה מקצין לו את מה שהוא חושב, הבן אדם רגיל, נגיד שבן אדם חושב "גם וגם".
ש: אתה בעצם מחזק לו את תחושת הציניות.
אליעד: בן אדם חושב, כן, בן אדם חושב "גם וגם" אני אומר לו, אני לוקח את "הגם" שהוא אמר הופך אותו "ל - רק" ואז הוא שונא את "ה - רק", ואז הוא גם מבטל את "הגם" הראשון. לדוגמא בן אדם חושב שמה שהוא רוצה זה מה שאחראי אם הוא ירגיש טוב או רע, עכשיו הוא לא מבין שהוא, עכשיו זה מה שהוא חושב. עכשיו אני רוצה להביא אותו למצב שהוא יבין שלמרות שהוא רוצה למרות זאת הוא יכול גם להתחבר עם ההפך של מה שהוא רוצה. עוד פעם, בן אדם חושב שאם הוא רוצה, מה הוא רוצה?
ש: למלא את הרצון שלו.
אליעד: לא, דוגמא, תן דוגמא לרצון.
ש: להיות לבד.
אליעד: הוא רוצה להיות לבד?
ש: כן.
אליעד: רוצה?
ש: נגיד.
אליעד לא, תני דוגמא, אנשים לא מזדהים עם זה, תני דוגמא אחרת. טוב, בן אדם רוצה להיות בריא, בסדר. אוקי, בן אדם רוצה להיות בריא, עכשיו אני חושב שהוא יכול להיות מאושר גם אם הוא יהיה חולה למרות שהוא רוצה להיות בריא. אני חושב שהבן אדם יכול להיות מאושר למרות שהוא רוצה להיות בריא ולמרות שהוא חולה, זה מה שאני חושב. עכשיו, אם בא בן אדם ואומר "תראה אני רע לי", "למה רע לך?", "כי אני חולה", "אז מה אם אתה חולה", "אני רוצה להיות בריא", "אוקי בסדר לא רב איתך, מה אתה חושב שאם אתה רוצה להיות בריא ואתה חולה זאת בעיה", אז מה אני עושה? אני רוצה להביא אותה להפך, אני רוצה אותו שהוא יבין שגם אם הוא חולה והוא רוצה להיות בריא עדיין הוא יוכל להרגיש טוב. אז מה אני עושה? אני אומר לו "נכון אתה צודק, אם אתה רוצה משהו אתה לא יכול בשום פנים ואופן להתנגד בזה, אתה חייב לסבול מזה שאתה רוצה להיות בריא ואתה חולה", עכשיו כשאני מוסיף לו את המילה "חייב" זה מלחיץ אותו "רגע רגע, מה פתאום, מה אני חייב? מה אתה אומר לי חייב? מה זאת אומרת אני יכול להיות מאושר למרות שאני חולה ולמרות שאני רוצה להיות בריא" ואז הבאתי אותו להיפוך.
ש: אלא אם כן הוא יסכים עם מה שאמרת ואז הוא ישתחרר.
אליעד: לא משנה הוא לא יסכים, גם אין "אלא אם כן" כי אני יודע מראש מה הוא יכול ומה הוא לא יכול.
ש: נכון זאת הדרך היחידה להוציא את הבן אדם מהמקום שלו מה שאתה אמרת עכשיו. זה להקצין.
אליעד: הנה הוא אמר "יחידה", מי אמר "יחידה"? אולי יש עוד שיטות.
ש: הנה ראית עשיתי לך את זה.
אליעד: כן עשית את זה, אתה יודע מה יקרה אם זה יעבוד עוד כמה פעמים.
ש: תעשה לי טובה, תאמין לי עוד פעם אם זה עובד, זה רגע של אושר.
אליעד: אני עשיתי כדי שתגיד. טוב טוב, בא נתקדם אני מסביר עוד פעם אתה לוקח, עכשיו תסתכלו אם הבן אדם היה קם בבוקר מתוך מחשבה שאומרת לו שהוא עבד ושיש לו בוס קשוח שקוראים לו "הרצון", ושהוא חייב לעשות את מה שהוא רוצה ושאם לא יהיה לו את מה שהוא רוצה הוא ירגיש רע, ושהוא 24 שעות משועבד לרצון אם הוא היה מבין את זה אז מה הוא היה עושה? הוא היה אומר "מה פתאום אני חייב להיפטר מהבוס הזה, מה אני לא רוצה את הבוס ההוא, מה הוא נותן לי? אני עובד אצלו והוא אי אפשר להיפטר, אין חופשות וכלום", אז הוא היה קם בבוקר כמוני ואומר "אני חייב להיפטר מהרצון הזה, איך אני מצליח להגיע למצב שאני לא ארצה כלום או שהרצון הזה לא ישחק אצלי תפקיד". עכשיו אבל מתי אני רציתי להשתחרר מהרצון? כשהבנתי כמה הוא מנהל אותי.
עכשיו בא בן אדם רגיל ומסביר את עצמו, בא בן אדם רגיל ואומר "רע לי, למה רע לי? כי אני חולה", "אז מה אם אתה חולה?", "אני לא רוצה להיות חולה", אוקי ועכשיו אני אגיד לו "ומה אתה חושב". עכשיו מה הוא בעצם אומר? הוא בעצם אומר "אם אני חולה ואני לא רוצה להיות חולה אז אני אמור להרגיש רע", עכשיו אני אגיד לו "אתה בטוח שאתה אמור להרגיש רע?", עכשיו אז כנראה שהוא יגיד שכן כי אם הוא יגיד שלא אז מה הבעיה. עכשיו מה שאני עושה אני לוקח את "הגם" שלו את "הגם", יש לך, יש "אם אני רוצה ואין לי אני מרגיש רע" ויש "אם אני רוצה ואין לי אני מרגיש טוב", עכשיו הבן אדם רגיל מזדהה עם המחשבה שאומרת "אם אני רוצה ואין לי אני מרגיש רע" ואני לוקח את המחשבה הזאת מקצין אותה, מביא אותה לאבסורד, מכניס אותו לצמצום, מנטרל את ההפך ואז הוא צריך ללכת להפך, ואז יש לו את האיזון.
אני אומר לבן אדם "תקשיב אתה 24 שעות מחויב לרצון שלך ואתה לא יכול לעשות הפוך וכו" אז הוא מתחיל להילחץ, הוא אומר "מה פתאום, רגע רגע, אני רוצה להשתחרר" ואז בעצם הוא מתחיל לחשוב על איך הוא יכול להתנגד לרצון של עצמו. עכשיו האסטרטגיה היא לקחת את המחויב שלו, עכשיו אני יודע שהוא לא רוצה את כל המחויב, הוא כאילו לוקח "גם וגם" ומציג אותו כמחויב אז אני זורע, עכשיו אם אני אגיד לו את "הגם" השני הוא לא ירצה, לוקח את המחויב שלו אני דוחף את זה למחויב יותר גדול ואז אני זה.
עכשיו אם נגיד לדוגמא בן אדם אומר נגיד "אין לי כסף לקנות את המוצר", נגיד אתה אומר למישהו "אתה רוצה לקנות?" הוא אומר לך "לא אין לי כסף". עכשיו איך אתה נגיד יכול אם אתה תגיד לו "לא נכון יש לך כסף" הוא יגיד "לא אין לי כסף" אז מה שאתה עושה אתה לוקח את זה שהוא אמר "אין לי כסף", הופך את זה לאבסורד כדי שהוא ירצה להגיד שיש לו. הבנת מה אמרתי?
ש: כן.
אליעד: בן אדם נגיד אומר "אין לי כסף" אז אני אומר לו "מה אין לך עבודה, אתה מובטל?", אז הוא אומר "לא לא, יש לי זה", "אה אז אתה גם יכול לקנות". עוד פעם, אם בן אדם אומר "אין לי" ואני אגיד לו נגיד "יש לך" הוא יתחיל להתווכח "יש, אין, יש, אין" אז אני לוקח את מה שהוא אמר והופך את זה לאבסורד כדי שהוא עצמו ירצה להביא את ההיפוך. גם רבי נחמן פעם עשה את זה אצל מישהו שהוא אמר לו "אתה ממך, עזוב אתה לא יצא שום דבר, אתה יכול ללכת" ואז הוא אומר לו ללכת, ואז התלמיד שלו רבי נחמן אמר "למה אבל למה אתה אומר לי ככה, אבל יש בי גם נקודות טובות", " אבל אתה רואה בשביל זה אמרתי שלא יצא ממך שום דבר" כי הוא אומר "אם הייתי אומר לך שיש בך נקודות טובות" היית אומר "אה אני לא יכול, אני זה", אז הוא אומר לך "בגלל זה אמרתי לך, כן כן, עזוב אתה צודק, אתה תמשיך לסבול לנצח", "מה איך אתה מדבר ככה, למה שאני אמשיך לסבול לנצח אני" הוא אומר לו "בשביל זה עשיתי לך את ההיפוך", זה אפילו מתועד "חיי מוהר"ן".
ש: זה כאילו מניפולציה זולה איכשהו.
אליעד: יקרה.
ש: אה?
אליעד: יקרה מאוד.
ש: איזה ספר?
אליעד: ספר "חיי מוהר"ן".
ש: זה הספר מה שאמרתי לך פעולת הצדיק?
אליעד: לא.
ש: הספר הטוב.
אליעד: הספר "פעולת הצדיק" מבוסס גם על ספר "חיי מוהר"ן". עכשיו רבי נחמן פעם אמר למישהו, אמר לו "אני לא יכול לספר לך", הוא אמר לו "תדע לך שיש הרבה דברים שאני עושה עם בני אדם ושאני לא יכול לספר לך עליהם", "למה כי אם אני אספר לך עליהם", הוא אמר לו "כי אז אני לא אוכל לעשות את זה איתך" כי הוא אמר לו "אם אני אספר לך איך אני מרמה אנשים אז אני לא אוכל לרמות אותך. למרות שאני נגיד יכול לספר לבן אדם איך אני מרמה אותו ועדיין יכול לרמות אותו, הוא לא מבין, הוא לא מרוכז. למרות שיכול להיות שכשאני מספר לך איך אני מרמה אותך בזה עצמו אני מרמה אותך כי אולי יש לי מרמה אחרת בכלל ואז אני רוצה לשלוח אותך לשם בכלל ואז לכיוון אחר.
ש: זה המקום היחידי בעולם חבל לשלם על זה שמרמים אותך בכלל. איך אתה משלם על זה בכלל.
אליעד: עכשיו תדעו לכם.
ש: וזה החלק המעניין.
אליעד: לא, מצד שני אם אתה תבין שמרמים אותך אז אתה כבר יודע את האמת אז אתה כבר לא רימו אותך. עכשיו דבר נוסף, אני אחת הפעמים שהכי הערצתי את רבי נחמן כאילו בהיסטוריה, זאת אומרת בתהליך היה איזה רגע מכונן שמאוד הערצתי את רבי נחמן, זה בדיוק היה לגבי הרצון, שאני קלטתי שרבי נחמן רימה אותי אמרתי "מה אותי הוא רימה? אני חשבתי שאני כל כך חכם, איך הוא רימה אותי בכזה דבר" ואז אמרתי "זה, הוא היה באמת חכם". עכשיו מה היה בסיפור? שמישהו שואל את רבי נחמן, אמר לו "תגיד לי איך עובדת הבחירה החופשית?" אז הוא אומר לו "מה זאת השאלה הזאת, אם אתה רוצה אתה עושה, אם אתה לא רוצה אתה לא עושה", אמרתי "וואלה נכון, יש לי בחירה חופשית אם אני ארצה אני אעשה, אם אני לא ארצה אני לא אעשה" ואז אמרתי "רגע, אבל זה רק אם אני רוצה", ואז אני הבנתי "מה זאת אומרת מי שמחליט לי אם לעשות או לא זה מה שאני רוצה אז איך יש לי בחירה חופשית", ואז אני הבנתי שאם באותה תקופה בהתחלה רבי נחמן אומר לי "תקשיב אין לך בחירה חופשית אם אתה רוצה אתה עושה, אם אתה לא רוצה אתה לא עושה" אמרתי לו "מה עם המשוגע הזה, מה הוא מדבר, מי הוא שיגיד לי שאין לי בחירה", אז הוא אמר לי "לא לא, יש לך בחירה מאה אחוז בחירה" והוא עוד חידד בטקסט כתוב שרבי נחמן אמר "לאיש הישראלי יש בחירה על כל דבר", זאת אומרת אין שום דבר שאין לך עליו בחירה עכשיו מאה אחוז בחירה כי כל דבר וזה יש לך בחירה על הכל, אם אתה רוצה אתה עושה, אם אתה לא רוצה אתה לא עושה. ואז כבר לקחתי את זה עד הסוף ואז פתאום התהפך לי, ואז אמרתי "זה היה בחור חכם".
למרות שגם זה לא בדיוק אמת כי גם שאמרתי שאם אני רוצה בסוף גם גיליתי שאני גם בוחר מה לרצות אבל מה שהיה בסיפור שהוא לקח רעיון אחד והלביש אותו בהיפוך שלו. עכשיו הדבר הזה מובא בספר "סיפורי מעשיות" בסיפור על הקבצנים, רבי נחמן מספר על אחד הקבצנים שהיה לו צוואר עקום, הוא היה קבצן שהיה לו צוואר עקום, מה זה צוואר עקום? צוואר עקום, ואז מה היה מיוחד בקבצן עם הצוואר העקום? שהקבצן עם הצוואר העקום היה המומחה הכי גדול בעולם להשמיע קולות. עכשיו אתה אומר יש לו צוואר עקום איך הוא יכול לשיר? לא, הוא היה למרות שהיה לו צוואר עקום הוא יכול הכי מומחה להשמיע קולות.
ש: אולי דווקא בגלל זה.
אליעד: עכשיו אולי אני טועה, אולי זה ההוא של "הבעטליר", לדעתי זה הצוואר עקום. עכשיו מה היה בסיפור הוא מספר שיש שתי ציפורים, רבי נחמן מספר שהקבצן סיפר למי שהוא פגש אמר להם "יש בעולם שלנו שתי ציפורים וכל אחת נמצאת בקצה השני של העולם ובלילה הציפורים האלה הן צועקות מאוד חזק, הן מזדווגות אחת לשנייה".
ש: בבוקר לא שומעים אותן.
אליעד: יש איזה סיפור שהיה להם בנושא הזה. עכשיו ואז הוא אמר להם שכל האנשים שסובלים בעולם כי התת מודע שלהם שומע את הציפורים האלה צועקות, עכשיו ויש איזה בעיה מאוד רצינית שאי אפשר להביא ציפור אחת לשנייה, אי אפשר יש איזה בעיה ואז הוא אומר להם "ואני יכול לזרוק קולות", מה זאת אומרת? אני נגיד יכול לעמוד פה ולגרום לך משמה לשמוע מישהו שמדבר איתך, אני כמו האלה לדוגמא שמדברים עם הבובות, נגיד הבובה פה ואתה יכול...
ש: זה כמו האלה שמדברים מהבטן.
אליעד: כן, פיטומים כאלה. עכשיו מה שאני אומר, מה התחכום של אותו קבצן היה שאתה יכול לראות שמישהו, נגיד לדוגמא הוא והוא גורם לך, הוא מדבר ואתה שומע שהקול מגיע "משם לא מפה". עכשיו מה הוא בא להגיד? הוא בא להגיד "אני יכול לקחת את הקול של הציפור הזאת ולשים אותו ליד הקול של הציפור הזאת, ולקרב אותן ולחבר אותן". עכשיו מה הנמשל של הדבר? שהבן אדם יש לו בתוכו איזה מחלוקת רצינית, בראש יש לו איזה קונפליקט רציני, עכשיו אני לצורך העניין יכול לזרוע קולות, מה זאת אומרת לזרוע קולות? יכול לקחת רעיון, לעטוף לך אותו באיזה עטיפה שאתה רוצה, להביא לך אותו, כאילו לוקח את מה שאני רוצה שתביא, עוטף לך אותו, אומר לך קח.
ש: "קונדסון".
אליעד: לא "קונדסון" אתה תמיד רואה את הפיתוי, צריך להראות לך. לא "קונדסון" בסדר, יש לו שכל יפה, "קונדסון" משהו שהוא במשהו משהו. עכשיו בכל מקרה מה הרעיון, מה המסר? שאתה לוקח את הדבר הזה ואז דרכו אתה מחבר את הבן אדם עם עצמו כי אם אתה תגיד לבן אדם מראש אז הוא לא יבין מה אתה רצית ממנו. אז אתה לוקח רעיונות נגיד לדוגמא לגבי הרצון, אתה לוקח רעיון ועוטף לו את זה במה שהוא רוצה לשמוע אבל אתה אומר לו את ההפך ממה שהוא חשב שאתה הולך להגיד לו ואז כשהוא לוקח את זה אז הוא פתאום קולט שזה הפוך, ואז זה החיבור של הציפורים.
ש: אפשר לדוגמא כאילו פרקטית.
אליעד: איתך, לך עשיתי את זה.
ש: אני אתן דוגמא אבל, למשל אם בן אדם אומר "אני חייב למצוא עבודה", יש לדוגמא.
אליעד: להזכיר לך מתי עשיתי לך את זה?
ש: זה מה שהוא חשב, הוא חשב מתי להעלות בן אדם מלמטה. רגע רגע, אולי ניתן לו עוד הזדמנות נזרום עם המחשבה. לא, נזכרתי בזה.
אליעד: אני אזכיר לך מתי עשיתי לך את זה, אתה ישבת פה ואז או לא זוכר איפה בדיוק, ואז דיברנו על איזה משהו והסברתי לך שאתה לא חייב לסבול ואז אמרת "תראה אני לא, אין לי אופציה כזאת" ואז אמרתי "לא אני רק ניסיתי לעבוד עליך, רק רציתי להיות בטוח כמה אתה באמת בטוח שאתה חייב לסבול", ואז כאילו החלטתי לצד שלך ואז שאמרתי לך "אתה חייב לסבול", "מה פתאום אני חייב לסבול? לא אני לא חייב לסבול". כאילו אם הייתי אומר לך "אל תסבול", "איך אני יכול לא לסבול?".
ש: אמרת שאני חייב לסבול?
אליעד: כן היה משהו שאמרתי לך.
ש: אמרתי "מה פתאום אני לא חייב לסבול?".
אליעד: לא היה משהו שאני כאילו ניסיתי להסביר לך לא לסבול, היה משהו שניסיתי להסביר לך איך לא לסבול ואז אתה התנגדת לזה, אמרת "אני לא יכול" ואז אמרתי לך "תקשיב אני לא באמת חושב שאתה יכול אני רק רציתי לבדוק עד כמה אתה משוכנע שאתה לא יכול" ואז הזדהיתי איתך עם "הלא יכול", ואז "הלא יכול" הזה הלחיץ אותך ואז אמרת "לא, אני כן יכול, אני כן רוצה להיות יכול". זה מה שאני עושה עם כולם כל הזמן, בא בן אדם יש לו בעיה ואם אני אגיד לו "תקשיב, אין בעיה" הוא לא יסכים אז אני אומר לו "לא רק שיש בעיה אתה אולי גם תישאר איתה לנצח, תתחיל להתרגל לסבול", אני אומר לו "זה מחויב נכון? מחויב שזה, מחויב שזה ולכן מחויב שתסבול" זה מחריד אותו ואז עכשיו הוא הולך לחפש אם זה מחויב או אפשרי. וזה תמיד אותו דבר.
ש: אבל זה בגלל שהוא בא אליך כדי שתיתן לו פתרון, הוא בא עם התנגדויות ואז אתה אומר לו "אוקי אתה מתנגד, אתה צודק" זה מה שאתה אומר לו "אתה צודק".
אליעד: אני לוקח את ההתנגדויות שלו, מפעיל עליו. נגיד בא בן אדם נגיד לטיפול ואומר נגיד "קשה לי לקום בבוקר וזה", נגיד שהוא רוצה לקום בבוקר מוקדם ואז אני אומר לו "ולמה אתה לא קם מוקדם?", ואז הוא מתחיל להביא התנגדויות ואז אני אומר לו "תראה אתה יודע, זה באמת נכון, איך אתה יכול לקום בבוקר, באמת אתה צודק, אני לא יכול לעזור לך, אני מתנצל לא יכול לעזור", אני אומר לו "אתה צודק יש לך פה התנגדויות רציניות", ואני אומר לו "תראה אני אגיד לך את האמת, אחרים לא יגידו לך את זה, להגיד לך את האמת, האמת אתה חייב לקום מאוחר אין אפשרות שתקום מוקדם, תפסיק לחפש, שכח מזה" אז זה מלחיץ אותו, "מה פתאום אני רוצה לקום מוקדם", אני אומר לו "אבל אי אפשר" אבל אז אני אומר לו את מה שהוא אמר לפני רגע, ואז הוא אומר "לא לא, לא נכון", אז לא נכון יפה, אז עכשיו בהנחה ואני הופך לו צד עוד פעם, ואז אני הופך לו צד עוד פעם, אומר לו "טוב, אז מה השאלה, הנה אמרת מה פתאום, אז מה השאלה?", אז הוא אומר "לא" ואז הוא מביא התנגדות חדשה ואז אני אומר לו "כן, אתה צודק בכל מקרה, אתה מחויב לסבול לא?".
ש: מחבר אותו לספק שיש לו שהוא כן יכול.
אליעד: אני מחבר אותו לאיפה הוא משקר את עצמו באמצעות זה שכל פעם שהוא אומר צד אני אומר לו את מה שלפני רגע הוא אמר את מה שהוא שלל וכאילו בתוכו גורם לו לריב עם עצמו, למה שהוא יריב איתי.
ש: כי יותר קל לראות את הדברים שלך אצל מישהו אחר מאשר על עצמך.
אליעד: אבל אין לי כוח לריב איתו אז אני אומר לו "בוא תריב, אתה רוצה לריב עם מישהו? תריב עם עצמך".
ש: לריב עם עצמי קשה לי לראות, אבל עם מישהו אחר קל לי להעביר ביקורת ושאתה מוציא את זה החוצה ואני רואה את זה פתאום אתה אומר...
אליעד: בוא ניתן עוד דוגמא, נגיד חינוך ילדים, נגיד לדוגמא, נגיד הילדה אומרת, את אומרת לה "תעשי משהו", "תראי אני לא יכולה, אני קשה לי, אני לא נחשבת מספיק", "לא, אבל למה?", "תראי יש לי בעיה נפשית, החיים שלי קשים", סיפורים. אוקי רושמים בפנקס, אחר כך כשהיא מבקשת משהו את אומרת לה "תראי אין אפשרות, אמרנו שאת לא יכולה שזה אין אפשרות, מה את רוצה?", אומרת לך "לא מה זאת אומרת אבל אם אני רוצה אני יכולה", רשמנו בפנקס, אז ברגע שמבקשים ממנה אז אומרים לה "רגע, תחליטי אם את רוצה את יכולה או לא?". לוקחים את הדעה של הבן אדם ואז משתמשים בזה נגדו כשהוא מנסה להביא את ההפך, נגיד כשהיא אומרת "תראי אני לא יכולה, אני לא יכולה, המחשבות שלי אומרות לי ככה אני לא יכולה", אוקי כשהיא צריכה משהו "תראי אני לא יכולה, המחשבות שלי אומרת לי ככה אני לא יכולה" ואז היא מתנגדת, ואז את ממשיכה עד שהיא מוציאה את התשובה, ואז שהיא מוציאה את התשובה את משתמשת בזה מולה. כאילו היא נותנת, מה לא הבנת? אני אסביר עוד פעם.
ש: אפשר יותר פשוט, היא אומרת שהמחשבות שלה אומרות לה משהו.
אליעד: נגיד שאת אומרת.
ש: תסדרי את החדר.
אליעד: לבת שלך תסדרי את החדר מה היא אומרת?
ש: אחר כך.
אליעד: אחר כך אוקי, עכשיו את אומרת "מה אני יכולה להגיד לה לאחר כך הזה, מה עושים עם האחר כך?", תשובה, כשהיא מבקשת ממך משהו, מה היא מבקשת?
ש: תביא לי את המגבת.
אליעד: אחר כך.
ש: ואז היא מתחילה לצרוח "אבל לא", אני אומרת לה "אחר כך" זה לא הולך, לא נגמר ככה יש מצבים קשים, "תביאי את המגבת בצרחות" ואז אני לא יודעת מה שאני אעשה.
אליעד: רגע רגע, את אומרת לה "רגע, למה שאני אביא לך את המגבת?", את אומרת לה "למה, למה שאני אביא לך אותה?", שואלת אותה "למה".
ש: כי לא הבאתי, כי שכחתי לקחת אותה.
אליעד: אז מה אחר כך, למה מה דחוף לך עכשיו?
ש: כי עכשיו אני גמרתי להתקלח.
אליעד: אז מה, תחכי. לא, בהיגיון.
ש: יפה, בהיגיון ואז מגיע מצב שבהיגיון במקרה של הבת שלי צורחת.
אליעד: הנה היא עכשיו הולכת על זה, כן מה עם ההיגיון? תגידי שאת לא יודעת להמשיך בהיגיון.
ש: נכון, רגע רגע, אני שומעת צרחות אני לא יכולה, הצרחות קורעות אותי, קורות לי.
אליעד: אבל איך הגעת לצרחות, לא חייבים להגיע לצרחות. תראי אני יכול להגיד לך אז כשהיא אומרת "אחר כך" תצרחי עליה אבל לא רציתי, כי לא אם...
המאמר מאת מאמן אימון אישי / עסקי / ייעוץ / אליעד כהן - www.EIP.co.il | קואצינג, ייעוץ פילוסופי, מאמן אישי, קואצינג מומלץ
הכנס לאתר ותהנה מעוד אימון עסקי, מטפל הוליסטי, מאמן אימון אישי, שיפור מכירות, איך לשכנע אנשים..., שיטת שכנוע, שינוי עמדות, איך ל..., למכור, אימון אישי ועוד ...